- הודעות
- 1,896
- תודות
- 5,454
- נקודות
- 355
ידועה ההלכה המקובלת כיום (כמעט) בכל תפוצות ישראל שלא נוטלים לולב בשבת אפילו כשחל יו''ט ראשון בשבת שבכך מבטלים מ''ע דאורייתא.
אמנם במקור הסוגיא (בשונה משופר) אין הדברים פשוטים כלל ובסוגיא בגמ' (סוכה ריש פ''ד) האריכו בעלי התלמוד לדון בנושא, ובתחילה חלקו בין א''י לחו''ל, שבא''י דבקיאי בקביעא דירחא נוטלים, ובחו''ל דלא בקיאי בקביעא דירחא לא נוטלים.
ולבסוף מכוח קושיא מדין ערבה העלו שמסתבר שלא נוטלים גם בא''י משום בני חו''ל שלא לחלק ביניהם.
ואמנם בירושלמי (עירובין פ''ג ה''ט) מפורש שבני א''י נטלו לולב בשבת, וכן מפורש בספר המנהיג שכן נהגו אף בתקופת הגאונים (תקופת חיבור ספר החילוקים הנודע)
וכן מפורש בויקרא רבה ובפיוטי הקליר, ואף לסוגית הבבלי לא מספיק ברור, למה אף לאחר שבקיאינן בקביעא דירחא נשאר הדבר כן (ומצאנו לאחד הראשונים שכתב באמת ליטול מטעם זה), לפחות אצל בני א''י, וכן בזמננו שעיקר הישוב הוא בא''י, בשונה מזמן הבבלי, קשה להבין למה בני א''י יגררו אחרי בני חו''ל ולא להפך, וכ''כ הגרי''ש אלישיב בהערות (סוכה מד.) שטעם שבני א''י גרירי אחרי בני בבל, הוא משום שלא היו רוב ישראל בא''י, ולפי''ז כהיום שיתכן שיש כבר רוב ישראל בא''י, צע''ג מה הדין לגבי לולב בשבת.
אמנם במקור הסוגיא (בשונה משופר) אין הדברים פשוטים כלל ובסוגיא בגמ' (סוכה ריש פ''ד) האריכו בעלי התלמוד לדון בנושא, ובתחילה חלקו בין א''י לחו''ל, שבא''י דבקיאי בקביעא דירחא נוטלים, ובחו''ל דלא בקיאי בקביעא דירחא לא נוטלים.
ולבסוף מכוח קושיא מדין ערבה העלו שמסתבר שלא נוטלים גם בא''י משום בני חו''ל שלא לחלק ביניהם.
ואמנם בירושלמי (עירובין פ''ג ה''ט) מפורש שבני א''י נטלו לולב בשבת, וכן מפורש בספר המנהיג שכן נהגו אף בתקופת הגאונים (תקופת חיבור ספר החילוקים הנודע)
וכן מפורש בויקרא רבה ובפיוטי הקליר, ואף לסוגית הבבלי לא מספיק ברור, למה אף לאחר שבקיאינן בקביעא דירחא נשאר הדבר כן (ומצאנו לאחד הראשונים שכתב באמת ליטול מטעם זה), לפחות אצל בני א''י, וכן בזמננו שעיקר הישוב הוא בא''י, בשונה מזמן הבבלי, קשה להבין למה בני א''י יגררו אחרי בני חו''ל ולא להפך, וכ''כ הגרי''ש אלישיב בהערות (סוכה מד.) שטעם שבני א''י גרירי אחרי בני בבל, הוא משום שלא היו רוב ישראל בא''י, ולפי''ז כהיום שיתכן שיש כבר רוב ישראל בא''י, צע''ג מה הדין לגבי לולב בשבת.
