לאחר שכתבתים, שמעתים שוב.
ה"עיון" בבתי המדרש שבפולין, היה נראה דווקא כך.
יתכן, אבל אין זה ראיה,
בתי המדרש בפולין, אינם הראיה לדרך הלימוד שם.
הסיפורים על בתי המדרש (שטיבלאך) בפולין רבים הם, וחלקם אף קשים.. (עי' באוצר החכמה, ישנם ספרים מתארים את המצב הקשה ששרר שם.)
הראיה לשיטת הלימוד, היא רק מספרי הרבנים והאדמורי"ם דשם, וכפי שכבר הופרך אי"ז נכון כלל.
 
איני בא לחלוק ולהתערב בין ההרים הגדולות.

רק רציתי להמליץ על הרב @איש האשכולות שאולי לקח את ניתוחו המעניין שאי אפשר לזלזל בו - מחילוק בהרגשה הכללית שיש בין החסידים לליטאים.

שוב, אין אני אומר את הדברים בוודאות. אלא, רק בדרך אפשר, וכתלמיד הדן לפני רבותיו.


יש משהו בכך, שהחסידים ה'הרגשה' שיש אצלם, כשהם לומדים: שיש כאן חכמת חכמי התורה, שאנו בטלים ומבוטלים אליהם, ואנו אין לנו אלא לחפש איפה ואיך אנו קרוצי החומר שחשובים כחמורים יכולים 'להתחבר' ולו בקצת, אל דבריהם הקדושים והנכונים.

ומשא"כ אצל ה'ליטאים', ההרגשה המורגש אצלם הוא, שיש כאן לומד שבשבילו נתן ה' את התורה. והשאלה רק מי מהאחרונים לומד כמוהו ומסכים עם המהלך שלו.


יצויין: שכל זה לא מגיע מגאווה פסולה, אלא מתוך הכרה פשוטה בתפקידנו ללמוד ולהבין את התורה בשכלנו העצמי.

עוד יצויין: שהרגשה זו היא הרגשה דקה מאוד, ומובן מאוד שיש שיתנגדו לצורת כתיבת הדברים, באופן רחב ו'מגושם' כל כך.

ובכל זאת: אין אני מבין איזו תועלת יש מלהתעסק בעניין זה, ומה זה משנה בחלק הלמעיישה ממש.
 
(שמעתי באחד הטרמפים, וכה היו דבריו):

השתתפתי בשיעור מאת הגה"ח ר' שאול אלתר שליט"א, בחול המועד (אינני יודע מתי בדיוק) באחד מבתי המדרש בקרית ספר. ("בירת הליטאים" א"א).
במהלך השיעור הפליא בהיקף הענין ומתוך כך בעומק ההבנה.
מאחר והכרתי את הסוגיה, הקשיתי עליו מתוך סברה אישית שלי עצמי, והסברתי למע"כ שליט"א להיכן דעתי נוטה.
ענה לעומתי הגר"ש: "את הסברות אני משאיר לך. לי, תביא ראיות"!

ודפח"ח, והן הן דברינו.
 
כלומר?
אגב ידוע לך שגדולי התורה בליטא לא היו גדולים בתורת הנסתר?
שמא הסץירו הם את ידיעתם כמו שהיה נהוג בכל הדורות כיון שלא אחזו מטעמיהם של האדמורי"ם לגלות את ידיעתם?
שמעתי סיפור על הגאון ר' שמעון שקופ שהוא אמר בסוף ימיו שהוא מצטער שהוא לא מספיק השקיע בניסתר (ואלי הוא בא להסתיר את ידיעותיו.....)
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון