שלח למה התפלל משה דווקא על יהושע ולא על כלב ושאר המרגלים (1 צופה)

[אחד יחיד]

רש"י מבאר שמשה קרא להושע יהושע כי התפלל "י-ה יושיעך מעצת מרגלים".

ויש לעיין למה התפלל דווקא על יהושע, ולא על כלב ושאר המרגלים.

ויש מפרשים שעל יהושע חשש משה יותר, כיוון שהיה תלמידו, ולכן הגנאי העלול להיגרם מקלקול יהושע יהיה גדול הרבה יותר, כי יתלו שמשה חינכו לכך (מהר"ל בגור אריה, כלי יקר).

 

[אחד יחיד]

תירוץ אחר (מובא בכלי יקר הנ"ל כתירוץ נוסף, וכן בתורה תמימה) – שעל יהושע חשש משה יותר, לפי שהיה יהושע משבט אפרים שבא מיוסף, וחשש משה שיילך בדרך יוסף, שהביא דיבת אחיו רעה.

וממשיך הכלי יקר, שלכאורה לפי זה היה צריך להתפלל גם על גדי בן סוסי שהיה משבט מנשה, ומתרץ, שמשה חשב בדעתו שאם שבט אפרים, החשוב יותר, לא יוציא דבה, גם מנשה ילך בעקבותיו, ועיין שם תירוץ נוסף, ועוד בתורה תמימה.

 

[אחד יחיד]

הרב יעקב קמנצקי מתרץ (מובא בספר "אמת ליעקב"), וז"ל:

"ואפשר שסבר משה, שכלב שהיה נשוי לאשה צדקת כמו מרים הנביאה, בטח לא ייתפס בעצת מרגלים ואינו זקוק לברכה".

 

[אחד יחיד]

והחפץ חיים מתרץ (מובא בחידושי חפץ חיים על התורה), התפילה על יהושע לא הייתה שלא יושפע מהמרגלים, אלא שלא יפגעו בו ויזיקו לו כאשר לא יסכים לדעתם.

ובעניין זה, חשש משה ליהושע ולא לכלב, כי דרכו של כלב הייתה לנהוג בערמה ולעשות עצמו לאורך הדרך כאילו מסכים עם המרגלים (כמבואר ברש"י בהמשך, יד, כד, על המילים "רוח אחרת", שעשה עצמו כמסכים עמהם), ולכן לא היה חשש שיזיקוהו, בניגוד ליהושע שפעל באופן ישיר יותר. ועיין בחפץ חיים שם שמאריך לבאר את ההבדל בין דרכו של יהושע, שנהג לחלוק בגלוי, לבין כלב, שנהג בערמה, ולבאר את היתרון והחיסרון בכל אחת מן הדרכים.

 

[אחד יחיד]

הגר"ח קנייבסקי, בספר "טעמא דקרא", מביא את דברי יונתן בן עוזיאל הנ"ל ומסביר כך: כאשר ראה משה את ענוות יהושע, הוא חשש שתכונה זו תביא אותו להיגרר אחר דעת המרגלים ולבטל דעתו מפני דעתם, שהרי היו מחשובי הדור, ולכן התפלל כדי לחזקו.

לחץ כדי לכווץ...

לפי האמור מובן מדוע התפלל על יהושע דווקא, כי דווקא יהושע מפני אישיותו, נצרך לתפילה זו.

 

[אחד יחיד]

הרה"ג שרגא גרוסברד, בספר דעת שרגא, מסביר את דברי יונתן בן עוזיאל כך:

דווקא הענווה שהייתה ביהושע, היא זו שהצילה אותו מהחטא של הוצאת הלעז על הארץ וההתכחשות להבטחות הקב"ה; ובא יונתן בן עוזיאל לומר, שכאשר זיהה משה שכבר יש ביהושע התכונה הנדרשת להינצל מעצת המרגלים, הוסיף משה וגם התפלל עליו לחזק זאת; כי תפילה על אדם בעניינים הקשורים לבחירתו האישית, מועילה כאשר באותו אדם כבר יש שורשים מכוח עצמו.

לחץ כדי לכווץ...

לפיכך דווקא ביחס ליהושע כיוון שכבר בעצמו הייתה בו מידת הענווה, ראה משה לנכון להתפלל עליו.

 

[אחד יחיד]

ועיין כאן יישוב נוסף:

הלכו עם המרגלים בשליחותם

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il