• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

פנחס ע

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,834
תודות
8,984
נקודות
513
התרגום מתרגם את הינשוף כקיפוף. ונפסק להלכה שיש לברך עליו "משנה הבריות"
ואולם יש שפסקו שיש לברך על כל חיה משונה כגון קנגרו וכדו' ברכה זו, אולם דעת חלק מהפוסקים שטעם ברכה זו על חיות חכמות במיוחד כפיל וקוף.
ויש שביארו שפירוש המילים "משנה הבריות" זהו שבדור הפלגה נשתנו להיות קופים ופילים וקיפופים.
והעולה מכל זה שחיות שיש להם תואר אדם במשהו על זה מברכים.
והנה הינשוף דהשתא לכאורה אינו כל כך דומה לבנ"א.
ורש"י כ' בכ"מ שאמור להיות לו לסתות כבני אדם וצווח בלילה, ועיניו בצדדים ועוד, ולכן הוא מזוהה כינשוף המוכר לנו.
אולם יש שרצו להציע שהינשוף הוא ה"תוכי מדבר" וזהו שנאמר עליו שיש לו לסתות כבני אדם, ולכאורה הכי הגיוני לומר שזהו תואר אדם וחכמת אדם.
 
זה שהוא עושה פעולת דיבור, ומותר האדם כידוע הוא ההבל פה, וכח הדיבור המופלא.
כבודו מתכוון לכך שמותר האדם מן הבהמה אין אלא הדעת, כלשון הטור (או"ח קטו) "שמותר האדם מן הבהמה היא הבינה והשכל" - ולכן קבעו הברכה הזו ראשונה באמצעיות.
ואמנם לתוכי יש דעת ואינטלגנציה גבוהה - תלוי במין - אך מניין לך שמה שדומה לבני האדם הוא הוא בברכת משנה הבריות? אמנם המאירי על המקום כן אמר שהוא משום שדומים לבני אדם בכמה דברים. אך בפירוש הגמ' שם (ראה ברכות נח:) מפרטת את הברכה על השינוי - לא על הדימוי, וכיוון דאיתא באגדה (סנהדרין קט.) שהפכו בני האדם החוטאים לפילים וקופים, הרי שהיה כאן שינוי בבריאה. ('מלאכת שלמה' - עדני כלאים ח ו)
והנה הינשוף דהשתא לכאורה אינו כל כך דומה לבנ"א.
ראה בעניין זה בתוד"ה באות חולין סג. "שלשה מיני קיפוף הם ...והוא ניהו דאמרינן בהמפלת (נדה דף כג.) דעיניהם הולכות לפניהם כשל אדם" וכו'
 
אך בפירוש הגמ' שם (ראה ברכות נח:) מפרטת את הברכה על השינוי - לא על הדימוי, וכיוון דאיתא באגדה (סנהדרין קט.) שהפכו בני האדם החוטאים לפילים וקופים, הרי שהיה כאן שינוי בבריאה. ('מלאכת שלמה' - עדני כלאים ח ו)
וכתוב היכנשהו (ייתכן חיי אדם, או חיד"א לא זוכר כרגע) שהברכה היא על מה שנשתנו בדור הפלגה כפי שהבאת, וא"כ אם מבואר בגמ' שמברכים גם על קיפוף הרי שגם לזה נשתנו. ואם נניח שאכן הוא התוכי המדבר, אז עליו תהיה הברכה.
ראוי לציין, שבעבר התפרסם בגליון "קול ברמה" בטאון רמת אלחנן, שהביאו ינשוף לפינת החי בפארק ברוקלין, והגר"י זילברשטיין בירך כמדומני שלא בשם ומלכות. (וייתכן כיון שראה בעבר, ובזה הרי נחלקו הפוסקים אם מברך אחת לל' יום או בכל פעם. ראה בספר עלי עין של הרב אליהו אריאל)
 
וכתוב היכנשהו (ייתכן חיי אדם, או חיד"א לא זוכר כרגע) שהברכה היא על מה שנשתנו בדור הפלגה
כבר הבאתי את המקור לכך [לפחות לפני החיד"א וה'חיי אדם'] מתלמיד מהרח"ו ז"ל
('מלאכת שלמה' - עדני כלאים ח ו)
ממפרשי המשנה הנודעים
 
תוספות מסכת בכורות דף ח עמוד א
הקוף והקיפוף - מין חיה הוא מדחשיב להו בהדי פיל ואמר פ' הרואה (ברכות דף נז:) כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל והקיפוף

וברש"י שם
קיפוף - כעין קוף הוא ויש לה זנב ובלשון אשכנז מרקצ"א.
 
ר' @פנחס ע ראה בתוס' בכמה מקומות, שכמה מיני קיפוף הם, חלקם בעופות וחלקם בחיה, וכבר הובא לעיל.

ולמ"ש התוס' עולה, שכשמובא עם הפיל והקוף, מין חיה הוא, וע"ז הבאתי גם מדברי רש"י.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון