מה המקור? מקור האיסור לגזל שינה (1 צופה)

[יאשע בער]

ועל כן לא פלא שגם "גזל שינה" הוא בכללו, שהרי מחובתו המוסרית של האדם הוא לאפשר לשני לנוח במקומו בשקט ובשלווה.

לחץ כדי לכווץ...

אבל לא כל פעם שאיני מתנהג במוסריות אני נחשב לגזלן. ומי אמר שלשני יש זכות לישון?

 

[מרגניתא טבא]

אי"ז דומה כלל. משום דשינה אינה חפצא שאפשר לגזול.
וידוע ומפורסם שאין לזה שום מקור.

לחץ כדי לכווץ...

טובת הנאה ממון.

 

[מרגניתא טבא]

אבל לא כל פעם שאיני מתנהג במוסריות אני נחשב לגזלן. ומי אמר שלשני יש זכות לישון?

לחץ כדי לכווץ...

תלוי אם אינך מתנהג במוסריות גרידא או"ד שע"י כך שאינך מתנהג במוסריות הרי שאתה שולל את הזכויות.

 

[יאשע בער]

תלוי אם אינך מתנהג במוסריות גרידא או"ד שע"י כך שאינך מתנהג במוסריות הרי שאתה שולל את הזכויות.

לחץ כדי לכווץ...

עדיין לא ענית מנין שיש כזו זכות לישון [ומנין שיש לי זכות שלא יפריעו לי לישון].

 

[מרגניתא טבא]

אם זכרוני בפרק ב' דב"ב יש אבן האזל המדבר על נזקי שכנים ובתוה"ד מבוא' שם שיש זכות שינה.

 

[יאשע בער]

אם זכרוני בפרק ב' דב"ב יש אבן האזל המדבר על נזקי שכנים ובתוה"ד מבוא' שם שיש זכות שינה.

לחץ כדי לכווץ...

ומה מקורו?

 

[משה אמת ותורתו אמת]

גזל הוא שם כוללני של שלילת זכויותיו השני [ואינה משמשת כסתירה לה'בעלות' כמובן, שמה לבעלות הטבועה בהחפץ - לבין מקום שהותו של הנכס].

ולכן יש כל כך הרבה דברים החוסים בצילו - למיקט, להחזיר, דעת, שינה, שואל שלא מדעת, שולח יד, מעביר על דעת בעל הבית, אינו משיב שלום לרעהו, קטן, גוי, פחות מפרוטה, ועוד רבים.

ועל כן לא פלא שגם "גזל שינה" הוא בכללו, שהרי מחובתו המוסרית של האדם הוא לאפשר לשני לנוח במקומו בשקט ובשלווה.

לחץ כדי לכווץ...

משחקי לשון. חז"ל הגדירו גזל בריש סנהדרין

 

[משה אמת ותורתו אמת]

אם זכרוני בפרק ב' דב"ב יש אבן האזל המדבר על נזקי שכנים ובתוה"ד מבוא' שם שיש זכות שינה.

לחץ כדי לכווץ...

תציין פרק והלכה ברמב"ם

 

[דבר היושר]

גזל הוא שם כוללני של שלילת זכויותיו השני.

לחץ כדי לכווץ...

היום, בפעם המי יודע כמה - נוכחתי למעלה מכל צל של ספק עד כמה חלוקים איסור גזל, ואיסור גניבה, שהלא איסור גזל כהאמור הוא שם כוללני של שלילת זכויותיו של השני, ואילו איסור גניבה (גם אני הופתעתי מהחידוש) מבו' בשו"ת הרי"ף (קלג) שאפילו כשאדם נכנס לבית חברו כדי ליטול את ממונו שלו (הייתי בטוח שהנושא של בג בג בשילהי כיצד הרגל הוא עניין מוסרי גרידא, ומ"מ הוא נושא חיצוני) מכל מקום הוא עובר ב'לא תגנוב' ובאף שאינו מחסר את ממונו של השני, אלא אדרבה - הוא נוטל את שלו (וחזי' שהחיוב זה על עצם מעשה הלקיחה בסתר) וחידוש מופלג הוא.

 

[דוד בן ישי]

בשילהי כיצד הרגל

לחץ כדי לכווץ...

??? וצ"ל ריש המניח.

 

[בחקתיך אשתעשע]

מה המקור לאיסור גזל שינה?

לחץ כדי לכווץ...

מה אתה שואל?
האם אתה שואל מה המקור שאסור להעיר מישהו שישן?
או שאתה שואל מה המקור (אם יש כזה) שהמעיר מישהו משנתו נקרא "גזל" שינה - דהיינו שיש בזה דין גזילה?

 

[משה אמת ותורתו אמת]

מה אתה שואל?
האם אתה שואל מה המקור שאסור להעיר מישהו שישן?

לחץ כדי לכווץ...

גם

או שאתה שואל מה המקור (אם יש כזה) שהמעיר מישהו משנתו נקרא "גזל" שינה - דהיינו שיש בזה דין גזילה?

לחץ כדי לכווץ...

זה בעיקר.

 

[בחקתיך אשתעשע]

אם אתה שואל מה המקור שאסור להעיר מישהו שישן?

לחץ כדי לכווץ...

גם

לחץ כדי לכווץ...

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ
דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה

 

[יאשע בער]

היום, בפעם המי יודע כמה - נוכחתי למעלה מכל צל של ספק עד כמה חלוקים איסור גזל, ואיסור גניבה, שהלא איסור גזל כהאמור הוא שם כוללני של שלילת זכויותיו של השני, ואילו איסור גניבה (גם אני הופתעתי מהחידוש) מבו' בשו"ת הרי"ף (קלג) שאפילו כשאדם נכנס לבית חברו כדי ליטול את ממונו שלו (הייתי בטוח שהנושא של בג בג בשילהי כיצד הרגל הוא עניין מוסרי גרידא, ומ"מ הוא נושא חיצוני) מכל מקום הוא עובר ב'לא תגנוב' ובאף שאינו מחסר את ממונו של השני, אלא אדרבה - הוא נוטל את שלו (וחזי' שהחיוב זה על עצם מעשה הלקיחה בסתר) וחידוש מופלג הוא.

לחץ כדי לכווץ...

לפו"ר יל"ע ממה שמצינו איסור לא תגנוב בגונב נפשות, והרי שם לעולם לא תיתכן מציאות של גניבה בסתר, שהרי הנגנב יודע מזה תמיד. ולכאו' היה צ"ל לא תגזול.