- הודעות
- 37
- תודות
- 81
- נקודות
- 68
בדורות קודמים היה מופרך בקרב רוב עולם הישיבות הליטאי ללמוד מוסר מפני כמה טעמים (אפרט כמה מהם):
א. עצם לימוד התורה הוא הדבר שהכי פועל זיכוך באדם.
ב. חשש ביטול תורה, בזמן שלומדים מוסר ניתן ללמוד עוד 'תורה'.
ג. ועיקר, "חדש אסור מן התורה", הטענה שנשמע גם על לימוד החסידות; אסור לשנות את מה שקבלנו מרבותינו והיה מאז ומקדם בגלל דבר "חדש" שלא מבוסס.
ועוד.
שאלתי היא:
ענקי הציבור הליטאי קיום, הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש שניהם ראשי ישיבת סלבודקה, ישיבה שמזדהה עם תנועת המוסר. בנוסף, למיטב ידעתי קיום ברוב הישיבות הליטאיות יש משגיח שנותן מוסר, כמו"כ גם לומדים מוסר.
האם הטענות אותם טענו בדורות הקודמים נדחו?
או שמא הוכח שדורנו מוכרח לשיטת המוסר?
א"כ מה גרם להבין שדורנו מוכרח לזה?
האם אפשר לומר ששיטת הלימוד של בית בריסק נכשלה?
א. עצם לימוד התורה הוא הדבר שהכי פועל זיכוך באדם.
ב. חשש ביטול תורה, בזמן שלומדים מוסר ניתן ללמוד עוד 'תורה'.
ג. ועיקר, "חדש אסור מן התורה", הטענה שנשמע גם על לימוד החסידות; אסור לשנות את מה שקבלנו מרבותינו והיה מאז ומקדם בגלל דבר "חדש" שלא מבוסס.
ועוד.
שאלתי היא:
ענקי הציבור הליטאי קיום, הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש שניהם ראשי ישיבת סלבודקה, ישיבה שמזדהה עם תנועת המוסר. בנוסף, למיטב ידעתי קיום ברוב הישיבות הליטאיות יש משגיח שנותן מוסר, כמו"כ גם לומדים מוסר.
האם הטענות אותם טענו בדורות הקודמים נדחו?
או שמא הוכח שדורנו מוכרח לשיטת המוסר?
א"כ מה גרם להבין שדורנו מוכרח לזה?
האם אפשר לומר ששיטת הלימוד של בית בריסק נכשלה?
