- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,911
- נקודות
- 535
דן הרע"א (שו"ת סי'ל') אם כתב היום כך וכך לעומר אם יצא ידי הספירה בזה או לא, ותלה הדבר באם כתיבה כדבור דמי או לא.
ספירת העומר כתיבת ספירת העומר (1 צופה)
- מתחיל חוט אברך מישיבת מיר
- תאריך התחלה
-
- תגים
- כתיבה ספירת העומר
- הודעות
- 3,423
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,733
- נקודות
- 695
ראוי לציין שבאותו מכתב ששלח לו דודו (והוא שחוקר את הנ"ל ורעק"א רק דן בדברים) לרגל חופתו הובאו גם ברכות מכמה גדולים לרעק"א. ורעק"א כתב את התשובה בתוך שבעת ימי נישואיו.
לגוש"ד יש גם נידון של השלמת חיים כשכותב באמצע התפילה ותולה בחקירה הנ"ל.
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,911
- נקודות
- 535
החתם סופר (יו"ד רכ"ז) הוכיח דכתיבה כדיבור מהא דכתב הרמב"ן (שמות י"ח ו') בקרא דויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך, וז"ל: שלח לו הדבר באגרת כתוב בה כן, כי השליח לא יאמר אני חותנך וכו', וכמוהו ויאמר חירם מלך צור בכתב וישלח אל שלמה [דברי הימים ב', י'] עכ"ל. וכתב החתם סופר דמוכח דתיבה כדיבור דהא כתוב בתוה"ק ויאמר והפירוש שכתב באגרת, ע"ש.
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,911
- נקודות
- 535
החות יאיר מביא ראיה מדמיעט הכתוב מפיהם ולא מפי כתבם, משמע דבעלמא כתיבה כדיבור. והשב יעקב דוחה, דאילולא המיעוט הוה ס"ד שא"צ דיבור בעדות אלא סגי בגילוי מילתא, ומה לי בכתב מה לי בדיבור.
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,911
- נקודות
- 535
ר' שלמה איגר בשו"ת שלו (יו"ד סי' א') כתב סברא חדשה דהא דכתיבה כדיבור דמי מהי דווקא אם יכתוב עם ניקוד או בלשון לע"ז, דהא ודאי אם יפחות בכתיבתו קצת מאשר חשב בלבו אינו יוצא חובתו והוי כפוחת מדיבורו שאין המחשבה משלים להדיבור, והנה כשחשב במחשבתו אות עם הניקוד וכגון ב' קמוצה הוי כחושב האות והניקוד, אבל בכתיבתו אינו כמדבר רק האות בלי הניקוד, ואין המחשבה משלימה את מה שלא כתב, וע"כ דלא שייך לצאת בכתיבה דהא מחסר כל הניקוד, והוי כקורא תיבה ע"י אותיות נפרדות לחוד, וכגון במקום יום אחד אמר "יוד וו דלת אלף חת דלת" שבודאי לא יצא.
- הודעות
- 606
- תודות
- 2,269
- נקודות
- 315
צ"ב הגדר הרי לגבי קרי"ש לכאורה לא יועיל
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,911
- נקודות
- 535
אם כתיבה כדיבור אולי יואיל כי הפוסקים דמים שיואיל אף בקריאת המגילה א"כ לכאורה הוא הדין בקר"ש
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי פי
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- לי נראה
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עמך
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמעון הגלילי
- תשב"ר
- תתאה גבר