מדוע נאמר במכת דם "אנכי מכה", והרי לבסוף אהרן הכה

[גרינפלד]

כה אמר ה' בזאת תדע כי אני ה' הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור ונהפכו לדם

הקשה החת"ס (הובא בעלים לתרופה תשפ"ג) שבתחילה אמר משה "אנכי מכה", ולבסוף אמר לאהרן "קח מטך ונטה ידך", ואהרן הכה את המים. ותירץ, שכיון שהשכינה דברה מתוך גרונו של משה, לפיכך נאמר "אנכי מכה", אע"פ שאהרן הכה, כיון שלגבי הקב"ה שייך לומר "אנכי מכה" ושייך "במטה אשר בידי" על מטהו של אהרן. וזהו שנאמר "בזאת תדע כי אני ה'", דהיינו אני המדבר הוא הקב"ה עצמו המדבר מתוך גרוני. והוסיף לבאר דר"ת "הנה אנכי מכה במטה אשר בידי", בגימטרייה דם ז', דהיינו שיהיה דם משמש ז' ימים, וכן בכל דיבור שיצא מפי משה היה מרומז באותיות המכה ההיא, עכ"ד.

ויש ליישב עוד, ע"פ מה שאמרו בסנהדרין (צט, ב), המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, שנאמר (לקמן יז, ה) "ומטך אשר הכית בו את היאר", וכי משה הכהו והלא אהרן הכהו, אלא לומר לך כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. ואלא תקשי מדוע לא הביאו מהפסוק כאן, שהוא נאמר קודם לכן, י"ל כמש"כ בדרך שיחה (עמ' ק"כ) דאשכחן בהרבה מקומות שהגמ' מביאה ראיה מפסוק אף שיש פסוק קודם לכן.​

 

[אברך מישיבת מיר]

יש לעיין האם אפשר לומר שלוחו של אדם כמותו, דשמא י"ל משום שמשה לא יכל להכות מאחר שהמים הגנו עליו, א"כ הוה בכלל דאיהו לא מצי עביד לא מצי למיעבד שליח.

 

[גרינפלד]

יש לעיין האם אפשר לומר שלוחו של אדם כמותו, דשמא י"ל משום שמשה לא יכל להכות מאחר שהמים הגנו עליו, א"כ הוה בכלל דאיהו לא מצי עביד לא מצי למיעבד שליח.

לחץ כדי לכווץ...

הראוני באבן עזרא שכתב "השליח ידבר על פי השולח; ואחז דרך קצרה, כי תחסר מלת 'שלוחו', וככה: הנה אנכי, שלוחו, מכה במטה אשר בידי. ואמר אשר בידי, אע"פ שביד אהרן היה, כי שניהם שוים ומשתתפים באות".​

 

[גרינפלד]

הראוני באבן עזרא שכתב "השליח ידבר על פי השולח; ואחז דרך קצרה, כי תחסר מלת 'שלוחו', וככה: הנה אנכי, שלוחו, מכה במטה אשר בידי. ואמר אשר בידי, אע"פ שביד אהרן היה, כי שניהם שוים ומשתתפים באות".​

לחץ כדי לכווץ...

ודוק שהגמ' לא אמרה [על הקושייה על אשר הכית בו] ששלוחו של אדם כמותו, וכנראה משום שמשה לא הצטווה ושלח במקומו את אהרן, אלא נצטווה לומר לאהרן.​

 

[היא שיחתי]

יש לעיין האם אפשר לומר שלוחו של אדם כמותו, דשמא י"ל משום שמשה לא יכל להכות מאחר שהמים הגנו עליו, א"כ הוה בכלל דאיהו לא מצי עביד לא מצי למיעבד שליח.

לחץ כדי לכווץ...

זה לא שהוא לא יכול באמת אלא שזה לא ראוי ובכה"ג הוי כמו זקן וחולה דמהני שליחות

 

[איתי13]

כה אמר ה' בזאת תדע כי אני ה' הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור ונהפכו לדם

הקשה החת"ס (הובא בעלים לתרופה תשפ"ג) שבתחילה אמר משה "אנכי מכה", ולבסוף אמר לאהרן "קח מטך ונטה ידך", ואהרן הכה את המים. ותירץ, שכיון שהשכינה דברה מתוך גרונו של משה, לפיכך נאמר "אנכי מכה", אע"פ שאהרן הכה, כיון שלגבי הקב"ה שייך לומר "אנכי מכה" ושייך "במטה אשר בידי" על מטהו של אהרן. וזהו שנאמר "בזאת תדע כי אני ה'", דהיינו אני המדבר הוא הקב"ה עצמו המדבר מתוך גרוני. והוסיף לבאר דר"ת "הנה אנכי מכה במטה אשר בידי", בגימטרייה דם ז', דהיינו שיהיה דם משמש ז' ימים, וכן בכל דיבור שיצא מפי משה היה מרומז באותיות המכה ההיא, עכ"ד.

ויש ליישב עוד, ע"פ מה שאמרו בסנהדרין (צט, ב), המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, שנאמר (לקמן יז, ה) "ומטך אשר הכית בו את היאר", וכי משה הכהו והלא אהרן הכהו, אלא לומר לך כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. ואלא תקשי מדוע לא הביאו מהפסוק כאן, שהוא נאמר קודם לכן, י"ל כמש"כ בדרך שיחה (עמ' ק"כ) דאשכחן בהרבה מקומות שהגמ' מביאה ראיה מפסוק אף שיש פסוק קודם לכן.​

לחץ כדי לכווץ...

באמת לשון הפסוק אנכי מכה, ולא אני מכה. ויש הבדל בין אנכי לבין אני, שאני מדייק את הנשוא כלומר מכה ולא דבר אחר, ואנכי מדייק את הנושא כלומר אני ולא אחר. ויען במה שאמר אנכי מכה בא להורות שלמרות שצווה את אהרן להכות בכל זאת ההכאה מיוחסת אליו שהוא מכה ולא אהרון. ואולם יש לומר שכוונתו גם בדייקא שהוא היכה בפועל ולא אהרון שעל זה אמר אנכי מכה, ואהרון הכה שאר מימות ומשה לא הכה רק על המים אשר ביאור בלבד כדעת הרי"א. על זה בא הפסוק והכריע, ומטך אשר הכית בו את היאור. שלא אמר אשר הכית בו על המים אשר ביאור שהוא מעשה ההכאה בפועל, אלא הכית בו את היאור שהוא היאור עצמו ועיקר המעשה, כי ההכאה מיוחסת אליו ולא עשאה בפועל [וכמ"ש אחרי הכות ה' את היאור, שגם כן מיוחס אליו במה שהשתמש בלשון הזו כי הוא המצווה הראשי כמ"ש ויעשו כן משה ואהרן כאשר ציווה ה']. ועל זאת אמרו חז"ל ומטך אשר הכית וגו' אלא לומר לך כל המעשה את חברו לדבר מצווה וגו'.