הלכות ק"ש תפילה מי שמתחיל חצי דקה לפני כולם שמו''ע, האם זה נחשב שהתחיל עם כולם?

[הערב נא]

האם זה נחשב שחלק מהתפילה שלו, לא במניין או שמא כל התפילה כבר נחשבת שלא במניין?
ומה הדין מי שמתחיל שני דקות לפני כולם?

 

[ישורון בן מלך]

אם בברכה ראשונה עדיין והתחילו לכאו' לא גרע מהפוך

 

[עוזי ומגני]

פעם ראיתי בפניני הגרי"ש על תפילה
שכל שיש עשרה שאוחזים באבות הוא בתפילה בציבור

 

[ממגד שמים]

האם זה נחשב שחלק מהתפילה שלו, לא במניין או שמא כל התפילה כבר נחשבת שלא במניין?
ומה הדין מי שמתחיל שני דקות לפני כולם?

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי בעבר -אול משמי' דחזו"א שרוב ברכות עם הציבור נקרא תפילה בציבור- לעניין מי שהתחיל אחרי
ואולי בסבא ה"ה מי שהתחיל לפני.
אם כי קשה באו"ח להסתמך לגמרי על סברותינו.

 

[יש תקוה]

כמדומה לי שראיתי (אולי בסוף ספר אישי ישראל) מהגר"ח קנייבסקי, שהמילים הראשונות לא במנין כשיתחילו עוד תשע, משם זה ייחשב לתפילה בציבור.

 

[ממגד שמים]

כמדומה לי שראיתי (אולי בסוף ספר אישי ישראל) מהגר"ח קנייבסקי, שהמילים הראשונות לא במנין כשיתחילו עוד תשע, משם זה ייחשב לתפילה בציבור.

לחץ כדי לכווץ...

ומ"ט בהיפך ל"א הכי? וי"ל.

 

[בר אביי]

משנה ברורה, סימן סו ס"ק ל"ה
...גם לכתחלה ראוי להתחיל תפלת י"ח עם הש"ץ והקהל בשוה אלא עצה אחרת יש ונכון לעשותה כדי לצאת לכו"ע שיכוין לסיים עם הש"ץ בשוה ואז אינו מחוייב לענות אמן או שיתחיל שמ"ע מעט קודם הש"ץ דהיינו הפסוק ד' שפתי וגו' דבזה המעט ודאי ליכא קפידא דאין ניכר כלל הקדמתו:

 

[ממגד שמים]

דבזה המעט

לחץ כדי לכווץ...

ויל,ע מהו גדר בזה המעט.

 

[נהר מעדן]

להלכה יש בעיה לעשות כן [והשואל יבהיר יותר המציאות של השאלה] כמבואר בשו"ע סי' צ' ס"י:

כשעומד עם הציבור אסור לו להקדים תפלתו לתפלת ציבור אא"כ השעה עוברת ואין הציבור מתפללים לפי שמאריכים בפיוטים או לסבה אחרת: [אבל בלא שעה עוברת יתפלל הפיוטים והתחינות עם הציבור ולא יפרוש מן הציבור אפי' לעסוק בדברי תורה וע"ל סי' ס"ח]

לחץ כדי לכווץ...

ובמשנ"ב שם סקל"ד:

עם הצבור אסור - אע"ג דבסעיף הקודם כתב דאפילו הוא בביתו יכוין לשעה שהצבור מתפללין היינו כדי שתהא תפלתו נשמעת אבל איסורא ליכא אי מקדים לתפילת צבור אבל כשעומד עם הצבור ומקדים איסורא נמי איכא ועיין באורחות חיים שכתב הטעם מפני שהוא כמבזה את הצבור ומשמע בגמרא דאפילו אם הוא רוצה לעשות זה בשביל לימוד התורה כגון שיש לו שיעור קבוע ללמוד תורה אצל אחד. כתב הב"ח דאם צריך הוא למהר תפלתו כגון שיוצא לדרך יצא מבהכ"נ ויתפלל בביתו ואפשר דבשביל לימוד התורה ג"כ מותר לעשות כן וכן משמע בספר מאמר מרדכי אך שם איירי לענין תפילת מוסף ואפשר דה"ה לענין שחרית ועיין לקמן בסי"ח

לחץ כדי לכווץ...

ובמשנ"ב שם סקל"ה:

להקדים תפלתו - ואפילו רוצה לצאת חוץ לבהכ"נ כ"כ המ"א בשם הריב"ש אבל בספר מאמר מרדכי כתב דאין מדברי הריב"ש ראיה ומסיק דאין בו איסור דמקדים תפלתו אלא דלאו שפיר עביד דמפסיד מיהא תפלת הצבור

לחץ כדי לכווץ...

ובמשנ"ב שם סקל"ו:

השעה עוברת - משמע דאז אפילו בבהכ"נ שרי וכן מוכח לשון תר"י והב"ח פסק דוקא שהזמן קצר כ"כ שבעוד שילך לביתו יעבור זמן תפלה אבל אם יש זמן ילך לביתו ויתפלל ביחיד ע"ש. איתא בגמרא דאם חלש לבו יכול להתפלל בביתו קודם הצבור ובבהכ"נ אף זה אסור ועיין סימן קי"ד ס"ב דאם הוא חולה או אנוס אף בבהכ"נ שרי כ"כ הב"ח והפרישה שם

לחץ כדי לכווץ...

 

[בר אביי]

ויל,ע מהו גדר בזה המעט.

לחץ כדי לכווץ...

יל"ע, אבל חצי דקה בוודאי ניכר.

 

[נהר מעדן]

ויל,ע מהו גדר בזה המעט.

לחץ כדי לכווץ...

כל

דאין ניכר כלל הקדמתו

לחץ כדי לכווץ...

 

[הצעיר שבחבורה]

האם זה נחשב שחלק מהתפילה שלו, לא במניין או שמא כל התפילה כבר נחשבת שלא במניין?
ומה הדין מי שמתחיל שני דקות לפני כולם?

לחץ כדי לכווץ...

האריכו בזה

הלכות ק"ש תפילה - החזן במנחה קצרה | הלכה ומנהג

יל"ע האם החזן במנחה קצרה באמת קיים בתוך המנין ואיזה בחינה אם לא יש לו כן, [מנין מחונן הדעת]

forum-otzar-hatorah.co.il