אלול למה יותר קל וטוב ללמוד על המועד שלא בזמנו ????? (1 צופה)

[אימתי]

המלצה של אברך פשוט לקרא עכשיו! קצץ מאמרים שם ששופכים אור על ראש השנה

לחץ כדי לכווץ...

אני כל כך מסכים איתך !!!!
הרבה יותר קל ובריא לעשות את שלא בזמנו !!!!
הלימוד פשוט מחלחל יותר , נקי יותר , אמיתי יותר!!!!
מעניין אותי מאוד אם ישנם עוד שותפים לתחושה הזאת ?
ומה ההסבר שלה ???

 

[אור זרוע לצדיק]

ומה ההסבר שלה ???

לחץ כדי לכווץ...

כי לפני החג בנ"א לחוצים, ועסוקים בעוד הכנות לחג.
ולכן עדיף לשבת כשהראש נקי ורגוע, ואז ללמוד את המאמרים.

 

[אברך מישיבת מיר]

אני כל כך מסכים איתך !!!!
הרבה יותר קל ובריא לעשות את שלא בזמנו !!!!
הלימוד פשוט מחלחל יותר , נקי יותר , אמיתי יותר!!!!
מעניין אותי מאוד אם ישנם עוד שותפים לתחושה הזאת ?
ומה ההסבר שלה ???

לחץ כדי לכווץ...

ההסבר כי ללמוד על ראש השנה באלו הענינים (כפי שאני עושה קצת) (ואגב הדבר אמור בכל חג)
א' יש זמן ללמוד רגוע ולנסות להבין כל דבר ולא לרוץ ולהספיק וללמוד הרבה בלי להבין כלום.
ב' יש לי גם תחושה שזה מאוד מעניין לקרא (מגלים המון ידיעות ודברים חדשים, ולפעמים מגלים שהמשגיח בישיבה לא בילבל לנו אמת השכל)
ג'הלימוד נותן תשוקה גדולה ועזה ללמוד ולהבים מה עושים בגכל דבר בחג
ד' והעיקר מגיעים לראש השנה מוכנים וזה נותן סיפוק אדיר (לפעמים אפילו יש תחושה של צפיה לראש השנה)

 

[אברך מעמיק]

מעניין אותי מאוד אם ישנם עוד שותפים לתחושה הזאת ?
ומה ההסבר שלה ???

לחץ כדי לכווץ...

אני בהחלט יכול להבין את ההרגשה.

ונראה לי שהסיבה לזה, כי כאשר החג מתקרב הלימוד עלול להיעשות יחד עם לחץ שצריך להבין את ענין החג, החשש אולי לא נצליח לחיות את הדברים במלואם, וכיו"ב.
אך כאשר הלימוד הוא במרחק זמן מהקיום, יש יכולת יותר לגשת אל הדברים בלב חלק וישר, ופשוט להתחבר לעומק שלהם, לתת להם לחלחל לאט לאט, וכשיגיע החג, הם כבר יהיו מיושבים בלב.​

עם זאת, אני מוכרח לציין כי תקנת משה הייתה לעסוק בהלכות חג בחג, ומתקנת חכמים לדרוש שלושים יום קודם. אך יש לחלק כמה חילוקים, הא' בין הלכה לאגדה, שבהלכה צריך לזכור הפרטים ולהיות מונח בחג עצמו, ואילו אגדה זה עבודת הלב, ונצרך להכנה מוקדמת דווקא (אך צ"ע אם אין זה נכלל ב'הלכות חג בחג). והאופן הב', שאכן אין ספק כי ביום החג יש לעסוק בעניני החג, אך זה כמובן לא מהווה סתירה לכך שיש תועלת מרובה דווקא להקדיש זמן רב יותר (ואולי זה גדר ל' יום של חז"ל).

 

[רבי]

ריטבא פסחים ז.
ראוי להקדים עבודת הלב לעבודת המעשה.

 

[אימתי]

אני בהחלט יכול להבין את ההרגשה.

ונראה לי שהסיבה לזה, כי כאשר החג מתקרב הלימוד עלול להיעשות יחד עם לחץ שצריך להבין את ענין החג, החשש אולי לא נצליח לחיות את הדברים במלואם, וכיו"ב.
אך כאשר הלימוד הוא במרחק זמן מהקיום, יש יכולת יותר לגשת אל הדברים בלב חלק וישר, ופשוט להתחבר לעומק שלהם, לתת להם לחלחל לאט לאט, וכשיגיע החג, הם כבר יהיו מיושבים בלב.​

עם זאת, אני מוכרח לציין כי תקנת משה הייתה לעסוק בהלכות חג בחג, ומתקנת חכמים לדרוש שלושים יום קודם. אך יש לחלק כמה חילוקים, הא' בין הלכה לאגדה, שבהלכה צריך לזכור הפרטים ולהיות מונח בחג עצמו, ואילו אגדה זה עבודת הלב, ונצרך להכנה מוקדמת דווקא (אך צ"ע אם אין זה נכלל ב'הלכות חג בחג). והאופן הב', שאכן אין ספק כי ביום החג יש לעסוק בעניני החג, אך זה כמובן לא מהווה סתירה לכך שיש תועלת מרובה דווקא להקדיש זמן רב יותר (ואולי זה גדר ל' יום של חז"ל).

לחץ כדי לכווץ...

קלעת למה שכיוונתי
ממש ..
גם בענין הל' יום קודם היו כמה מידידי שהעירו לי בזה ....[ היסוד הזה ללמוד לפני שמתקרב בכלל! זמן המועד ישן נושן אצלי ....]
התשובה שלי הייתהוהאופן הב', שאכן אין ספק כי ביום החג יש לעסוק בעניני החג, אך זה כמובן לא מהווה סתירה לכך שיש תועלת מרובה דווקא להקדיש זמן רב יותר (ואולי זה גדר ל' יום של חז"ל).

 

[אימתי]

ריטבא פסחים ז.
ראוי להקדים עבודת הלב לעבודת המעשה.

לחץ כדי לכווץ...

באר כוונתך ??

 

[רבי]

באר כוונתך ??

לחץ כדי לכווץ...

הריטב"א כותב שהטעם שמברך על מצווה לפני עשייתה כי צריך הכנה לפני.
והוא נוקט בלשון "עבודת הלב".
מכאן שאדם צריך להקדים את ליבו לפני המצווה ואם זה יעזור ע"י הכנה בזמן אחר אה"נ.

 

[אברך מעמיק]

הריטב"א כותב שהטעם שמברך על מצווה לפני עשייתה כי צריך הכנה לפני.
והוא נוקט בלשון "עבודת הלב".

לחץ כדי לכווץ...

לחביבות הדברים אביא את דברי הריטב"א בלשונו:
"וכתב הרי"ט ז"ל וטעם זה שאמרו חז"ל לברך על המצוה עובר לעשייתן כדי שיתקדש תחלה בברכה ויגלה ויודיע שהוא עושה אותה מפני מצות השי"ת, ועוד כי הברכות מעבודת הנפש וראוי להקדים עבודת הנפש למעשה שהיא עבודת הגוף".
אגב, זה פסחים ז ע"ב ולא ז ע"א.

 

[ליטאי כבד]

אם כנים הדברים ראוי לפתוח עכשיו אשכולות לדיונים בעניני פורים ולא בעניני אלול.
באופן פרדוקסלי האשכול הזה הוא בנושא עניני דיומא ועם תגית של 'אלול'...
(לא בקטע של ביקורת חלילה, מזדהה עם כל הדברים שנכתבו).

 

[קרית מלך]

אני מצרף קונטרס ליקוט על חגי תשרי

 

[בן פטורא]

כרכתם מין באינו מינו וצרפתם הבדיל כצרוף את הכסף הלימוד המוטרם לחג הלימוד הנעשה כהקדמת לב לפה ופה ליד ענינו אחד והוא גם דברי הריטב"א שהובאו כן ולימוד כזה הוא לימוד תורת המעשה הטרמת לב המעשה לעשייתו עצכלומר לימוד הבא לקיים את הלומד בעולמו של מעשה ומשכזה פחותה משמעותו ואילו הלימוד המעולה הוא לימוד לשמו לימוד לשם לדעת (לא בפירוש תורה לשמה נתעסקתי עתה ) והוא הלימוד המשובח בכל לימוד שהוא ונתעלה השני על הראשון במעלות רבות אך לפרש שוני מהותי נתכוונתי

 

[מחזה אברהם]

נראה לי שיש עוד תוספת והיא שגם לימוד לצורך הבנת המעשה איכותי יותר שהוא נעשה מוקדם משום שיש פער מהותי בין התפיסה של הדברים לבין מימושם וממילא העוסק מוקדם בדברים כשמגיע המועד אינו עוסק בלהתאים הבנותיו עם מעשיו אלא הבנותיו כבר התיישבו על ליבו ועכשיו המעשה טבעי ונובע מתוכו
עוד יש לעורר בזה שהרבה פעמים כשלומדים סמוך לחג הדברים נעשים בצורה שכל תכליתם הוא להבנת המועד המסוים ההוא ופחות בתפיסה כללית של כל המועדים

 

[אימתי]

כרכתם מין באינו מינו וצרפתם הבדיל כצרוף את הכסף הלימוד המוטרם לחג הלימוד הנעשה כהקדמת לב לפה ופה ליד ענינו אחד והוא גם דברי הריטב"א שהובאו כן ולימוד כזה הוא לימוד תורת המעשה הטרמת לב המעשה לעשייתו עצכלומר לימוד הבא לקיים את הלומד בעולמו של מעשה ומשכזה פחותה משמעותו ואילו הלימוד המעולה הוא לימוד לשמו לימוד לשם לדעת (לא בפירוש תורה לשמה נתעסקתי עתה ) והוא הלימוד המשובח בכל לימוד שהוא ונתעלה השני על הראשון במעלות רבות אך לפרש שוני מהותי נתכוונתי

לחץ כדי לכווץ...

נראה לי שיש עוד תוספת והיא שגם לימוד לצורך הבנת המעשה איכותי יותר שהוא נעשה מוקדם משום שיש פער מהותי בין התפיסה של הדברים לבין מימושם וממילא העוסק מוקדם בדברים כשמגיע המועד אינו עוסק בלהתאים הבנותיו עם מעשיו אלא הבנותיו כבר התיישבו על ליבו ועכשיו המעשה טבעי ונובע מתוכו
עוד יש לעורר בזה שהרבה פעמים כשלומדים סמוך לחג הדברים נעשים בצורה שכל תכליתם הוא להבנת המועד המסוים ההוא ופחות בתפיסה כללית של כל המועדים

לחץ כדי לכווץ...

הייתי מציע ואפי' מבקש בכל לשון של בקשה
להוסיף פסיקים או במקום ללחוץ אנטר !!!
מאוד קשה לקרוא את דבריכם היפים ...

 

[אימתי]

אני מצרף קונטרס ליקוט על חגי תשרי

לחץ כדי לכווץ...

כדאי לך לפתוח על זה אשכול בנפרד
דברים ממש יפים יש לך שם ....

 

[א. ל.]

אני באופן אישי חושב שלאדם יש רתיעה מסויימת לעסוק מדברים בתקופה בה הדברים מחייבים אותו.
וביאור העניין שהרי לכולנו יש נגיעות עדינות בנפש והאדם מצד עצמו לא רוצה לחשוב על משהו בצורה שמחייבת אותו.
ולכן שמעתי פעם עצה פשוטה ונבונה אך קשה ליישום מאדם גדול שכשנגשים לעבודה מוסרית אל לנו לחשוב על גאוה קנאה ותאוה מתוך מחשבה מה זה גורם לנו והיכן זה תופס אותנו אלא צריך לחשוב מה זה המושג הזה תאוה מה זה גאוה מה זה קנאה מהיכן היא על מה היא יושבת ומה הרעיון שמאחורה ותוך כדי האדם פוגש את הבעל תאוה שבו את הבעל גאוה שבו וכו'.
ונראה לענ"ד שכשאדם חושב על המועדים בהקדם הרי שהמחשבה לא באמת מחייבת אותו והיא לא באה אם ה"למעשה" ולכך הנגיעות לא מפריעות לו (ובעצם יש בכך רעותא שהוא לא באמת מצליח לפגוש את עצמו באלול באמצע חודש אדר) אך כשאדם מנסה להבין את אלול באלול הרי שזה מחייב אותו והוא מתקשה לרדת לאמת שבאלול.

 

[אימתי]

אם כנים הדברים ראוי לפתוח עכשיו אשכולות לדיונים בעניני פורים ולא בעניני אלול.
באופן פרדוקסלי האשכול הזה הוא בנושא עניני דיומא ועם תגית של 'אלול'...
(לא בקטע של ביקורת חלילה, מזדהה עם כל הדברים שנכתבו).

לחץ כדי לכווץ...

אני מבין לבד
שאתה מבין לבד :)
שאני מתכווין להקדים את הלימוד של אלול ור''ה חודש ואפי שבועיים לפני...
ככה זה מועיל ומשפיע לתוך הזמן
וההשפעות האלו של הנקיות והצלילות שדיברו [ ממש יפה כל תגובה לענין ...]
ממשיכות גם בלימוד שהוא קרוב לחג !!
כי זה המשך של הלימוד במבט הרגוע והעניני.....