ר' שלמה איגר בשו"ת שלו (יו"ד סי' א') כתב סברא חדשה דהא דכתיבה כדיבור דמי מהי דווקא אם יכתוב עם ניקוד או בלשון לע"ז, דהא ודאי אם יפחות בכתיבתו קצת מאשר חשב בלבו אינו יוצא חובתו והוי כפוחת מדיבורו שאין המחשבה משלים להדיבור, והנה כשחשב במחשבתו אות עם הניקוד וכגון ב' קמוצה הוי כחושב האות והניקוד, אבל בכתיבתו אינו כמדבר רק האות בלי הניקוד, ואין המחשבה משלימה את מה שלא כתב, וע"כ דלא שייך לצאת בכתיבה דהא מחסר כל הניקוד, והוי כקורא תיבה ע"י אותיות נפרדות לחוד, וכגון במקום יום אחד אמר "יוד וו דלת אלף חת דלת" שבודאי לא יצא.