• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
דן הרע"א (שו"ת סי'ל') אם כתב היום כך וכך לעומר אם יצא ידי הספירה בזה או לא, ותלה הדבר באם כתיבה כדבור דמי או לא.
ראוי לציין שבאותו מכתב ששלח לו דודו (והוא שחוקר את הנ"ל ורעק"א רק דן בדברים) לרגל חופתו הובאו גם ברכות מכמה גדולים לרעק"א. ורעק"א כתב את התשובה בתוך שבעת ימי נישואיו.

לגוש"ד יש גם נידון של השלמת חיים כשכותב באמצע התפילה ותולה בחקירה הנ"ל.
 
החתם סופר (יו"ד רכ"ז) הוכיח דכתיבה כדיבור מהא דכתב הרמב"ן (שמות י"ח ו') בקרא דויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך, וז"ל: שלח לו הדבר באגרת כתוב בה כן, כי השליח לא יאמר אני חותנך וכו', וכמוהו ויאמר חירם מלך צור בכתב וישלח אל שלמה [דברי הימים ב', י'] עכ"ל. וכתב החתם סופר דמוכח דתיבה כדיבור דהא כתוב בתוה"ק ויאמר והפירוש שכתב באגרת, ע"ש.
 
החות יאיר מביא ראיה מדמיעט הכתוב מפיהם ולא מפי כתבם, משמע דבעלמא כתיבה כדיבור. והשב יעקב דוחה, דאילולא המיעוט הוה ס"ד שא"צ דיבור בעדות אלא סגי בגילוי מילתא, ומה לי בכתב מה לי בדיבור.
 
ר' שלמה איגר בשו"ת שלו (יו"ד סי' א') כתב סברא חדשה דהא דכתיבה כדיבור דמי מהי דווקא אם יכתוב עם ניקוד או בלשון לע"ז, דהא ודאי אם יפחות בכתיבתו קצת מאשר חשב בלבו אינו יוצא חובתו והוי כפוחת מדיבורו שאין המחשבה משלים להדיבור, והנה כשחשב במחשבתו אות עם הניקוד וכגון ב' קמוצה הוי כחושב האות והניקוד, אבל בכתיבתו אינו כמדבר רק האות בלי הניקוד, ואין המחשבה משלימה את מה שלא כתב, וע"כ דלא שייך לצאת בכתיבה דהא מחסר כל הניקוד, והוי כקורא תיבה ע"י אותיות נפרדות לחוד, וכגון במקום יום אחד אמר "יוד וו דלת אלף חת דלת" שבודאי לא יצא.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון