• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
אינו משום המזל, אלא משום איחורו וסמכותו של הבבלי ביחס לירושלמי, ומן הראוי לזכור זאת.
בלת"ק, הנה בשו"ת אבני נזר חלק חושן משפט סימן קצב כ' "וידוע שכמה פעמים פוסק הרמב"ם כירושלמי נגד הבבלי" וכן באורח חיים סימן קמד "מכל מקום קצת משמע כן משום שדרכו של רמב"ם לפסוק כירושלמי:"

וכן שמעתי שדעת הגר"א, שהרמב"ם נטה לפסוק כירושלמי, אולם לא מצאתי כן אלא להיפך במש"כ ביאור הגר"א אורח חיים סימן תקלא "רמב"ם ודלא כהרא"ש בשם ירושלמי וטעמו דגמ' דידן פליגא "
אולם ודאי התקבל בכלל ישראל שבדרך כלל לפסוק כבבלי, וודאי שללמוד כעיקר את הבבלי.
 
לכל המעונינים,
היום מתחילים ירושלמי שקלים בעמוד היומי של דרשו,
בהצלחה בכל השטייגען.
יישר כחך! תבורך!
עם מה עדיף ללמוד קרבן העדה/תקלין חדתין/ריבבן? יש לך נסיון בזה? |(או שהכי טוב שוטנשטיין...)
 
עם מה עדיף ללמוד קרבן העדה/תקלין חדתין/ריבבן?
שמעתי מאחד מחשובי בית בריסק שליט"א ששמע מהגרי"ד זצ"ל שזקנו רבנו הגר"ח הלוי רצה לחבר פירוש על הירושלמי, משום שחלק ביסוד על כל הפירושים שלפנינו, שדרכם לנסות להתאים את הירושלמי ככל הניתן לבבלי ולפעמים נדחקים בכך טובא, אך אם לא היו מנסים להתאים הדברים לבבלי היו דברי הירושלמי עולים יותר כהוגן לדעת רבנו הגר"ח זיע"א.
בסופו של דבר נטרפה השעה ולא הספיק רבנו חיים הלוי לחבר את פירושו על הירושלמי.
 
יישר כחך! תבורך!
עם מה עדיף ללמוד קרבן העדה/תקלין חדתין/ריבבן? יש לך נסיון בזה? |(או שהכי טוב שוטנשטיין...)
בדרשו לומדים לפי תקלין חדתין,
ונראה הטעם כי מסביר יותר,
והכי קרוב לפשט.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
וכן שמעתי שדעת הגר"א, שהרמב"ם נטה לפסוק כירושלמי, אולם לא מצאתי כן אלא להיפך במש"כ ביאור הגר"א אורח חיים סימן תקלא "רמב"ם ודלא כהרא"ש בשם ירושלמי וטעמו דגמ' דידן פליגא "
יורה דעה ריז יח ''והרמב''ם כשיטתו לסמוך על הירושלמי'' אבל צריך לעיין שם במה מיירי בדיוק, ואגב זה כבר כתוב בהשגות הראב''ד הלכות ק''ש פ''ג ה''ו ''זה הרב דרכו להיות סומך על הירושלמי וכאן לא סמך'' (כל המ''מ מבר אילן...)
 
שואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם החג

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כט עמוד ב
מתני' יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעין, אבל לא במדינה. משחרב בית המקדש התקין ריב"ז שיהו תוקעין בכ"מ שיש בו ב"ד.
גמרא. מנא הני מילי? אמר רבי לוי בר לחמא אמר רבי חמא בר חנינא: כתוב אחד אומר שבתון זכרון תרועה, וכתוב אחד אומר יום תרועה יהיה לכם. לא קשיא; כאן - ביום טוב שחל להיות בשבת, כאן - ביום טוב שחל להיות בחול. אמר רבא: אי מדאורייתא היא - במקדש היכי תקעינן? ועוד : הא לאו מלאכה היא דאצטריך קרא למעוטי, דתנא דבי שמואל: כל מלאכת עבדה לא תעשו - יצתה תקיעת שופר ורדיית הפת, שהיא חכמה ואינה מלאכה. אלא אמר רבא: מדאורייתא מישרא שרי, ורבנן הוא דגזור ביה, כדרבה. דאמר רבה: הכל חייבין בתקיעת שופר, ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד, ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים.

תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה פרק ד הלכה א
ר' אבא בר פפא א"ר יוחנן ורשב"ל הוון יתיבון מקשיי אמרין תנינן י"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה אין דבר תורה הוא אף בגבולין ידחה אין לית הוא דבר תורה אף במקדש לא ידחה עבר כהנא אמרין הא גברא רבה דנישאול ליה. אתון שאלון ליה אמר לון כתוב אחד אומר [במדבר כט א] יום תרועה וכתוב אחד אומר [ויקרא כג כד] זכרון תרועה הא כיצד בשעה שהוא חל בחול יום תרועה בשעה שהוא חל בשבת זכרון תרועה מזכירין אבל לא תוקעין. ר' זעירה מפקד לחבריי' עולון ושמעין קליה דרבי לוי דרש. דלית איפשר דהוא מפיק פרשתיה דלא אולפן. ועל ואמר קומיהון כתוב אחד אומר יום תרועה וכתוב אחד אומר זכרון תרועה הא כיצד בשעה שהוא חל בחול יום תרועה בשעה שהוא חל בשבת זכרון תרועה מזכירין אבל לא תוקעין. מעתה אף במקדש לא ידחה תנא [ויקרא כג כד] באחד לחדש. מעתה אפילו במקום שהן יודעין שהוא באחד לחדש ידחה. תני רשב"י [שם כה] והקרבתם במקום שהקרבנות קריבין. אמרין חבריי' קומי ר' יונה והכתיב [שם כה ט] והעברת שופר תרועה בחדש השביעי וגו' אמר לון זו את מעביר בארצכם הא אחרת לא. אמרין ליה או נאמר זו אתם מעבירין בארצכם הא אחרת בין בארץ בין בח"ל. א"ר יונה אילו הוה כתיב תעבירו שופר בארצכם הייתי אומר כאן מיעט ובמקום אחר ריבה אלא בכל ארצכם כאן ריבה ובמקום אחר מיעט:

על פניו לכאורה הירושלמי כאן מורחב מאוד במקום שהבבלי מקוצר ולכאורה יש מקום ליישב קושית הבבלי על הירושלמי למה איצטריך קרא למעוטי שאע''פ שאין איסור בדבר מ''מ גם אין מצוה וכדאשכחן בתפילין שיצאו שבתות וימים טובים שהם עצמם אות ואינם צריכים לאות התפילין אף שאין איסור מלאכה מן התורה בהנחת תפילין בשבת ויו''ט.
נ''מ בין הבבלי לירושלמי לכאורה
א- לגבי שאלת הבאור הלכה להסוברים שרה''ר צריכה ס' רבוא שלכאורה הגזירה היא מילתא דלא שכיחא ולמה לבטל מ''ע בגללה.
ב- לכאו' הזכרת השופרות לפחות כשחל בשבת הוא מדאורייתא וצ''ע.
ג- תקנת ריב''ז משחרב המקדש לתקוע בבי''ד להבבלי כי שם אין חשש שמא יעבירנו ומקיימים מ''ע וניחא דברי הרי''ף שא''צ סמוכים. להירושלמי לכאו' הוא זכר למקדש בלבד ויש יותר הבנה שצריך בי''ד סמוכים שיש להם סמכות נרחבת על כלל ישראל ודומה למקום המקדש, ואפ' שלולא החשש שמא יעבירנו היה מתקן לכל ישראל כמו בלולב ולפי זה צ''ע להסומכים על הערוב ואין אצלם חשש זה למה לא נהגו לתקוע לפחות בבי''ד המקומי כהרי''ף.
 
בלת"ק, הנה בשו"ת אבני נזר חלק חושן משפט סימן קצב כ' "וידוע שכמה פעמים פוסק הרמב"ם כירושלמי נגד הבבלי" וכן באורח חיים סימן קמד "מכל מקום קצת משמע כן משום שדרכו של רמב"ם לפסוק כירושלמי:"

וכן שמעתי שדעת הגר"א, שהרמב"ם נטה לפסוק כירושלמי, אולם לא מצאתי כן אלא להיפך במש"כ ביאור הגר"א אורח חיים סימן תקלא "רמב"ם ודלא כהרא"ש בשם ירושלמי וטעמו דגמ' דידן פליגא "
אולם ודאי התקבל בכלל ישראל שבדרך כלל לפסוק כבבלי, וודאי שללמוד כעיקר את הבבלי.
'ובפרט שהרמב"ם תמיד נוטה אחר הירושלמי'

(ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים רלה, ג, ב)
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון