יש קונה עולמו

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
398
תודות
1,140
נקודות
175
וצ"ב מהמדרש במדב"ר כא, יד
הוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך
הוא היה מסדר את הספסלים
והוא פורס את המחצלאות. דלמה בעי' ספסלים וי"ל
ע"פ רבא שקשות מיושב. ועוד י"ל שהיו מתפללים שם אחרי הועד. וזכור לי גם מהמפרשים
שיישבו בשביל שיהא היכר שאכן זה לכבוד התורה
ולא שעומדים מחמת חסרון הספסלים. ואשמח למי שימצא המקור הראשון לכך.
ועוד נשמח לשמוע ישובים נוספים על הנ"ל. וכן אם יש הערות מעוד מקומות (יש,
אך חשוב לי לשמוע קודם).
 
טורי אבן מגילה כא
מימות משה וכו' לא הי' לומדי' תורה אלא מעומד. ק"ל הא בפ"ה דערובין (דף נד) תניא כיצד סדר משנה משה למד מפי הגבורה נכנס אהרן שנה לו משה פירקו נסתלק אהרן וישב לשמאל משה וכו' אלעזר ישב לימין משה ואתמר כו' אלמא בימי משה גופא הי' למידין מיושב ושמא יושב לאו דוקא אלא אהרן עמד לימין משה וכן כולם אלא שמפרש"י התם משמע דישב ממש קא' שפי' ישב לשמאל משה דתניא ההולך לימין רבו הרי זה בור וכ"ש יושב בזמן שאין שני לישב בשמאל מיהו לרבא דא' בסמוך רכות מעומד קשות מיושב ניחא דהתם בקשות מיירי:
צלח ברכות כז
עמד השואל ושאל בבכורות במעשה דר' צדוק אמרו ג"כ האי לישנא דעמד השואל. וכתבו התוס' שם בשם הירושלמי דדרשי מדכתיב ועמדו שני האנשים בוי"ו דשואל הלכות והגדות צריך לעמוד וכאן לא הזכירו התוס' מזה כלום. ונראה ע"פי שאמרו במסכת מגילה ר"פ הקורא עומד שמימות משה עד ר"ג לא היו לומדין תורה אלא מעומד משמת ר"ג ירד חולי לעולם והיו למדים מיושב והיינו דתנן בשלהי סוטה משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה. והנה ר"ג הזקן הוא ניהו ר"ג שהי' בימי ר' יהושע ור"א הגדול תלמידי ריב"ז והוא ר"ג הזה שהוזכר כאן וקשה לי מה דאמר כאן שהי' ר' יהושע עומד מכלל שהיו שאר החכמים יושבים. ואמנם האמת הוא שמה שאמרו שעד שמת ר"ג היו לומדים מעומד היינו התלמידים וכן הוא מפורש בדברי הרמב"ם פ"ד מהל' ת"ת הל' ב' וכו' כיצד מלמדים וכו' ובראשונה הי' הרב יושב והתלמידים עומדים ומקודם חורבן בית שני נהגו הכל ללמד לתלמידים והם יושבים ועיין בלח"מ שם ועיין בש"ך י"ד סי' רמ"ו ס"ק י"א. וא"כ ר' יהושע לא מתלמידים הי' וכן שאר החבורה ולכן היו יושבים כלם רק עתה שרצה ר"ג לצערו לר"י הניחו עומד. ואמנם השואל הזה כאן תלמיד הי' כמבואר בשמעתין לא הוצרכו התוס' ליתן טעם למה עמד ושאל שהתלמידים אפי' שלא שאלו היו צריכים לעמוד. אבל בבכורות ר' צדוק הי' השואל והוא לא מן התלמידים הי' שהרי בימי ריב"ז הי' והוא התענה ארבעים שנה קודם חורבן הבית כמבואר בגיטין באגדות החורבן ואעפי"כ עמד ושאל הוצרכו התוס' ליתן טעם של הירושלמי דילפי' מקרא שהשואל צריך לעמוד. ובזה נלע"ד דמה שאמר ר"ג לר"י עמוד על רגליך וכתבו התוס' בבכורות דלא גרסינן ויעידו בך ע"ש והיא גופה קשיא דלמה צוהו לעמוד וכן מה שהניחו עומד כל זמן שדרש לא בשביל צער הרגלים כיון א רמז לו כאלו ח"ו עדיין לא הגיע להוראה ושאיננו עדיף מכל שאר התלמידים שלומדים מעומד בימי רבן גמליאל:

א"כ אפ"ל כן גם בבית מדרשו של משה לא היו הזקנים מכלל התלמידים אחרי ששמעו ויכלו לשבת (ואולי גם כל ישראל היו יושבים אח"כ ללבן את הלימוד בחבורה)
 
אהה, בזמן מרע"ה ייתכן ואין לזה כלל שם לימוד תורה אלא הלכה.
לא שמענו שבשיעור שהחכם מסר לא ישבו ורק עמדו עד ר"ג. הכוונה שהתלמידים לא ישבו בבית מדרש.
לא ממש התמקדתי בכל המקורות שהבאת.
סליחה שאני מגיב כ"כ מהר ולא מתבונן ומתיישב היטב
 
בזמן מרע"ה ייתכן ואין לזה כלל שם לימוד תורה אלא הלכה.
לא שמענו שבשיעור שהחכם מסר לא ישבו ורק עמדו עד ר"ג. הכוונה שהתלמידים לא ישבו בבית מדרש.
ועי' במה שהובא לעיל
מימות משה וכו' לא הי' לומדי' תורה אלא מעומד. ק"ל הא בפ"ה דערובין (דף נד) תניא כיצד סדר משנה משה למד מפי הגבורה נכנס אהרן שנה לו משה פירקו נסתלק אהרן וישב לשמאל משה וכו' אלעזר ישב לימין משה ואתמר כו' אלמא בימי משה גופא הי' למידין מיושב ושמא יושב לאו דוקא אלא אהרן עמד לימין משה וכן כולם אלא שמפרש"י התם משמע דישב ממש קא' שפי' ישב לשמאל משה דתניא ההולך לימין רבו הרי זה בור וכ"ש יושב בזמן שאין שני לישב בשמאל מיהו לרבא דא' בסמוך רכות מעומד קשות מיושב ניחא דהתם בקשות מיירי:
צלח ברכות כז
עמד השואל ושאל בבכורות במעשה דר' צדוק אמרו ג"כ האי לישנא דעמד השואל. וכתבו התוס' שם בשם הירושלמי דדרשי מדכתיב ועמדו שני האנשים בוי"ו דשואל הלכות והגדות צריך לעמוד וכאן לא הזכירו התוס' מזה כלום. ונראה ע"פי שאמרו במסכת מגילה ר"פ הקורא עומד שמימות משה עד ר"ג לא היו לומדין תורה אלא מעומד משמת ר"ג ירד חולי לעולם והיו למדים מיושב והיינו דתנן בשלהי סוטה משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה. והנה ר"ג הזקן הוא ניהו ר"ג שהי' בימי ר' יהושע ור"א הגדול תלמידי ריב"ז והוא ר"ג הזה שהוזכר כאן וקשה לי מה דאמר כאן שהי' ר' יהושע עומד מכלל שהיו שאר החכמים יושבים. ואמנם האמת הוא שמה שאמרו שעד שמת ר"ג היו לומדים מעומד היינו התלמידים וכן הוא מפורש בדברי הרמב"ם פ"ד מהל' ת"ת הל' ב' וכו' כיצד מלמדים וכו' ובראשונה הי' הרב יושב והתלמידים עומדים ומקודם חורבן בית שני נהגו הכל ללמד לתלמידים והם יושבים ועיין בלח"מ שם ועיין בש"ך י"ד סי' רמ"ו ס"ק י"א. וא"כ ר' יהושע לא מתלמידים הי' וכן שאר החבורה ולכן היו יושבים כלם רק עתה שרצה ר"ג לצערו לר"י הניחו עומד. ואמנם השואל הזה כאן תלמיד הי' כמבואר בשמעתין לא הוצרכו התוס' ליתן טעם למה עמד ושאל שהתלמידים אפי' שלא שאלו היו צריכים לעמוד. אבל בבכורות ר' צדוק הי' השואל והוא לא מן התלמידים הי' שהרי בימי ריב"ז הי' והוא התענה ארבעים שנה קודם חורבן הבית כמבואר בגיטין באגדות החורבן ואעפי"כ עמד ושאל הוצרכו התוס' ליתן טעם של הירושלמי דילפי' מקרא שהשואל צריך לעמוד. ובזה נלע"ד דמה שאמר ר"ג לר"י עמוד על רגליך וכתבו התוס' בבכורות דלא גרסינן ויעידו בך ע"ש והיא גופה קשיא דלמה צוהו לעמוד וכן מה שהניחו עומד כל זמן שדרש לא בשביל צער הרגלים כיון א רמז לו כאלו ח"ו עדיין לא הגיע להוראה ושאיננו עדיף מכל שאר התלמידים שלומדים מעומד בימי רבן גמליאל:

א"כ אפ"ל כן גם בבית מדרשו של משה לא היו הזקנים מכלל התלמידים אחרי ששמעו ויכלו לשבת (ואולי גם כל ישראל היו יושבים אח"כ ללבן את הלימוד בחבורה)
 
ייתכן ואין לזה כלל שם לימוד תורה אלא הלכה.
לפ"ד מדוע הגמ' לא תירצה כן במגילה שבהלכה שפיר דמי א"ו דליתא (דרך אגב לא כ"כ מובן המשחק מילים בלי הסבר)
לא שמענו שבשיעור שהחכם מסר לא ישבו ורק עמדו עד ר"ג. הכוונה שהתלמידים לא ישבו בבית מדרש.
זיל בתר טעמא של כבוד תורה ומאי שנא ואדרבה ברוב עם טפי משתבח

ולגבי ההודעה הקודמת אה"נ ולכן ציינתי דעי' לעיל בגלל מה שכתבת
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון