ללכת בעיניים עצומות אחרי גדול"י, למרות שבלימוד אפשר שיש לחלוק עליהם (1 צופה)

[נראה לפשוט]

צריך להבין מה החילוק בין עניינא דעלמא שבהם צריך ללכת בעיניים עצומות אחרי גדול"י, למרות שבלימוד אפשר שיש לחלוק עליהם.

 

[דבר היושר]

צריך ללכת בעיניים עצומות אחרי גדול"י

לחץ כדי לכווץ...

רק להעיר, החינוך הוא יחידאה בהאי עניינא ש'לא תסור' הוא בכל חכם שבדור, וגם זה לכ' רק בדומיא דקרא, בשאלה הלכתית בין דם לדם ותו לא ולכ' אין מקור כלל לציות לדעת תורה בענייני אמונות ודעות.

 

[נראה לפשוט]

דומני שיש רמב"ם מפורש לא ככה.

 

[חכימא]

צריך להבין מה החילוק בין עניינא דעלמא שבהם צריך ללכת בעיניים עצומות אחרי גדול"י

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי מהגאון רח"י קפלן,
שאין הולכים אחר הגדולים בעיניים עצומות,
אלא בעיניים פקוחות!!!!!!!

 

[בצלצלי שמע]

רק להעיר, ... מפוקפק טובא, והחינוך הוא יחידאה בהאי עניינא ש'לא תסור' הוא בכל חכם שבדור, וגם זה לכ' רק בדומיא דקרא, בשאלה הלכתית בין דם לדם ותו לא ולכ' אין מקור כלל לציות לדעת תורה בענייני אמונות ודעות.

לחץ כדי לכווץ...

המקור אינו מפוקפק כלל, ואין חזק ממנו, והוא השכל הישר !
בדיוק כמו שאנו סומכים על מהנדס בבניה ועל רופא שיניים ועל חשמלאי מומחה ושאר בעלי אומניות גם בדברים הנוגעים לדיני נפשות.
כך אנו סומכים על אנשים גדולי תורה בהכרעות המצריכות ידע רב, הבנה עמוקה, נסיון והעיקר נקיות וכמובן סייעתא דשמיא.
מה שאין לכל מיני אנשים החכמים בעיניהם שטועים בדברים פשוטים על כל צעד ושעל.

 

[מרכז]

המקור אינו מפוקפק כלל, ואין חזק ממנו, והוא השכל הישר !
בדיוק כמו שאנו סומכים על מהנדס בבניה ועל רופא שיניים ועל חשמלאי מומחה ושאר בעלי אומניות גם בדברים הנוגעים לדיני נפשות.
כך אנו סומכים על אנשים גדולי תורה בהכרעות המצריכות ידע רב, הבנה עמוקה, נסיון והעיקר נקיות וכמובן סייעתא דשמיא.
מה שאין לכל מיני אנשים החכמים בעיניהם שטועים בדברים פשוטים על כל צעד ושעל.

לחץ כדי לכווץ...

הבעיה היא שכשבאים לדון איך להגיע לאמת תורנית, לא הסברא דעלמא צריכה להנחות אותנו, אלא הסוגיות המפורשות, ויש בזה אריכות במס' הוריות.
מלבד זאת, ההבדל הוא פשוט, ברפואת שינים אין לך שום הבנה ושום עניין ללמוד את הנושא, בתורה אנחנו צריכים להגיע לכך שתהיה "תורה דיליה", וכ"א יכול לפתוח ספר וללמוד את הסוגיה. לא בשמים היא

 

[בצלצלי שמע]

צריך להבין מה החילוק בין עניינא דעלמא שבהם צריך ללכת בעיניים עצומות אחרי גדול"י, למרות שבלימוד אפשר שיש לחלוק עליהם.

לחץ כדי לכווץ...

בשביל לדבר בלימוד מספיק ידיעה שיטחית בעניין, כי גם אם טעית לא קרה כלום.
בשביל הכרעות הלכתיות, ובפרט בדברים שנוגעים לכלל ישראל, לא מספיק לזרוק סברא פה סברא שם. צריך להיכנס לעניין בהיקף גדול ובעמקות רבה
ומי שחושב על עצמו שהוא בר סמכא, זוהי הראיה שהוא לא !
ילד קטן מתווכח עם אביו על כל דבר , כשהוא מתבגר הוא מתחיל להבין שאביו חכם ממנו.

 

[בצלצלי שמע]

הבעיה היא שכשבאים לדון איך להגיע לאמת תורנית, לא הסברא דעלמא צריכה להנחות אותנו, אלא הסוגיות המפורשות, ויש בזה אריכות במס' הוריות.
מלבד זאת, ההבדל הוא פשוט, ברפואת שינים אין לך שום הבנה ושום עניין ללמוד את הנושא, בתורה אנחנו צריכים להגיע לכך שתהיה "תורה דיליה", וכ"א יכול לפתוח ספר וללמוד את הסוגיה. לא בשמים היא

לחץ כדי לכווץ...

אכן כך חושב האדם הפשוט שהוא מבין בדיוק כמו הגדול בתורה.
אמנם הדברים הציבוריים אינם שאלות פשוטות של סוגיא קטנה וסעיף במשנ"ב. אלא דברים מורכבים שאין עליהם דברים מפורשים וצריך עמל רב להגדיר מה הצדדים. למשל בגדר איסור התחברות לרשעים מה גדריו והלכותיו. האם דנים בו לפי שאלה של נזק ותועלת או שהוא ביהרג ואל יעבור.
בפרט שבהרבה מקרים חסר ידע מציאותי בסיסי.
ולכן אף שאפשר בהחלט ורצוי ללמוד הוראות גדולי ישראל בענינים שעל הפרק, אבל טפשות גדולה לחשוב שטענה פשוטה כ"כ שטענת הם לא הבינו.

 

[מרכז]

בדרך כלל הדברים הציבוריים אינם שאלות פשוטות של סוגיא קטנה וסעיף במשנ"ב. אלא דברים מורכבים שאין עליהם דברים מפורשים וצריך עמל רב להגדיר מה הצדדים. למשל בגדר איסור התחברות לרשעים מה גדריו והלכותיו. האם דנים בו דין הקל הקל או שהוא יהרג ואל יעבור.

לחץ כדי לכווץ...

יש פסק של גדו"י מנומקים בעניין? כל עוד לא, גם באיסור התחברות לרשעים - מדובר בסוגיה שאפשר ללמוד. וכפי שאם היית בעצמך חשמלאי וחשמלאי מומחה מאד היה אומר משהו שנראה לך תמוה, היית בודק ומברר איתו. ובאמת קיי"ל שחכם הראוי להוראה שעושה כסנהדרין בחושבו שהם טועים, הריהו טועה במצווה לשמוע דברי חכמים (הוריות ב:).

 

[בצלצלי שמע]

יש פסק של גדו"י מנומקים בעניין? כל עוד לא, גם באיסור התחברות לרשעים - מדובר בסוגיה שאפשר ללמוד. וכפי שאם היית בעצמך חשמלאי וחשמלאי מומחה מאד היה אומר משהו שנראה לך תמוה, היית בודק ומברר איתו. ובאמת קיי"ל שחכם הראוי להוראה שעושה כסנהדרין בחושבו שהם טועים, הריהו טועה במצווה לשמוע דברי חכמים (הוריות ב:).

לחץ כדי לכווץ...

אפשר ללמוד ולהביע דעה על כל דבר שבעולם, אבל :
בשביל להתווכח עם חשמלאי, צריך ללמוד כמה חדשים חשמל.
בשביל להתווכח עם מנתח לב, צריך ללמוד כמה שנים רפואה.
בשביל להתווכח עם גדול בתורה גם עשרות שנים לא יעזרו, אלא אם כן המתווכח סבור שהוא גדול לא פחות, וזו כבר בעיה אחרת.
אגב, היכן נמצאת הסוגיא של התחברות לרשעים ?

 

[ולא כלום]

הגראי''ש גריינימן שליט''א מביא בשם מרן הגרד''ל שליט''א (אני רק מצטט מזכרון רוח העניין) שעניני השקפה הרי יסודם בדעת תורה דהיינו הדעת והשכל של מי שיודע את כל התורה, וממילא ככל שאין לך דעת תורה אינך מאן דאמר בסוגיא בכלל.

 

[לב טוב]

למרות שבלימוד אפשר שיש לחלוק עליהם.

לחץ כדי לכווץ...

מי אומר שהחולקים צודקים ?

 

[חיים ש]

צריך להבין מה החילוק בין עניינא דעלמא שבהם צריך ללכת בעיניים עצומות אחרי גדול"י, למרות שבלימוד אפשר שיש לחלוק עליהם.

לחץ כדי לכווץ...

דבר ראשון הם יותר פקחים,
דבר שני כנראה שמעו את כל הצדדים מה שאתה לא שמעת,
דבר שלישי, הנהגה ולימוד זה 2 דברים,
(אכן לא כל גדולי ישראל הנהיגו)
דבר רביעי, אם זה באפשרותך תוכל לללכת אליהם לדון בפניהם, ולקבל תשובות ברורות.

 

[פנחס ע]

בדיוק כמו בלימוד הסוגיות, כשמגיע להוראה למעשה צריך שימוש חכמים.
וכשם שלא נלך לשאול אדם הבקיא בחו"מ בלי סמיכת "ידין ידין" ובעניני מראות את אשר לא שימש,
כך לא נלך ונורה הוראה למעשה בלי שימוש מובהק בעניני ציבור.
וכי שאמר מרן הגראמש, שאת כלל ישראל לא מנהיגים עם סברות.
יש כאלו הסבורים שכל דבר השקפה הוא כבר הלכה פסוקה, לפעמים נדירות הם צודקים, אבל בדרך כלל...
רק אדם שעשה לילות כימים בעניני ציבור אצל רבותינו, הוא ניהו הראוי להורות לכלל ישראל.
ולכן, לגבי הצעת סברות ניתן להעלות גם בעניני השקפה, אך לעולם יש לזכור שהנפק"מ היא רק במקרה שיש מחלוקת בין שניים שעשו שימוש חכמים שאז יש ללכת עם "הימין שהוא ימין" ולא ה"ימין שהוא שמאל" מעבר לכך בכל הוראה מעשית "אל בינתך אל תשען"!

 

[מרכז]

אפשר ללמוד ולהביע דעה על כל דבר שבעולם, אבל :
בשביל להתווכח עם חשמלאי, צריך ללמוד כמה חדשים חשמל.
בשביל להתווכח עם מנתח לב, צריך ללמוד כמה שנים רפואה.
בשביל להתווכח עם גדול בתורה גם עשרות שנים לא יעזרו, אלא אם כן המתווכח סבור שהוא גדול לא פחות, וזו כבר בעיה אחרת.
אגב, היכן נמצאת הסוגיא של התחברות לרשעים ?

לחץ כדי לכווץ...

אז הבאתי לך גמרא מפורשת בהוריות שחולקת ע"ז. לא צריך להיות גדול לא פחות, כלשונך, אלא מספיק שאתה ראוי להוראה ואז כבר אסור לשמוע בקול הסנהדרין כשאתה חושב שהם טועים.
אני לא כ"כ מבין את ההקשר הלוגי של דבריך, אתה עצמך כותב שבשביל להתווכח עם אנשי מקצוע סגי בלימוד המקצוע כמה חודשים, ואז מנגיד בלא הסבר - שבתורה זה לא כך. מדוע? להתווכח תמיד אפשר, ממ"נ, אם הב' גדול, יהיו לו תשובות מספיק טובות. וכפי שדימה זאת פותח האשכול לוויכוחים בלימוד.

 

[בן תורה]

הגראי''ש גריינימן שליט''א מביא בשם מרן הגרד''ל שליט''א (אני רק מצטט מזכרון רוח העניין) שעניני השקפה הרי יסודם בדעת תורה דהיינו הדעת והשכל של מי שיודע את כל התורה, וממילא ככל שאין לך דעת תורה אינך מאן דאמר בסוגיא בכלל.

לחץ כדי לכווץ...

מעניין.
כי מפי כתבו של הגרד"ל למדנו כן:

 

[בצלצלי שמע]

בשביל להתווכח עם חשמלאי, צריך ללמוד כמה חדשים חשמל.
בשביל להתווכח עם מנתח לב, צריך ללמוד כמה שנים רפואה.
בשביל להתווכח עם גדול בתורה גם עשרות שנים לא יעזרו, אלא אם כן המתווכח סבור שהוא גדול לא פחות, וזו כבר בעיה אחרת.

לחץ כדי לכווץ...

אז הבאתי לך גמרא מפורשת בהוריות שחולקת ע"ז. לא צריך להיות גדול לא פחות, כלשונך, אלא מספיק שאתה ראוי להוראה ואז כבר אסור לשמוע בקול הסנהדרין כשאתה חושב שהם טועים.
אני לא כ"כ מבין את ההקשר הלוגי של דבריך, אתה עצמך כותב שבשביל להתווכח עם אנשי מקצוע סגי בלימוד המקצוע כמה חודשים, ואז מנגיד בלא הסבר - שבתורה זה לא כך. מדוע? להתווכח תמיד אפשר, ממ"נ, אם הב' גדול, יהיו לו תשובות מספיק טובות. וכפי שדימה זאת פותח האשכול לוויכוחים בלימוד.

לחץ כדי לכווץ...

א. טוב שהבאת כי שם מבואר דדוקא ראוי להוראה יכול לחלוק, והיינו ראוי לשבת בסנהדרין, כמובא שם כגון שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא, ועי' קידושין מט: ורש"י שם דלא היה כמותם בתורה. ואף שגדולי הדור שלנו אינם בגדר סנהדרין, אבל עם כל הכבוד לאברך שמידי פעם שואלים אותו בדיני טל ומטר או בקידוש לבנה, אינו בר פלוגתא בזה.
ב. ההקשר פשוט מאוד. כנראה שצריך ללמוד מחדש את סוגיית מהו גדול בתורה.
הפער בין גדולי הדור ובין אברך מן השורה, בא לידי ביטוי בכמה תחומים שמכפילים את הפער לבלתי ניתן לגישור והם :
הכישרון, הן בישרות הן במהירות הן בהעמקה והן בזיכרון, וכשתכפיל את זה בהתמדה, מדות טובות, פרישות, נקיות יראת שמים ושאר קניני התורה
תגיע לפער שבלתי ניתן לגישור.
ובשפה פשוטה יותר : הפער בין אברך מן השורה לגדול הדור, הוא הרבה יותר גדול מהפער בין אותו אברך לבנו בן השנתיים, שחושב שאביו טועה שמורה לו ללכת לישון בזמן או לא לאכול מדי הרבה ממתקים, גם אם הוא בטוח שהוא מבין יותר טוב ממנו.

 

[מרכז]

א. טוב שהבאת כי שם מבואר דדוקא ראוי להוראה יכול לחלוק, והיינו ראוי לשבת בסנהדרין, כמובא שם כגון שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא, ועי' קידושין מט: ורש"י שם דלא היה כמותם בתורה. ואף שגדולי הדור שלנו אינם בגדר סנהדרין, אבל עם כל הכבוד לאברך שמידי פעם שואלים אותו בדיני טל ומטר או בקידוש לבנה, אינו בר פלוגתא בזה.
ב. ההקשר פשוט מאוד. כנראה שצריך ללמוד מחדש את סוגיית מהו גדול בתורה.
הפער בין גדולי הדור ובין אברך מן השורה, בא לידי ביטוי בכמה תחומים שמכפילים את הפער לבלתי ניתן לגישור והם :
הכישרון, הן בישרות הן במהירות הן בהעמקה והן בזיכרון, וכשתכפיל את זה בהתמדה, מדות טובות, פרישות, נקיות יראת שמים ושאר קניני התורה
תגיע לפער שבלתי ניתן לגישור.
ובשפה פשוטה יותר : הפער בין אברך מן השורה לגדול הדור, הוא הרבה יותר גדול מהפער בין אותו אברך לבנו בן השנתיים, שחושב שאביו טועה שמורה לו ללכת לישון בזמן או לא לאכול מדי הרבה ממתקים, גם אם הוא בטוח שהוא מבין יותר טוב ממנו.

לחץ כדי לכווץ...

אל תגיד סתם. אצטט לך למשל את לשון התו"ר התם : "הורו ב"ד וידע א' מהן שטעו או תלמיד שהוא ראוי להוראה וכו' הרי זה חייב מפני שלא תלה בב"ד. לא זו אף זו קתני לא מיבעיא ידע אחד מסנהדרין גופייהו דטעו דחייב דלא נגמרה הוראה בהסכמת כולן אלא אפי' אחד מן התלמידים הדנים לפניהם בקרקע וראוי להוראה חייב ולא מיבעי' ראוי להוראה אלא אפי' גמיר ולא סביר ונראה לו לפי מה שלמד שטעו בב"ד חייב דכל שאין דעתו מסכמת לדעת ב"ד תולה בדעת עצמו דתנן במתני' לקמן (דף ד:) שוגגין ועשו מזידין פטורין אלמא דכיון דנראה לצבור שטעו לא הוי הוראה הה"נ יחידי ואמרינן נמי זה הכלל התולה בעצמו חייב לאתויי מבעט בהוראה. מי שרגיל לבעט בהוראה אע"פ שעתה הוא מסכים עם ב"ד מיקרי תולה בעצמו ולכ"ש כל אדם שאין דעתו מסכמת עם בית דין:"

זה עניין הלכתי, אל לנו לזרוק סברות כרס

 

[חד מבתראי]

בשביל ללמוד גמרא, צריך עיניים קוראות.
בשביל ללמוד 'השקפה' צריך עיניים צופיות.

 

[מרכז]

כמובן ראוי להביא כאן את דבריו המפורסמים של מרנא הגר"ח מוולוזין :
"יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם. יתכן לפרש כי במ"ח דברים שהתורה נקנית בהם, כמובא לקמן, אחד מהם הוא המחכים את רבותיו על ידי שאלותיו החריפים וממילא רווחא שמעתתא. והנה הלימוד נקרא מלחמה, כמו שאמרו "מלחמתה של תורה". אם כן גם התלמידים לוחמים ייקראו... ואסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם. ולפעמים יהיה האמת עם התלמיד, וכמו שעץ קטן מדליק את הגדול. וזהו שאמרו: יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק - מלשון 'ויאבק איש עמו' שהוא ענין התאבקות מלחמה, כי מלחמת מצוה היא. וכן אנו נגד רבותינו הקדושים אשר בארץ ונשמתם בשמי מרום המחברים המפורסמים וספריהם אתנו, הנה על ידי הספרים אשר בבתינו ביתנו הוא בית ועד לחכמים אלה, הוזהרנו גם כן וניתן לנו רשות להתאבק וללחום בדברים ולתרץ קושייתם ולא לישא פני איש רק לאהוב האמת. אבל עם כל זה יזהר בנפשו מלדבר בגאוה ובגודל לבב כאשר מצא מקום לחלוק וידמה כי גדול הוא כרבו או כמחבר הספר אשר הוא משיג עליו וידע בלבבו כי כמה פעמים לא יבין דבריו וכוונתו. ולכן יהיה אך בענווה יתירה, באמרו: אם איני כדאי אך תורה היא וכו'. וזהו שאמרו "הוי מתאבק" כנ"ל אך בתנאי "בעפר רגליהם" רצה לומר בענווה והכנעה לדון לפניהם בקרקע." (אבות, א, ד).