שמעתי מרא"מ פייבלזון שליט"א שכעשר שנים הוקשה לו שאלה זו,
ולא אבה לתירוצי "שטייט דא שחסד זה בלי גבול..." וכדו',
עד שיום א' עבר ליד חיידר עץ חיים, ושמע את המלמד מסביר בפשיטות
"לעת צאת השואבות" - בזמן של הנשים ע"י הבאר, ז"א שהיה להם זמן לגברים ונשים בהפרדה (כמו שבנות יתרו באו הרועים וגירשום)
וממילא מובן שלא יכול אז העבד לגשת אל הבאר
סבר קיבל ושמח