אחד מן הלויים

משתמש רשום
gemgem
הודעות
41
תודות
135
נקודות
40
תוכן מומלץ
1
לאחר שלאחרונה פתחתי כמה אשכולות על ספר החכם מכל האדם - ספר משלי.
ובהיות ותוך כדי יצא לי לעבור על חלקים ממדרש משלי, והתחדשו לי כמה וכמה ביאורים בעומק דברי החכמים,
על כן אעלה כאן מדי פעם הודעות לביאור חידותיהם ורמיזותיהם.
אשמח מאוד לכל הערה והארה, כדרכה של תורה.
 
הנה, בראשית דברי המדרש האריכו חז"ל על חכמתו של כותב הספר - שלמה המלך.
ושמתי אל לבי להתבונן באחת מדרשותיהם, להבין החידה והמליצה אשר בדבריהם נרמזה.
ויסוד דבריהם נאמר על דברי הכתוב (מלכים א, ה, יא):
וַיֶּחְכַּם֮ מִכׇּל־הָאָדָם֒ מֵאֵיתָ֣ן הָאֶזְרָחִ֗י וְהֵימָ֧ן וְכַלְכֹּ֛ל וְדַרְדַּ֖ע בְּנֵ֣י מָח֑וֹל וַיְהִֽי־שְׁמ֥וֹ בְכׇֽל־הַגּוֹיִ֖ם סָבִֽיב
וכך דרשוהו חז"ל (מדרש משלי א):
ולפי שישב בתענית ארבעים יום, והיה מבקש חכמה, לא קיפח הקב"ה שכרו, שנאמר (מלכים א ה כו): "וה' נתן חכמה לשלמה".
וכתיב: (מלכים א ה יא): "ויחכם מכל האדם" - זה אדם הראשון, דכתיב ביה בשלמה (משלי ל ב): "כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי";
"מאיתן האזרחי" - זה אברהם, דכתיב (ישעיהו מא ב): "מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו";
"הימן" - זה משה, שנאמר (במדבר יב ז): "לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא";
"כלכל" - זה יוסף, דכתיב (בראשית מז יב): "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו";
"דרדע" - זה דור המדבר, שהיו בני דעה ביותר;
"בני מחול" - זה דוד, שמחל לו הקב"ה על אותו עוון.
"ויהי שמו בכל הגויים סביב" - זה שלמה, שיצא שמו מסוף העולם ועד סופו.

א]. הנה אין ספק, שהתוכן הפשוט של דברי הכתוב, בא ללמדנו כי שלמה המלך נעשה לחכם מכל אדם!

ב]. אלא שעלינו ליתן לב, הרי כאשר אמר הכתוב "ויחכם מכל האדם" מדוע צריך הכתוב להוסיף שמות של חכמים? הרי אם הוא חכם מכל האדם, הרי שהכל בכלל, איתן האזרחי, הימן וכלכל, ומדוע הוצרך הנביא לכתוב לפרט לנו דבר זה?

ונראה פשוט, כי ישנם הרבה סוגי חכמה, ולכל חכם יש יחודיות מסוימת בה הוא עולה על שאר החכמים האחרים, ולא הרי חכמת הנפש, כחוכמת המתמטיקה. ולדוגמא, יש חכמים שעיקרם להבין את הסדר והמערכת הכללית של הדברים, ישנם חכמים לייעץ עצות נפלאות כמו שמצאנו באחיתופל, ויש חכמים המשיגים את דרכי הנהגת האלוקים בעולמו - חכמת האלוקות. ועוד ועוד. ואין ספק כי כוונת הנביא ללמדנו, כי חכמתו של שלמה עלתה על כולם מכל בחינה שהיא! ובהיות וכל אחד מהחכמים שנזכרו בכתוב, היו בעלי כישרון מיוחד, הוצרך הנביא לפרוט את כולם, ללמד כי בכל סוגי הכחמה עלה שלמה עליהם!

ג]. והנה אחר שמצאנו כי כוונת הכתוב לרמוז על כמה סוגי חכמה, מגיע השלב של ה"דרש" לבאר את עיקר סוגי ה"חכמה" הקיימים בעולם, אשר באמת כוחות החכמה האלו מקבילים כנגד "אדם הראשון" "אברהם אבינו" "משה" "יוסף" "דור המדבר" ו"דוד". וכפי שיבואר בעז"ה בהודעות הבאות, כיצד כל אחד מסוגי החכמות נתייחדו בכל אחד מהדמויות הנ"ל, אשר על כולם החכים שלמה המלך במתנת ה' עליו.​
 
החכם הראשון שהוזכר בדברי חז"ל כי גדלה חכמת שלמה ממנו - הוא "אדם הראשון". כמאמרם ז"ל:
וכתיב: (מלכים א ה יא): "ויחכם מכל האדם" - זה אדם הראשון, דכתיב ביה בשלמה (משלי ל ב): "כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי";
ראשית נפתח בשאלה, היכן מצאנו שאדם הראשון היה חכם?
אך באמת הדברים מפורשים בדברי חכמינו במקום אחר, ו"דברי תורה עניים במקום אחד, ועשירים במקום אחר".

כך הוסיפו חכמינו במדרשם (תנחומא חוקת, ו, ויעויין עוד במדרש שוח"ט ח):
ומה היתה חכמתו. את מוצא, שבשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לבראת את האדם, נמלך במלאכי השרת, אמר להם: נעשה אדם בצלמנו (בראשית א, כו). אמרו לפניו, מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח, ה). אמר להם: אדם שאני רוצה לבראת, תהא חכמתו מרובה משלכם. מה עשה. כנס כל בהמה וחיה ועוף והעבירן לפניהם. אמר להם: מה שמותם של אלו. לא ידעו. כיון שברא אדם, העבירן לפניו, אמר ליה: מה שמותן של אלו, אמר לזה נאה לקרותו שור, ולזה ארי, ולזה סוס, ולזה חמור, ולזה גמל, ולזה נשר, וכן כולם, שנאמר: ויקרא האדם שמות לכל הבהמה וגו' (בראשית ב, כ). אמר ליה: ואתה מה שמך. אמר ליה: אדם. ולמה, שנבראתי מן האדמה. אמר ליה הקדוש ברוך הוא, אני מה שמי. אמר ליה: ה'. למה, שאתה הוא אדון לכל הבריות, הינו דכתיב: אני ה' הוא שמי (ישעיה מב, ח), שקרא לי אדם הראשון. הוא שמי, שהתניתי ביני ובין בריותי.​
הנה מבואר בדברי חז"ל כי חכמתו של "אדם הראשון" היא ביכולת לתת "שמות" לכל הנמצאים והנבראים.

והנה, דבר פשוט, כי מה שנתן האדם "שמות" לכל החיות, אין, חלילה, הכוונה כי זרק שמות באופן שרירותי, כי אם כן מה היא ה"חכמה" הגדולה בזה? ומדוע המלאכים לא יכלו לעשות זאת?
ובודאי כי יכולת האדם ליתן שמות היא להבין את המהות המיוחדת המתגלית בכל חיה ובכל בהמה, להגדיר ולתאר אותה במילה אחת.

זאת אומרת שכוחו המיוחד של אדם הראשון הייתה היכולת שלו לעמוד על נקודת המהות של כל דבר הנמצא בעולם, לאפיין ולהגדיר כל דבר - עד שאפשר לומר על כינויו (בראשית ב, יט): וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ.

וביחס לסוג מעלה זו, היכולת לאפיין כל דבר ולעמוד על מהותו הנסתרת, התייחד שלמה המלך אף יותר מאדם הראשון!
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓