בשמואל ב מובא פסוק מעניין.
וְאָנֹכִ֨י הַיּ֥וֹם רַךְ֙ וּמָשׁ֣וּחַ מֶ֔לֶךְ וְהָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֛לֶּה בְּנֵ֥י צְרוּיָ֖ה קָשִׁ֣ים מִמֶּ֑נִּי יְשַׁלֵּ֧ם יְהֹוָ֛ה לְעֹשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה כְּרָעָתֽוֹ.
תיאור העניינים, אחרי שאבנר בן נר עוזב את מפיבושת ועובר למחנה דוד, אבישי בן צרויה נוקם את מות אחיו עשהאל ביד אבנר.
הוא מפתה אותו לבוא אליו ואז מכהו נפש.
דוד המלך ע"ה מתעצב אל ליבו ומוסר דינם לשמים.
ולכאורה צ"ע, למה מסר דינם הרי זה אסור. ואולי י"ל בדוחק שלא היה לו אפשרות אחרת. ואיני יודע מקור לזה.
מסירת דין לשמים
וְאָנֹכִ֨י הַיּ֥וֹם רַךְ֙ וּמָשׁ֣וּחַ מֶ֔לֶךְ וְהָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֛לֶּה בְּנֵ֥י צְרוּיָ֖ה קָשִׁ֣ים מִמֶּ֑נִּי יְשַׁלֵּ֧ם יְהֹוָ֛ה לְעֹשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה כְּרָעָתֽוֹ.
תיאור העניינים, אחרי שאבנר בן נר עוזב את מפיבושת ועובר למחנה דוד, אבישי בן צרויה נוקם את מות אחיו עשהאל ביד אבנר.
הוא מפתה אותו לבוא אליו ואז מכהו נפש.
דוד המלך ע"ה מתעצב אל ליבו ומוסר דינם לשמים.
ולכאורה צ"ע, למה מסר דינם הרי זה אסור. ואולי י"ל בדוחק שלא היה לו אפשרות אחרת. ואיני יודע מקור לזה.
מסירת דין לשמים