דבר היושר

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
767
תודות
2,245
נקודות
296
בכל חברותא ממוצעת בעולם הישיבות הליטאי עולה מידי פעם העלאת נושא ה'מיגו כח הטענה', ביאורו יסודו ומקורותיו.

ברצוני באשכול זה לעקוף את הראיות על יסוד זה שללא ספק בלעדיו לא מצאנו ידינו ורגלינו בית המדרש, ואדלג ישירות לנושא מוקדם עוד יותר, הלא הוא לשונות התלמוד כיצד הם מתארות את הכח ההלכתי של בעל המיגו.

ביבמות קיד, ב ובכתובות כז, א ובקידושין סד, ב וב"ב ה, ב וב"ב לא, ב התקרא המיגו בלשון 'מה לי לשקר', ופעמים נקרא 'מיגו' כגון בכתובות יב, ב ופד, ב ובקידושין מג, ב ועח, ב וכיוצ"ב אשכחן טובא, ושאלתי בפי - כיצד ניתן לקרוא למיגו כח הטענה בשם התואר 'מה לי לשקר' הרי לפי טיעון זה אין עניין המיגו שקר ואמת אלא זכותו היא באשר לעצם יכולתו לזכות, וכך לאידך כיצד נאמנותו והוכחת צידקת בעל המיגו מתקשרת לשם התואר - 'מיגו', הרי כחו לא ננסך עבורו מחמת עצם יכולתו אלא זה רק ההיכ"ת להאמינו וצריך תלמוד רב.
 
@דבר היושר
רק אולי קצת כיוון בזה, שתוקף הנאמנות של הבע"ד בטענות, הוא עצמו דבר שנידון בבי"ד. ומעתה לא רחוק כל כך מה שנחשבת יכולת לזכות וכן הנאמנות יחד.
ואולי יש בזה קצת להבין הענן של מיגו, שהוא זכית בטענה מחד, ומאידך ענינו הוא זכות.
 
שמעתי בשם הרה"ג שמעון מן ההר שליט"א שבכל הש"ס קתני "מיגו" מלבד חמישה מקומות בש"ס בהם נאמר הלשון - מה לי לשקר, ובכל אותם מקומות מבואר בראשונים דהוי מיגו שונה.
 
שמעתי בשם הרה"ג שמעון מן ההר שליט"א שבכל הש"ס קתני "מיגו" מלבד חמישה מקומות בש"ס בהם נאמר הלשון - מה לי לשקר, ובכל אותם מקומות מבואר בראשונים דהוי מיגו שונה.
והנה בסוגיא דב"ב לא. דאי' התם לשון מה לי לשקר,
מבואר ברמב"ן ורשב"א על אתר דבעי' לתרץ דיבוריה מכח המיגו עיי"ש,
ואם מיגו זה כח טענה ונאמנות לכאו' אי"ז מצדיק לעשות מחמת כך מתרצינן דיבוריה,
ולכן אי' התם הלשון מה לי לשקר דכיון שאומר אמת בהכרח צריך לתרץ דבריו.
 
בכל חברותא ממוצעת בעולם הישיבות הליטאי עולה מידי פעם העלאת נושא ה'מיגו כח הטענה', ביאורו יסודו ומקורותיו.

ברצוני באשכול זה לעקוף את הראיות על יסוד זה שללא ספק בלעדיו לא מצאנו ידינו ורגלינו בית המדרש, ואדלג ישירות לנושא מוקדם עוד יותר, הלא הוא לשונות התלמוד כיצד הם מתארות את הכח ההלכתי של בעל המיגו.

ביבמות קיד, ב ובכתובות כז, א ובקידושין סד, ב וב"ב ה, ב וב"ב לא, ב התקרא המיגו בלשון 'מה לי לשקר', ופעמים נקרא 'מיגו' כגון בכתובות יב, ב ופד, ב ובקידושין מג, ב ועח, ב וכיוצ"ב אשכחן טובא, ושאלתי בפי - כיצד ניתן לקרוא למיגו כח הטענה בשם התואר 'מה לי לשקר' הרי לפי טיעון זה אין עניין המיגו שקר ואמת אלא זכותו היא באשר לעצם יכולתו לזכות, וכך לאידך כיצד נאמנותו והוכחת צידקת בעל המיגו מתקשרת לשם התואר - 'מיגו', הרי כחו לא ננסך עבורו מחמת עצם יכולתו אלא זה רק ההיכ"ת להאמינו וצריך תלמוד רב.
ראוי לתקן ולהוסיף ב"ב לא. ולג: אך זה אותו ענין.
 
ביבמות קיד, ב ובכתובות כז, א ובקידושין סד, ב וב"ב ה, ב וב"ב לא, ב התקרא המיגו בלשון 'מה לי לשקר', ופעמים נקרא 'מיגו' כגון בכתובות יב, ב ופד, ב ובקידושין מג, ב ועח, ב וכיוצ"ב אשכחן טובא, ושאלתי בפי - כיצד ניתן לקרוא למיגו כח הטענה בשם התואר 'מה לי לשקר' הרי לפי טיעון זה אין עניין המיגו שקר ואמת אלא זכותו היא באשר לעצם יכולתו לזכות, וכך לאידך כיצד נאמנותו והוכחת צידקת בעל המיגו מתקשרת לשם התואר - 'מיגו', הרי כחו לא ננסך עבורו מחמת עצם יכולתו אלא זה רק ההיכ"ת להאמינו וצריך תלמוד רב.
בעבר שמעתי מהגרח"פ שליט"א שבאמת ישנם מקומות שא"צ לבוא לכח טענה אלא רק לנאמנות, ובזה ביאר את חילוקי הלשונות. אם זה חשוב לך אני אבדוק בכתביי.
 
בעבר שמעתי מהגרח"פ שליט"א שבאמת ישנם מקומות שא"צ לבוא לכח טענה אלא רק לנאמנות, ובזה ביאר את חילוקי הלשונות. אם זה חשוב לך אני אבדוק בכתביי.
מה זה אומר ש"ישנם מקומות", אם זה שניהם יחד אז לא הרווחנו כלום. ולשם הדוגמא וודאי שלהצד שמיגו הוא כח הטענה - זה נאמר בכללות, דבכל מקום דנימא דעקב היותו כח הטענה נגרע - אזי נימא דתיפו"ל מצד המה לי לשקר, ובמקום שנימא שעקב היותו מה לי לשקר זה גורע לו - אזי נימא דתיפו"ל מצד כח הטענה, ופשוט.
 
נערך לאחרונה:
מה זה אומר ש"ישנם מקומות", אם זה שניהם יחד אז לא הרווחנו כלום. ולשם הדוגמא וודאי שלהצד שמיגו הוא כח הטענה - זה נאמר בכללות, דבכל מקום דנימא דעקב היותו כח הטענה נגרע - אזי נימא דתיפו"ל מצד המה לי לשקר, ובמקום שנימא שעקב היותו מה לי לשקר זה גורע לו - אזי נימא דתיפו"ל מצד כח הטענה, ופשוט.
לפי מה שזכור לי הוא הבין שבכל מקום אומרים מה לי לשקר ורק במקומות מיוחדים נצרכים לכח טענה, כיון שלא מועיל בהם מה לי לשקר. ובל"נ אעיין בכתבים.
 
שמעתי בשם הרה"ג שמעון מן ההר שליט"א שבכל הש"ס קתני "מיגו" מלבד חמישה מקומות בש"ס בהם נאמר הלשון - מה לי לשקר, ובכל אותם מקומות מבואר בראשונים דהוי מיגו שונה.
והנה בסוגיא דב"ב לא. דאי' התם לשון מה לי לשקר,
מבואר ברמב"ן ורשב"א על אתר דבעי' לתרץ דיבוריה מכח המיגו עיי"ש,
ואם מיגו זה כח טענה ונאמנות לכאו' אי"ז מצדיק לעשות מחמת כך מתרצינן דיבוריה,
ולכן אי' התם הלשון מה לי לשקר דכיון שאומר אמת בהכרח צריך לתרץ דבריו.
ובסוגיא דב"ב ה: מבואר בקובץ שיעורים על אתר
דבשביל לומר מיגו במקום חזקה צריך ראיה דמ"ל לשקר
ולא סגי בכח טענה כיון דחסר לו אכתי בירור השבועה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓