ספירת העומר נשמות בני ישראל הם בבחינת הלוחות (2 צופים)

[געגועים]

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת

באור החיים הקדוש: ובדרך רמז רמז באומרו וספרתם, על דרך אומרם ז''ל כי נשמות עם בני ישראל הם בבחינת הלוחות, ובאמצעות תחלואי הנפש וטומאת התיעוב יתלכלכו ויחשיך אורם, וארז''ל כי הלוחות של סנפירינון היו, לזה אמר וספרתם לכם, פירוש באמצעות מנין זה אתם מאירים כסנפירינון את עצמכם. עכל"ק.

והביאור בזה, כי גם נשמות עם בני ישראל וגם הלוחות נחצבו מכסא הכבוד, ולכן דרשו (שמו"ר פרשה מא סי' ז) חרות על הלוחות חירות ממלאך המות, והנה החירות הוא לעם בני ישראל ולא ללוחות, רק שעם בני ישראל הם בבחינת הלוחות, ובשניהם מצאנו הלשון "ממחרת" ונעלם הכוונה ממחרת מה, כי בלוחות שניות כתיב ויהי ממחרת, ונעלם בפסוק ממחרת מה, ופירש"י ממחרת יוהכ"פ, וכן לגבי עם בני ישראל אמר וספרתם לכם ממחרת השבת, ונעלם הכוונה ממחרת איזה שבת, לפי שנשמות בנ"י והלוחות נחצבו ממקום נעלם מכסא הכבוד.

ובזה אפשר לבאר מדרש פליאה מובא בספר הקדוש מגן דוד להרה"ק ר' דוד מטאלנא זי"ע (יום א' דפסח) "כתבם על לוח לבך, כתוב אל"ף על לוח לבך", עיי"ש, ונראה הכוונה שנשמות בנ"י הם בבחינת הלוחות ששניהם נחצבו מכסא הכבוד כנ"ל, וכיון שאין הכסא שלם שנחסר אל"ף, לכן גם בנשמות ישראל נחסר האל"ף, ונצרך להשלימו, ועל זה אמר כתוב אל"ף על לוח לבך.

לכם ממחרת אותיות כְּלֻחֹת מִמָרֹם, שנשמות בנ"י הם כלוחות ממרום, דהיינו מהכסא, דכתיב (ירמיה יז, יב) כסא כבוד מרום.​