אז נכון שאם אתה בחור רווק ואתה קונה לכל ארוחה את הירקות בנפרד זה יוצא רק רבע עגבניה ללוי רבע עגבניה לעני ומשהו קטן לכהן
אבל עדיין המצווה קיימת ומחייבת
אולי אם זה שווה פחות משווה פרוטה, לא חייב
 
אתה אמור לתת לו, ולא הוא אמור לחפש אותך
המצוה היא שלך
הוא אמנם יכול לקחת בעל כרחך, אבל אם אינו עושה כן - אתה הוא שמפסיד את המצוה
לא נראה לי שצריך להוליך אחריו למדי ולא דמי לגזילה כמובן
אם העני שבאזורי לא רוצה ושבאזורך (רכסים) לא רוצה לנסוע הרי שמחלו העניים ואני פטור
 
על מה הזלזול?
ממתי אתה מפריש מעשרות משתיים וחצי עגבניות?
יש מצווה דאורייתא
נכון שהיא מצחיקה אותך
אבל ככה הדין!
גם לשים חוטים בפינות של בגדים זה מצחיק
אז נכון שאם אתה בחור רווק ואתה קונה לכל ארוחה את הירקות בנפרד זה יוצא רק רבע עגבניה ללוי רבע עגבניה לעני ומשהו קטן לכהן
אבל עדיין המצווה קיימת ומחייבת
תפתח שולחן ערוך ותראה לי שבכמות כזאת לא צריך לתת מעשרות!
מלבד זאת יש כאלה שנשואים וקונים קצת יותר ירקות, יש כאלה עם ילדים ברוך ה' שאין להם כח לקנות כל יום וקונים 10! תפוזים בבת אחת!
ח''ו מלזלזל
גם עגבניה ליום אני לא מכיר עני שיטרח לבוא לקחת
הדין להפריש הנתינה תלויה כמובן ברצון העני
חוטים בבגד זה כלל לא מצחיק אלא הוא מה שנקרא בלע''ז 'סיכת הקב''ה' שאני גאה ללבשה
אני ב''ה נשוי ואב לילדה
כבר כתב החזו''א שבזמננו אין להפריש פאה מהאי טעמא שלא באים לקחת
 
סליחה אבל למה אין פה את הכללים של רוב חזקה ועד אחד
ודאי שזה טוב לעשר אבל איך זה נהיה מעיקר הדין בגלל שיש מכשולות
אני רק שואל, לא מביע דעה...
כל הכללים נאמרו על מקרי מיעוט בהפרשות מקומיות בכמות מקומית אבל בזמננו שמפרישים כמויות אסטרונומיות כאחד כל העת ע''י כמה משגיחים בודדים כמעט מן הנמנע שלא יהיה תקלות על כל צעד ושעל ולכן הוי לכל היותר ספק טבל שחיב בהפרשה בדבר שיש לו מתירים ובודאי בדאו'
 
לא הבנתי איך זה מפקיע הכלל של עד אחד נאמן באיסורים, במיוחד שמסתמא פשיטא שיש רוב כשר.
וגם יש בזה ספק ספיקא, ספק מקרקע של גוי ספק הופרש כדין, ולהרבה פוסקים בס"ס אף אין חיוב לברר, וגם מועיל נגד חזקה קמייתא להרבה פוסקים.
ביביע אומר דיבר בזה לזכרוני.
 
לא הבנתי איך זה מפקיע הכלל של עד אחד נאמן באיסורים,
ע''א נאמן בסתמא אצל כל יחיד בביתו שהפריש שאם לא כן אין לך אדם שאוכל אצל חברו כל' רש''י מהירושלמי בריש גיטין אבל ע''א שמנסה לעשות דבר שבאופן הגיוני אין היתכנות שהוא יעשה מעולם לא מצאנו לו נאמנות
במיוחד שמסתמא פשיטא שיש רוב כשר.
לדעתי אין כזה סתמא כמו שבארתי מריבוי הכמויות והספקות ההלכתיות המתחדשות שמבוארות בשיעורי הרב שאג שהפניתי אליהם למעלה כמדומני
וגם יש בזה ספק ספיקא, ספק מקרקע של גוי
זה ניתן לבדיקה בכל מאכל מה מקורו אם מקורו בארץ הוא בחזקת מיהודי
ספק הופרש כדין, ולהרבה פוסקים בס"ס אף אין חיוב לברר, וגם מועיל נגד חזקה קמייתא להרבה פוסקים.
ביביע אומר דיבר בזה לזכרוני.
 
נערך לאחרונה:
סליחה אבל למה אין פה את הכללים של רוב חזקה ועד אחד
ודאי שזה טוב לעשר אבל איך זה נהיה מעיקר הדין בגלל שיש מכשולות
אני רק שואל, לא מביע דעה...
חזקה, מהיכן באה?
עד אחד.. מיהו העד שמעיד על מוצר זה שבידי?
 
שליח עושה שליחותו אומן לא מרע אומנותו
אבל כולם כבר הורעו בהודאת בע''ד שישנם תקלות מטבע הדברים וכמסתבר
עד אחד.. מיהו העד שמעיד על מוצר זה שבידי?
המשגיח המעשר שתתקשר אליו ויתכן שיגיד לך לא לסמוך על זה ...
 
לא נאמר כאן עדיין שום סברא עם תוקף הלכתי לחייב את זה מדינא...
יש עדים שהם המשגיחים שמעידים
יש משגיח שיאמר שהעגבניות אצלי בבית היא טבל???
כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד
ולגבי כל הספיקות זה לא ספיקת דרבנן בימינו?
 
לא נאמר כאן עדיין שום סברא עם תוקף הלכתי לחייב את זה מדינא...
יש עדים שהם המשגיחים שמעידים
יש משגיח שיאמר שהעגבניות אצלי בבית היא טבל???
כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד
ולגבי כל הספיקות זה לא ספיקת דרבנן בימינו?
איזה עדות
יש נהלים של כשרות שלפני מעשר לא מניחים על הדוכן של הירקן
האם זה שזה מונח על שולחן הירקן מקרי עדות??
 
סליחה אבל למה אין פה את הכללים של רוב חזקה ועד אחד
ודאי שזה טוב לעשר אבל איך זה נהיה מעיקר הדין בגלל שיש מכשולות
אני רק שואל, לא מביע דעה...
רוב עמי הארץ מעשרין ולכן מדאו' אפשר לסמוך ע"ז אך מדרבנן יש תקנת דמאי
 
ןהידוע לי בשם מרן הגר‘‘י שפירא זללהה זה רק לכתחילה וכמשנ‘‘ת
דבריו (המבוססים על דברי החזו''א זצ''ל) היו נכונים טרם גילוי הקף ועומק הבעיות המערכתיות שאינם שיכים לסברא כזו או אחרת אלא להגיון פשוט
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון