סיפורים על גדולים למה בכה ר' ישעיהל'ע

[אחד יחיד]

כאשר נודע לרבי הקדוש רבי ישעיה מקרעסטיר זי"ע על כך שבנו נפל למיטת חוליו והוא סובל ייסורים, ראו על פניו צער גדול מאד עד שהיה ממרר בבכי תמרורים. כאשר ראה עד היכן מגיע צערו של הצדיק, נכנס אליו החסיד וניסה לדבר על ליבו הטהור שהמצב אינו גרוע בכלל והחולי אינו כה קשה עד שבוודאי יעזור השי"ת והבן ייצא מידי חולי ומכאוב.

שמע הרה"ק רבי ישעי'לע זי"ע ואמר:

"לא על בני אני בוכה, כי אם על עצמי. על מצבי הרעוע בעבודת הבורא ובאהבת ישראל. הנה כבר חשבתי לעצמי שזכיתי להשיג קורטוב של מידת אהבת ישראל, כאשר בשעה שנכנסים אליי ומזכירים שמו של חולה, אני מצטער בעצמי צער אמיתי משל היה חולה בתוך ביתי. ועתה אני נוכח לראות שכאשר הודיעוני על בני שחלה, אני מרגיש צער גדול יותר ממה שאני מרגיש כאשר מזכירים לפני יהודי אחר. ועל זה אני בוכה וגם בוכה". (יקותיאל יהודה גנזל)