גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,363
תודות
11,035
נקודות
885
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אחר שילוחיה (יח ב)

פירש רש״י, כשאמר לו הקדוש ברוך הוא במדין לך שוב מצרימה, ויקח משה את אשתו ואת בניו גו׳ ויצא אהרן לקראתו, ויפגשהו בהר האלהים. אמר לו מי הם הללו, אמר לו זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני, אמר לו והיכן אתה מוליכן, אמר לו למצרים. אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם, אמר לה לכי אל בית אביך, נטלה שני בניה והלכה לה.
ובמושב זקנים כתבו שהטעם שסיבב הקב״ה שלא פגש אהרן את משה רבינו עד לאחר המילה, שאם היה פוגשו מקודם לכן ומחזיר את בניו למצרים קודם המילה, לא היה משה רבינו יכול לעשות הפסח ביציאת ממצרים, שהרי מילת זכריו ועבדיו מעכבת בפסח [ועי׳ תוספתא פסחים פ״ח ה״ז שגם בפסח מצרים מילת זכריו ועבדיו מעכבת].

וקשה הרי ביבמות עא: מבואר שמילת זכריו ועבדיו מעכבת רק כשיכול למולם, ואם אביו ואמו חבושים בבית האסורים אין מילת זכריו ועבדיו מעכבת, אם כן הכא שהיו רחוקים ממנו ואינו יכול למולם, בלאו הכי לא היה מעכב, וצ״ע.​
 
וקשה הרי ביבמות עא: מבואר שמילת זכריו ועבדיו מעכבת רק כשיכול למולם, ואם אביו ואמו חבושים בבית האסורים אין מילת זכריו ועבדיו מעכבת, אם כן הכא שהיו רחוקים ממנו ואינו יכול למולם, בלאו הכי לא היה מעכב, וצ״ע.
מנין שמרחק מהני בזה? ובית האסורים שאני שאינו יכול לצאת משם.
 
ובמושב זקנים כתבו שהטעם שסיבב הקב״ה שלא פגש אהרן את משה רבינו עד לאחר המילה, שאם היה פוגשו מקודם לכן ומחזיר את בניו למצרים קודם המילה, לא היה משה רבינו יכול לעשות הפסח ביציאת ממצרים, שהרי מילת זכריו ועבדיו מעכבת בפסח [ועי׳ תוספתא פסחים פ״ח ה״ז שגם בפסח מצרים מילת זכריו ועבדיו מעכבת].​
מעניין שבמושב זקנים לא הזכיר את הענין של 'מילת זכריו' (אמנם כך צריך להסביר כוונתו) אלא את הפסוק 'וכל ערל לא יאכל בו'
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אחר שילוחיה (יח ב)

פירש רש"י,
כשאמר לו הקדוש ברוך הוא במדין לך שוב מצרימה, ויקח משה את אשתו ואת בניו גו' ויצא אהרן לקראתו, ויפגשהו בהר האלהים. אמר לו מי הם הללו, אמר לו זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני, אמר לו והיכן אתה מוליכן, אמר לו למצרים. אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם, אמר לה לכי אל בית אביך, נטלה שני בניה והלכה לה. ובמושב זקנים כתב שהטעם שסיבב הקב"ה שלא פגש אהרן את משה רבינו עד לאחר המילה, משום שאם היה פוגשו מקודם לכן ומחזיר את בניו למצרים קודם המילה, לא היה משה רבינו יכול לעשות הפסח ביציאת ממצרים, שהרי מילת זכריו ועבדיו מעכבת בפסח [ועי' תוספתא פסחים פ"ח ה"ז שגם בפסח מצרים מילת זכריו ועבדיו מעכבת].

וקשה, הרי ביבמות עא: מבואר שמילת זכריו ועבדיו מעכבת רק כשיכול למולם, ואם אביו ואמו חבושים בבית האסורים אין מילת זכריו ועבדיו מעכבת, אם כן הכא שהיו רחוקים ממנו ואינו יכול למולם, בלאו הכי לא היה מעכב, וצ"ע.​

והעירני הג"ר אפרים שטראוס שליט"א ליישב לפי דברי המנ"ח במצוה י"ז, שדוקא אם היה אביו חבוש מיד ביום השמיני ולא היה ראוי מעולם לחיוב אין מילת זכריו מעכבת, אבל אם היה זמן חיוב ואח"כ נאנס אינו פוטר, ולפי"ז ניחא. וכן לפי מש"כ בקר"א יבמות עא. דהיכא שבידיעתו נכנס למצב שיהיה אנוס, כגון שהיה יודע שאח"כ לא יוכל למול, ולא מל מקודם לכן, מעכבת המילה אע"פ שעתה אינו יכול למול, דאל"כ לעולם בשעת האכילה הוי יו"ט ומילה שלא בזמנה אינה דוחה, ולפי"ז ניחא דהכא כשהניח בניו מרחוק, נכנס לאונס בידיעתו.

[ובטעם המנ"ח דס"ל שכאשר היה זמן שראוי למול מעכב, מדבריו משמע דהטעם כיון דחל עליו ערלה, אבל קשה דבלא"ה הערלה חלה כשאביו ואמו חבושים, אלא שמילת זכריו ועבדיו אינה מעכבת אלא כשמוטל על האב למול, כמבואר ביבמות שם דאף למ"ד ערלות שלא בזמנה חשיבא ערלה, מ"מ אינו מעכב את אביו. אמנם יש לבאר באופן אחר, דכמו שכאשר היה יודע שיאנס מעכב כיון דאי"ז נחשב אנוס, וכמו שהוכיח בקר"א, א"כ כשהיה יכול למול ואח"כ נאנס בפתע פתאום תלוי בדין אונס ביום אחרון, ולהסוברים דלא חשיב אונס, מעכב].

עוד העירוני לדברי השער המלך ק"פ פ"ט ה"ט בדעת התוס', דאם אנוס בין בשעת עשיה ובין בשעת אכילה, הרי זה מעכב, עי"ש. ולפי"ז דברי בעלי התוס' במושב זקנים קאי לשיטתם הנ"ל, וא"ש.​
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון