לימוד ה"עיון" החסידי (או, "דער חסידישער גמרא-לערנען) (2 צופים)

[אחד הלומדים]

לאחר שכתבתים, שמעתים שוב.
ה"עיון" בבתי המדרש שבפולין, היה נראה דווקא כך.

לחץ כדי לכווץ...

יתכן, אבל אין זה ראיה,
בתי המדרש בפולין, אינם הראיה לדרך הלימוד שם.
הסיפורים על בתי המדרש (שטיבלאך) בפולין רבים הם, וחלקם אף קשים.. (עי' באוצר החכמה, ישנם ספרים מתארים את המצב הקשה ששרר שם.)
הראיה לשיטת הלימוד, היא רק מספרי הרבנים והאדמורי"ם דשם, וכפי שכבר הופרך אי"ז נכון כלל.

 

[החושב]

איני בא לחלוק ולהתערב בין ההרים הגדולות.

רק רציתי להמליץ על הרב @איש האשכולות שאולי לקח את ניתוחו המעניין שאי אפשר לזלזל בו - מחילוק בהרגשה הכללית שיש בין החסידים לליטאים.

שוב, אין אני אומר את הדברים בוודאות. אלא, רק בדרך אפשר, וכתלמיד הדן לפני רבותיו.


יש משהו בכך, שהחסידים ה'הרגשה' שיש אצלם, כשהם לומדים: שיש כאן חכמת חכמי התורה, שאנו בטלים ומבוטלים אליהם, ואנו אין לנו אלא לחפש איפה ואיך אנו קרוצי החומר שחשובים כחמורים יכולים 'להתחבר' ולו בקצת, אל דבריהם הקדושים והנכונים.

ומשא"כ אצל ה'ליטאים', ההרגשה המורגש אצלם הוא, שיש כאן לומד שבשבילו נתן ה' את התורה. והשאלה רק מי מהאחרונים לומד כמוהו ומסכים עם המהלך שלו.


יצויין: שכל זה לא מגיע מגאווה פסולה, אלא מתוך הכרה פשוטה בתפקידנו ללמוד ולהבין את התורה בשכלנו העצמי.

עוד יצויין: שהרגשה זו היא הרגשה דקה מאוד, ומובן מאוד שיש שיתנגדו לצורת כתיבת הדברים, באופן רחב ו'מגושם' כל כך.

ובכל זאת: אין אני מבין איזו תועלת יש מלהתעסק בעניין זה, ומה זה משנה בחלק הלמעיישה ממש.