ידועה מחלוקת הראשונים לגבי לח שנצטנן האן יש בו בישול אחר בישול או לא.
והנה בסימן שיח סעיף טו הובאה שיטת הרמ"א שנהגו להקל בבישול אחר בישול בלח שנצטנן כל עוד שהוא לא קר לגמרי.
ושיטת המחבר שאם הוא פחות מיס"ב הוי כצונן גמור שיש בו בישול בלח.
היוצא לדינא שהמחבר הוא המחמיר והרמ"א מיקל.
ומצאתי דבר נאה, שיש מקומות שאפשר לסמוך על שיטת המחבר להקל.
יש לנו כלל ידוע שבשבת אסור להטמין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל גזירה שמא יבוא להטמין בדבר המוסיף הבל.
והמחבר בסימן רנז ס"ה כתב שאם פינה התבשיל מקדירה שנתבשל בה לקדירה אחרת, מותר להטמינה בדבר שאינו מוסיף הבל.
והמ"ב בס"ק כח כתב, שאף כלי ראשון שהוא חם פחות משיעור שהיס"ב מותר להטמינו בדבר שאינו מוסיף הבל.
מסביר השעה"צ ס"ק כט, שבמקום הצורך יהיה אפשר לסמוך על שיטת המחבר בסימן שיח שפחות מיס"ב הוי צונן. אבל לפי שיטת הרמ"א שצונן היינו צונן גמור יהיה אסור גם בהטמנה כל שהוא אינו צונן גמור לגמרי.
הרי לן שיטת המחבר שהיא גם לקולא.
והנה בסימן שיח סעיף טו הובאה שיטת הרמ"א שנהגו להקל בבישול אחר בישול בלח שנצטנן כל עוד שהוא לא קר לגמרי.
ושיטת המחבר שאם הוא פחות מיס"ב הוי כצונן גמור שיש בו בישול בלח.
היוצא לדינא שהמחבר הוא המחמיר והרמ"א מיקל.
ומצאתי דבר נאה, שיש מקומות שאפשר לסמוך על שיטת המחבר להקל.
יש לנו כלל ידוע שבשבת אסור להטמין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל גזירה שמא יבוא להטמין בדבר המוסיף הבל.
והמחבר בסימן רנז ס"ה כתב שאם פינה התבשיל מקדירה שנתבשל בה לקדירה אחרת, מותר להטמינה בדבר שאינו מוסיף הבל.
והמ"ב בס"ק כח כתב, שאף כלי ראשון שהוא חם פחות משיעור שהיס"ב מותר להטמינו בדבר שאינו מוסיף הבל.
מסביר השעה"צ ס"ק כט, שבמקום הצורך יהיה אפשר לסמוך על שיטת המחבר בסימן שיח שפחות מיס"ב הוי צונן. אבל לפי שיטת הרמ"א שצונן היינו צונן גמור יהיה אסור גם בהטמנה כל שהוא אינו צונן גמור לגמרי.
הרי לן שיטת המחבר שהיא גם לקולא.