• ברכות לעולם התורה שחוזר השבוע לחבוש את ספסלי בית המדרש! יישר כח

    יישר כוח גדול לעמלי התורה, לומדיה ומנחיליה, אשר בהבל פיהם ובעמלם מעמידים עולם ומלואו!

  • פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.
  • אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
עם ובלי קשר לאשכול,

למעכת"ה של @ראש כולל בצפון

רק עתה נחשפתי לאשכול המרתק הזה. דפדפתי ורפרפתי בין התגובות וההודעות הרבות, ולא יכולתי שלא לעמוד משתאה.

בעולם התורה של ימינו, שבו ראשי כוללים נאלצים לעיתים קרובות לעמוד על המשמר בנוגע לסדרים ולמשמעת, הגישה של מעכת"ר שליט"א היא פשוט מגדלור של מידות ותורת חסד. הלוואי וראשי כוללים רבים ילמדו מן ההנהגה הזו, שאינה חיזיון נפוץ במחוזותינו כלל וכלל.

מה שמפעים כאן במיוחד היא העובדה שלמרות שבידכם היתר גמור וברור מרבותיכם הגדולים, ולמרות שהאברך הותרה והותרה ואינו משנה את דרכו – הלב שלכם אינו שוקט. רואים בבירור איך אתם הופכים והופכים בכל צד זכות, ומנסים כל מיני אופציות ודרכים לפני שאתם ניגשים להפעיל את שורת הדין. הכל מתוך חרדה עמוקה ואבהית לעתידו הרוחני והכלכלי, שלא ייפלט חלילה אל שוק העבודה ויישבר מטה לחמו.

ויחד עם החסד העצום הזה, ניכר מבין השיטין עד כמה שלמות הכולל ואווירת הלימוד יקרו ללבכם. אתם לא מפקירים את הסדרים, ומאוד אכפת לכם משאר האברכים השוקדים על תלמודם. השילוב הנדיר הזה – בין שמירה קפדנית על הרמה של בית המדרש לבין דאגה תהומית ורחמים על נפש אברך שמצבו דחוק – הוא הגדלות האמיתית של מנהיג ורועה נאמן.

הדברים שלכם פשוט מרגשים. חזק ואמץ, וחפץ ה' בידכם יצלח להעמיד תלמידים הרבה מתוך הרחבת הדעת.​
 
איך הייתם מתנהגים עם אברך שעושה צחוק מהסדרים ומקצב הלימוד והמבחנים?
התריתי בו כמה פעמים וזה לא עזר. אני מודע למצבו הכלכלי הקשה ולכן אני לא ממהר לסלקו על אף שרבותיי הגדולים הורו לי להיתר.
מסקרן אותי לדעת מנקודת מבט של אברכים מה לדעתכם צריך לעשות עם אחד כזה.
לא מבין בכלל את הספק.
לדעתי התשובה ברורה מאוד.
 
הנזק שנגרם לאברכים שלומדים הטובים בכולל מאותם אברכים בטלנים, שלא עושים כלום בכולל הוא אדיר,
ויש לו משמעות ארוכת טווח על היחס של כלל האברכים למחויבות ולמסגרת של הכולל
ויש לתת עליו את הדעת.
וכבר אמר החכם ליצנות אחת דוחה אלף תוכחות,
ואין הדברים אמורים דווקא על ליצנות בפה אלא אף במעשה.
 
ישנה דרך שלא הרבה מנסים אותה, בין עם צעירים ובין עם מבוגרים.
לקרוא לאברך ולשוחח איתו! שיחה ארוכה ונעימה מלאת תוכן ומשמעות.
עם תיאום ציפיות ברור, עם הבנה בהירה מה אמור להיות, ולהיכן שואפים.
פעם אחת, פעמיים, שלוש,
זה דורש הרבה מאמץ וסבלנות, אבל זו דרך נעימה מצד אחד, ואסרטיבית מצד שני.
כי אין בשיחה הזו השפלות ואיומים, והורדת מילגה, וכו'
מצד שני זה לא נעים לשבת לשיחה כל כך ארוכה ומפורטת.
ואם שרד את זה פעם אחת פעמיים,
לאט לאט הוא יודע שאם ימשיך תהיה עוד שיחה
זה מביא לתוצאות ברוכות מעבר למשוער.
מנסיון עם בחורים צעירים.
 
מנסיון עם בחורים צעירים.
די ברור שעם אברכים צריך להתנהג אחרת.

בחור צעיר, כן צריכים לדעתי לשכנע אותו שילמד ושצריך ללמוד, ובמקרים מסוימים לכוף אותו.

לעומת אברך - אין שום ענין לשכנע אותו ללמוד אם הוא לא רוצה ללמוד. אים שום ענין לשכנע אותו לא לעזוב את הכולל אם הוא רוצה לעזוב.

אבל אם הוא רוצה אבל לא מצליח, באמת כדאי לדבר איתו ולעודד אותו וכל מה שכתבת.
 
ישנה דרך שלא הרבה מנסים אותה, בין עם צעירים ובין עם מבוגרים.
לקרוא לאברך ולשוחח איתו! שיחה ארוכה ונעימה מלאת תוכן ומשמעות.
עם תיאום ציפיות ברור, עם הבנה בהירה מה אמור להיות, ולהיכן שואפים.
פעם אחת, פעמיים, שלוש,
זה דורש הרבה מאמץ וסבלנות, אבל זו דרך נעימה מצד אחד, ואסרטיבית מצד שני.
כי אין בשיחה הזו השפלות ואיומים, והורדת מילגה, וכו'
מצד שני זה לא נעים לשבת לשיחה כל כך ארוכה ומפורטת.
ואם שרד את זה פעם אחת פעמיים,
לאט לאט הוא יודע שאם ימשיך תהיה עוד שיחה
זה מביא לתוצאות ברוכות מעבר למשוער.
מנסיון עם בחורים צעירים.
בכולל שלי הרא"כ עושה זאת מידי פעם.
זה לא כזה עוזר על הבטלנים הכבדים.
אבל את האברכים הרציניים זה מרים למעלה.
אצלנו בכולל נהוג לעשות מבחן פומבי על הנלמד.
זה דבר שמאוד עוזר למי שלא רציני להתקדם.
 
בכולל שלי הרא"כ עושה זאת מידי פעם.
זה לא כזה עוזר על הבטלנים הכבדים.
אבל את האברכים הרציניים זה מרים למעלה.
אצלנו בכולל נהוג לעשות מבחן פומבי על הנלמד.
זה דבר שמאוד עוזר למי שלא רציני להתקדם.
לדעתי זו דרך לא מאד מכבדת לעשות מבחן פומבי
די שקוף שבאים ליצור לחץ על ידי אפקט הבושה,
ומעניין לדעת כמה שיחות הוא עושה עם האברכים ה'בטלנים הכבדים'?
כי פחות מחמש שיחות, הוא עוד לא התחיל.
 
די ברור שעם אברכים צריך להתנהג אחרת.

בחור צעיר, כן צריכים לדעתי לשכנע אותו שילמד ושצריך ללמוד, ובמקרים מסוימים לכוף אותו.

לעומת אברך - אין שום ענין לשכנע אותו ללמוד אם הוא לא רוצה ללמוד. אים שום ענין לשכנע אותו לא לעזוב את הכולל אם הוא רוצה לעזוב.

אבל אם הוא רוצה אבל לא מצליח, באמת כדאי לדבר איתו ולעודד אותו וכל מה שכתבת.
אין הכוונה לשכנע,
זה ממש לא קירוב.
אלא מדובר על אברכים שבתוכם מאמינים בדרך הזאת,
אבל הנייעס מאד מושך אותם.
וכאן, עם שיחות עומק, (בצירוף האי נעימות הכרוכה בשיחה)
אפשר להנמיך את רף הקושי.
 
לדעתי זו דרך לא מאד מכבדת לעשות מבחן פומבי
אם המטרה שעושים את זה היא כדי לבייש וכו' אתה צודק.
אבל זה נעשה במטרה לעודד קנאת סופרים ולהעלות את הרמה.
זה נעשה בצורה מאוד מכבדת.
עיקר העיקרים שאברכים צריכים להבין שהם צריכים להגיע להשיגים בחיים ולהתקדם ולא לבוא לכולל כדי למלא את היום ולחזור הביתה.
ומעניין לדעת כמה שיחות הוא עושה עם האברכים ה'בטלנים הכבדים'?
כי פחות מחמש שיחות, הוא עוד לא התחיל.
יותר מ5 שיחות עד שהבין שאין עם מי לדבר.
יש חברה פשוט לא רציניים במהותם שגם אל הם ילכו לעבוד הם יהיו לא רציניים.
זה לא קשור ללימוד בדווקא.
 
נערך לאחרונה:
לדעתי זו דרך לא מאד מכבדת לעשות מבחן פומבי
די שקוף שבאים ליצור לחץ על ידי אפקט הבושה,
ומעניין לדעת כמה שיחות הוא עושה עם האברכים ה'בטלנים הכבדים'?
כי פחות מחמש שיחות, הוא עוד לא התחיל.
הרמב''ם פוסק שמותר לרב לבייש את תלמידיו בגלל שמתרשלים על דברי תורה
אני לא אומר כמובן שזה מומלץ לדורנו וכו'
 
ובכלליות העניין אוסיף, אני מאוד מעריך את האברכים בפרט את האברכים שעוברים תחת ידי. ברור לי שגם אברך שעובר תקופה קשה זקוק להבנה, לסבלנות ולהזדמנות להתאושש, ולכן אינני ממהר להיפרד מאברך שמתקשה. עם זאת, מוטלת עלי אחריות גם כלפי שאר בני הכולל, ולעיתים ההתחשבות באחד באה על חשבון האווירה ורצינות הלימוד של כולם. וכשם שראש כולל מחויב לדאוג למלגות, למסגרת ראויה ולאווירה טובה, כך גם כל אברך צריך להכיר באחריותו כלפי חבריו. הנוכחות בסדרים, העמידה במסגרת והיחס ללימוד משפיעים על הכולל כולו. זו אחריות משותפת של כל מי שזוכה להיות חלק מבית המדרש.
יפה וניכרת כוונתך הרצויה אך לענ"ד עצם זה שהיה אברך שעזב בפחי נפש וכו' ועבר ממקום למקום ראוי מאד להתקשר
אליו לשאול מה שלומו לשלוח לו איזה סכום ולבקש את סליחתו
כי יתכן מאד שיש לו אכזבה גדולה ממי שציפה ממנו יותר
לבוא לקראתו.
ויתכן שגם הצער הנורא שיש לו ולכל משפחתו בעקבות זאת, גורם מניעות
של שפעים רוחניים וגשמיים
לכל הכולל בפרט ובכלל (ולכל המקומות שהיה שם ועוד ועוד).

אי"ז אלא כהצעה בעלמא.
-ואם לפי הנתונים והמקרה אין דבריי הולמים.
אנא, להתייחס אליהם בגדר:
"וְשָׁת֣וּ וְלָע֔וּ וְהָי֖וּ כְּל֥וֹא הָיֽוּ" (עובדיה א', ט"ז). בברכה רבה
 
אבל למה זה בכלל קשור לראש כולל מה האברך עושה???
כי הרא"כ מחזיק מוסד שנועד לגדל ת"ח בשביל זה הוקם המוסד שנקרא כולל.
והוא לא מיועד לאברכים לא רציניים.
זה תגובה עניינית.
אולי תוכל להסביר את שאלתך ביתר פירוט?
אם הוא מגיע פעם בחודש זה גם לא עניינו של הרא"כ? הוא לומד בבית...
 
בלת"ק
סליחה על השאלה החצופה,
אבל למה זה בכלל קשור לראש כולל מה האברך עושה???
מה אברך עושה לא קשור לראש כולל.
מה אברך לא עושה מאוד קשור אליו.
וכבר כתבו כאן זה גם מזיק לאחרים, וגם מזיק לעצמו, וגם לא בטוח שלאחד כזה יש היתר בכלל לא לעבוד לפרנסתו ולשבת בכולל, אבל הבנתי שזה נושא קצת טעון כאן ,אז נניח את זה בצד בינתים.
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓