מכאן ולהבא - למפרע ? (1 צופה)

[היושב בישיבה]

כי זה דבר לא מובן.

לחץ כדי לכווץ...

אני לא חושב שבשביל להסביר את החלק שלדעתך לא מובן, מספיק לומר לא תיקנו

 

[חכימא]

אני לא חושב שבשביל להסביר את החלק שלדעתך לא מובן, מספיק לומר לא תיקנו

לחץ כדי לכווץ...

מה לדעתי לא מובן?

 

[חכם הרזים]

כרגע הוא מדמין את עצמו הולך שפוף ורוקד עם החתן...

לחץ כדי לכווץ...

אם בדמיון עסקינן אזי אין כל משמעות לכך בדין, ואם בדין עסקינן אזי אין כל משמעות לכך במציאות. וכ"ד הגר"ח הנודעים בזה בהל' מיאון יש להם נפק"מ בדין בלבד דכלפי מעש"י ומציאה וכל כיוצ"ב התלויים בניהוגי אישות מציאותיים ובפועל אותם אי"ש להפקיע כי את הזמן והמציאות אשר קרתה בעבר לא נוכל למחוק ואליה לא נתכחש, אולם איסורי קורבא דיסודם בשארות התלויה באישות אשר נכונה בדין הם יפקעו למפרע כי בין תבין שלמיאון כוח להפקיע אישות כי אז אין האישות נכונה בדין

 

[שקדתי]

הדוגמא הטובה לזה זה התרת נדרים כידוע שכיום באמת אין נדר, אבל חכם עוקר את הנדר למפרע דהיינו שהוא מעמיד שהנדר שהיה אז הוא טעות וזה משהו שהחכם צריך להעמיד אותו, ובלי החכם זה באמת נדר, וא"כ אחרי שהחכם הגדיר את הנדר כטעות, היום זה לא נדר למפרע כבר, מכאן ולהבא - מהיום שהחכם הגדיר את הנדר כטעות למפרע - הנדר עצמו לא קיים בכלל אבל לפני שהחכם העמיד את זה כטעות זה באמת היה נדר ואם עבר ע"ז הוא עבר על איסור
ובמשפט אחד למדני - מכאן ולהבא ולמפרע היינו להעמיד היום סיבה חדשה שתשפיע על מה שקרה למפרע, וכיון שהסבה מתחדשת היום זה קורה רק מכאן ולהבא

 

[שקדתי]

אבל למעשה בשעת הריקוד הוא לא התפדח.
עכשיו הוא מדמיין את עצמו כך, ועכשיו הוא מתפדח.
לא בשעת הריקוד עצמו.

לחץ כדי לכווץ...

יש משהו יפה באמירה הזו, זה בעצם אומר שהכל ענין של יחס ומעכשיו הוא מתיחס ללמפרע אחרת אבל שם זה למפרע אמיתי כי זה לא שעכשיו הוא מתיחס ללמפרע כפדיחה כי היום הוא צריך להתיחס לזה כך ופעם לא היה צריך להתיחס לזה כך היום הוא יודע שגם אז היה צריך להתיחס לזה כך, ואילו מכאן ולהבא ולמפרע זה משהו שבאמת צריך להתיחס מהיום והלאה ביחס אחר ללמפרע ולפני זה לא היינו צריכים להתיחס לזה כך

 

[נראה לפשוט]

הדוגמא הטובה לזה זה התרת נדרים כידוע שכיום באמת אין נדר, אבל חכם עוקר את הנדר למפרע דהיינו שהוא מעמיד שהנדר שהיה אז הוא טעות וזה משהו שהחכם צריך להעמיד אותו, ובלי החכם זה באמת נדר, וא"כ אחרי שהחכם הגדיר את הנדר כטעות, היום זה לא נדר למפרע כבר, מכאן ולהבא - מהיום שהחכם הגדיר את הנדר כטעות למפרע - הנדר עצמו לא קיים בכלל אבל לפני שהחכם העמיד את זה כטעות זה באמת היה נדר ואם עבר ע"ז הוא עבר על איסור
ובמשפט אחד למדני - מכאן ולהבא ולמפרע היינו להעמיד היום סיבה חדשה שתשפיע על מה שקרה למפרע, וכיון שהסבה מתחדשת היום זה קורה רק מכאן ולהבא

לחץ כדי לכווץ...

לא הסברת, הוספת דוגמא שכבר הובאה בעבר, והיא מד' הר"ן שם.

 

[שקדתי]

לא הסברת, הוספת דוגמא שכבר הובאה בעבר, והיא מד' הר"ן שם.

לחץ כדי לכווץ...

אני אבאר יותר את הדברים, בנדר זה יותר מובן כיון ששם היסוד הוא שהחכם מעמיד את הנדר כטעות, (עצם היסוד הזה צריך הבנה אבל זה היסוד לכאורה) וא"כ מובן מאוד מכאן ולהבא למפרע כי אם מהיום זה טעות (אחרי שהחכם העמיד את זה כטעות) אז היום זה ברור שאחרי שנדר בטעות הוא לא נדר מעיקרו למפרע, אך לפני שהחכם העמיד את זה כטעות זה לא היה כך