אחד יחיד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
9,579
תודות
17,453
נקודות
1,280
לא תבשל גדי בחלב אמו (כג, יט).

בגמרא איתא - 'דבי רבי ישמעאל תנא, 'לא תבשל גדי בחלב אמו' שלש פעמים, אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה, ואחד לאיסור בישול' (חולין קטו:).

והדבר צריך עיון רב מדוע נכתב בלשון זו, ולא בלשון אכילה, ורק בדרך הדרשה למדו מזה איסור אכילה ואיסור הנאה. ובראשונים נתקשו בזה מאד, עיין רמב"ם הלכות מאכלות אסורות (פ"ט הלכה ב), והרשב"א ב"תורת הבית" (הובאו דבריו בטור סימן ס"ז).

ונראה שמבואר בזה שאכן עיקר גדר האיסור הוא 'בישול' הבשר בחלב. ומה שאסרה תורה גם את האכילה, היינו משום שהבישול הוא חמור כל כך עד כדי שיש לאסור את האכילה ממנו, כי בשעה שבא לאכלו אזי על ידי אכילתו הוא מבטא כביכול אישור והסכמה למעשה בישול הבשר בחלב.

ולמדו זאת חז"ל מחזרת האיסור שלש פעמים, כי כאשר חזרה ונשנתה פרשה זו, משמעות הדבר תוספת חומרא באיסור הבישול, והיינו שיש להחמיר באיסור זה, שאסור אפילו להשתמש בבישול זה לאכילה. כלומר שכאשר אוכל אזי נחשב כאילו עובר פעם נוספת על 'לא תבשל'. וכאשר שוב חזרה פרשה זו ונאמרה בשלישית, למדנו מכך להחמיר יותר, שאפילו לא נבוא ליהנות ממעשה בישול זה, מאותו הטעם. (הגר"ל מינצברג - אוצרות בן מלך)​
 
אחר המחילה, ובלא עיון בספרים, לא הבנתי את השאלה, הרי אוכל בשר בחלב שלא שנתבשל אינו אסור מן התורה?
השאלה פשוטה, הרי מבואר שהא דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו ג' פעמים, בא לומר איסור בישול אכילה והנאה.

ומעתה תמוה, למה באיסור אכילה נכתב גם בלשון בישול, ולא כתיב 'לא תאכלו גדי שנתבשל בחלב אמו'.
 
ומעתה תמוה, למה באיסור אכילה נכתב גם בלשון בישול, ולא כתיב 'לא תאכלו גדי שנתבשל בחלב אמו'.
הרי דרך התורה לקצר.
ועכ"פ יישר כח.

וראה במלבי"ם שכתב

ולאו דוקא בשול לבד כי הבשול בא על תקון המאכל לאכילה, ויתכן שיבשל לצורך עצמו או לצורך אחרים, וע"כ באה האזהרה ג"כ להורות שבא בדיוק אחד לאיסור בשול ואחד שלא יבשל לצורך אכילתו היינו שלא יאכל [ולא אמר לא תאכל כי אינו אסור רק דרך בשול] ואחד שלא יבשל אף לצורך אכילת אחרים, היינו שלא יהיה לו הנאה ממנו,​
 
עיין רמב"ם הלכות מאכלות אסורות (פ"ט הלכה ב)
דברי הרמב"ם שם נפלאו בעיני, שכך כתב שם
לא שתק הכתוב מלאסור האכילה אלא מפני שאסר הבשול כלומר ואפילו בשולו אסור ואין צריך לומר אכילתו, כמו ששתק מלאסור הבת מאחר שאסר בת הבת.
ויפלא, הלזו 'שתיקה' יקרא, והרי נכתב ג' פעמים לריבוי האיסור, וכיצד מדמהו לבת שלא נכתבה כלל?
וראיתי בלחם משנה שם שהאריך בדעת הרמב"ם.​
 
והרשב"א ב"תורת הבית" (הובאו דבריו בטור סימן פ"ז).​
ואצטט את דברי הטור
טור יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פז
והוציא איסור אכילה בלשון בישול לומר שאינו אסור מן התורה אלא דרך בישול
בית יוסף יורה דעה סימן פז
ומ"ש והוציא איסור אכילה בלשון בישול לומר שאינו אסור מן התורה אלא דרך בישול אבל מדרבנן אסור בכל ענין. כן כתב הרשב"א בתורת הבית (הקצר ב"ג ש"ד פד:):

ותהלה לקל, שכיוונתי לדבריו​
אחר המחילה, ובלא עיון בספרים, לא הבנתי את השאלה, הרי אוכל בשר בחלב שלא שנתבשל אינו אסור מן התורה?​
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון