- הודעות
- 2,202
- תודות
- 10,217
- נקודות
- 555
כתבה רמב"ם בתחיל הלכות מאכלות אסורות מצות עשה לידע הסימנין שמבדילין בהן בין בהמה וחיה ועוף ודגים וחגבים שמותר לאכלן ובין שאין מותר לאכלן שנאמר והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור, ונאמר להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל.
נמצא שיש מצות עשה לחקור ולדעת מהם סימני הטהרה ומהם סימני הטומאה.
וכ"כ בספר החינוך (מצוה קנ"ג) דהוא עשה גמורה וע"כ כ' דאי עבר על זה שלא למד לידע הסימנים להבחין ולא בדק אלא שראה בה סי' א' וסמך עלי' ואכל ממנה אף על פי שמצא אח"כ שהיתר אכל בטל עשה זו של בדיקת סימנים ועיי"ש במנחת חינוך שם סוף סק"א שכ' שהוא דבר חדש.
אכן הרדב"ז (ח"ח סי' א') למד שאין כן דעת הרמב"ם אלא כוונתו שאם בא לאכול שיבדוק בסמני הבהמה, ועי' דרכי תשובה (יו"ד סי' ע"ט סק"א) שהאריך בכל זה.
נמצא שיש מצות עשה לחקור ולדעת מהם סימני הטהרה ומהם סימני הטומאה.
וכ"כ בספר החינוך (מצוה קנ"ג) דהוא עשה גמורה וע"כ כ' דאי עבר על זה שלא למד לידע הסימנים להבחין ולא בדק אלא שראה בה סי' א' וסמך עלי' ואכל ממנה אף על פי שמצא אח"כ שהיתר אכל בטל עשה זו של בדיקת סימנים ועיי"ש במנחת חינוך שם סוף סק"א שכ' שהוא דבר חדש.
אכן הרדב"ז (ח"ח סי' א') למד שאין כן דעת הרמב"ם אלא כוונתו שאם בא לאכול שיבדוק בסמני הבהמה, ועי' דרכי תשובה (יו"ד סי' ע"ט סק"א) שהאריך בכל זה.
