בראשית לפי היסוד של ר' חיים שליכא דין ספיקא לחומרא כשאינו ודאי שמקיים המצוה למה א''כ חייב בפרו ורבו

[פנחס ע]

בלת"ק בעיון.
ידוע שיש סבורים שפו"ר הדין הוא ב"עסקת בפריה ורביה" וזהו חיובו לנסות לדאוג לזה. ואמנם יש שיעור שנפטר מלהמשיך לעסוק בזה.
ועוד, שכיון שזהו כל ההיכי תימצי בקיום המצוה ודאי שזה מה שעליו לעשות, אולם במקום שהמצוה נצטוותה על הודאי לא נחייבו במקום הספק. כך לפו"ר [והפעם תרגומו לפום ריהטא ולא לפרו ורבו...]

 

[דור דור]

אולי יש לחלק בס''ד בין ציצית ששם גם אחרי שילביש לא מקיים את המצווה על הצד שזה לא התכלת שדיברה תורה אליו לבין פריה ורביה ששם מסתמא שהאשה תתעבר שכן דרך העולם שאשה מתעברת ששם כן שייך שיעשה את המצווה.