• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
ככל הידוע לי, נכרתה ברית על כל מצוות התורה, ללא יוצא מן הכלל.
ואיני מבין כלל, מדוע כריתת הברית היא זו שמהווה אמת מידה אם להחשיב במנין או לא.
וכמדו' שבפירוש איתא, דז' מצוות שנצטוו בני נח, חזרו ונצטוו עליהם בסיני
 
ככל הידוע לי, נכרתה ברית על כל מצוות התורה, ללא יוצא מן הכלל.
ואיני מבין כלל, מדוע כריתת הברית היא זו שמהווה אמת מידה אם להחשיב במנין או לא.
וכמדו' שבפירוש איתא, דז' מצוות שנצטוו בני נח, חזרו ונצטוו עליהם בסיני
כבר כתבתי שמצוות אלו ניתנו רק ע''ד לקבל את התורה ואם לא היו מקבלים את התורה וכו' וכו' כמו שכתבתי למעלה
כל מה שהיה יכול להיות קודם לכן היה להם
על דרך שאמרו בחצי דבר של עדות שאם ראה כל מה שיכול לראות הרי זה דבר שלם
אבל כאן מצוות לא שייכות רק למי שרוצה לבוא בברית נמצא שכל זמן שלא בא אין זה מצוה בשלימות אלא יש להשלים אותה ואם ח''ו לא היו מקבלים את התורה לא היה נשאר להם שבת וכבוד אבא ואמא [גם אם העולם לא היה חוזר לתוהו ובוהו].
לכן הם שונים מז' מצוות שלא היה חסר להם כלום
אבל כאן ניתן להם רק ע''ד להכנס לברית
וללא ברית אין כלום
 
כבר כתבתי שמצוות אלו ניתנו רק ע''ד לקבל את התורה ואם לא היו מקבלים את התורה וכו' וכו' כמו שכתבתי למעלה

לכן הם שונים מז' מצוות שלא היה חסר להם כלום
אבל כאן ניתן להם רק ע''ד להכנס לברית
וללא ברית אין כלום
לא ענית על קושיית הרב @הצעיר שבחבורה מברית מילה
 
כבר כתבתי שמצוות אלו ניתנו רק ע''ד לקבל את התורה ואם לא היו מקבלים את התורה וכו' וכו' כמו שכתבתי למעלה
א. מנלך הא?
ב. ומה בכך?
ג. עכ"פ הרי אף בז' מצוות מבואר שנצטוו מחדש, ז"א שנתחדשו ולא 'נשארו'.
 
א. מנלך הא?
ב. ומה בכך?
ג. עכ"פ הרי אף בז' מצוות מבואר שנצטוו מחדש, ז"א שנתחדשו ולא 'נשארו'.
א. הצעה בעלמא לא להלכה.
ב. קודם היא חסר באיכות כי אין מציאות של שבת וכיבוד אבא ואמא ללא מעמד הר סיני והיה דין מיוחד שכיון שעתידין לקבל את התורה ינתן להם ועי' גם לשןן רש''י בבשלח שם שם לו חק ומשפט שכתב שנתן להם המצות הללו שיתעסקו ומשמע שאע''פ שנצטוו אכן עיקר המצוה כדי שיתעסקו ויתכוננו והרי גם ניתן להם פרה אדומה ובכל זאת לא שרפו עדיין.
ג. החידוש שם הוא תוספת מעלה של חיוב בן ישראל אבל לא משום שהיה חסר להם איזה דבר באיכות המצוה כי כל מה שהיה להם קודם הרי קיבלו ולכן אין למנות כי כבר טעמו את טעם שורש יסוד המצוה.
נ.ב. ניסתי להסביר יותר ממה שכתבתי למעלה.
 
ו) תר"ו מצוות נתוספו לנו בחג השבועות על שבע מצוות בני נח, כמניין רות.
הייתי שמח לדעת את מקור הדברים.
בכל אופן אולי יש לחדש בזה לגבי רות עצמה שהיא הייתה גיורת ועל גרים בוודאי מה שמתווסף הוא אותם תר"ו מצוות - מכח אתו יום חג השבועות שבו נצטוו ישראל על כל התורה בין אם על כל התורה מחדש ובין אם על אותם החדשות. עכ"פ התוצאה של אותו היום כלפי גרים היא אותם התר"ו מצוות בסיכום הסופי ולכן אולי קוראים את רות (למרות שרות הייתה אשה ולא נתווספו לה כל התר"ו)
 
ברכי יוסף אורח חיים סימן תצד.
סעיף קטן יא:
ולי נראה במשז"ל דרות נקראת שקבלה עוד מלבד ז' מצות בני נח, תר"ו מצות, ולכן ביום קבלת התורה דקבלנו תרי"ג מצות, עם הז' דבני נח קורין רו"ת.
 
סעיף קטן יא:
ולי נראה במשז"ל דרות נקראת שקבלה עוד מלבד ז' מצות בני נח, תר"ו מצות, ולכן ביום קבלת התורה דקבלנו תרי"ג מצות, עם הז' דבני נח קורין רו"ת.
עוד כתב שם שרות בגימטריא מילוי שם אדנות.
 
בטעם קריאת "מגילת רות" בחג השבועות, הביא בספר "מגילת אליהו" להגה"ק רבי אליהו הכהן מאיזמיר, בעל מחבר "שבט מוסר"ו"מעיל צדקה" על מגילת רות, יותר משבעים טעמים על כך.

ולהלן נלקטו מתוך אמריו, כמה מהטעמים המורים על נקודות הדרכה לחפץ להידבק בתורת ה' שנלמדו מחייה של רות:

* חיי התורה - תחילתן ייסורין וסופן שלוה, כרות;

* רות נתגיירה בת מ' שנים - גם מי שנתגדל בהבלי עולם הזה יכול בכל גיל להשתנות;

* גם מי שמסובל בייסורים, בעוני או בדוחק ובטלטולים אינו רשאי לפטור עצמו מהתורה – שהרי רות הגיע לה כל אלו ולא הניחה עצמה מלבוא לקבל עליה התורה;

* גם כשנראה שאין שום אפשרות ללמוד מחוייב להשתדל ולהתעצם בכל כוחו ואז יעלה בידו – כרות שעל אף שאמרה תורה לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה', דרשו מואבי ולא מואבית;

* כדי להשיג התורה מחוייב האדם לטרוח ולהפציר הרבה עם רבותיו שילמדוהו כרות שהפצירה בנעמי עד בוש, וזכתה לתורה;

* אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה – כרות שאמרה באשר תמותי אמות;

* העוסק בתורה זוכה למלוכה – כרות שיצאו ממנה מלכים.
 
* גם כשנראה שאין שום אפשרות ללמוד מחוייב להשתדל ולהתעצם בכל כוחו ואז יעלה בידו – כרות שעל אף שאמרה תורה לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה', דרשו מואבי ולא מואבית;
קצ"ע, דהלא היא עצמה לא התעסקה בעניין הזה
 
מלוקט [חלק] מהספר דיני פסח - שבועות בהוצאת דגל ירושלים

א) משום שמגילת רות נכתבה על ידי שמואל הנביא, כדי לספר על ייחוסו של דוד המלך, שנולד בשבועות.
(ירושלמי)

ב) מכיון שהקדוש ברוך הוא משלים שנותיהם של הצדיקים מיום ליום, נמצא דוד המלך שנולד בשבועות, נפטר בשבועות.
(בכור שור, בנין אריאל)

ג) ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי ייסורים ועוני.
אמרה תורה לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, תן חלקי בשבט של עוני, שאם עשירים עוסקים בי יהיו מתגאין, אבל כשהם עניים, הם מתעסקים בי ויודעים שהם רעבים.
(מדרש רות זוטא א, א)

ד) קוראים מגילת רות - משום שאבותינו לא קיבלו את התורה ולא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה (כשם שגר המתגייר חייב במילה, טבילה וקבל עול מצוות), וכן רות המואבייה נתגיירה, להיכנס תחת כנפי השכינה.
(מחזור ויטרי, וכן בד"מ להרמ"א)

ה) כתיב במגילת רות (א, כב) "בתחילת קציר שעורים", ושבועות - תחילת הקציר.
(אבודרהם)

ו) תר"ו מצוות נתוספו לנו בחג השבועות על שבע מצוות בני נח, כמניין רות.

ז) המגילה הזאת אין בבה לא טומאה ולא טהרה, לא היתר ולא איסור; ולמה נכתבה, ללמד שכר של גומלי חסדים.
(לשון הילקוט רות רמז תרא)


ומתן תורה הוא חסד מתחילתו ובאמציעתו ובסופו.
(אליה רבה סימן תצד סעיף קטן י)
בלבוש מובא טעם נוסף דבמגילת רות מוזכר מתנות עניים, ובפרשת אמור - נאמר חג השבועות (שתי הלחם) סמוך למתנות עניים.
טעם נוסף כתבו האחרונים בעלי המוסר ללמדינו שהתורה שבע"פ כרוכה בתורה בשכתב שהרי חז"ל (תורה שבע"פ) הם שדרשו "עמוני ולא עמונית" שהא ילפינן כידוע מרות
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון