סוכות, שמח"ת ושמ"ע סוכה זע"ז - כמה ספיקות (2 צופים)

[נדיב לב]

סוכה שאין בה ז' על ז' פסולה. שו"ע סי' תרל"ד ס"א
והעיר בשער הציון שם סק"א מדוע לא די בו' על ז' שהרי אדם יושב בוי"ו טפחים וטפח לשולחנו.
וכתב ליישב בשם המאמר מרדכי כיון דבעינן שבעה מצד אחד, צריך להיות ז' מכל צד כדי שיוכל האדם לישב בכל מקום ומקום.
ויש לעיין לפי מה שכתב התרומת הדשן סימן צ"ב במי שצר לו המקום בסוכה לשינה, בענין זה שאינו יכול לישן בפישוט גופו ורגליו לא מיקרי מצטער, אף שלא יכול לישון אלא באלכסון.
וטעמו דהא קי"ל דשיעור סוכה לפחות הוא ז' טפחים. ושיעור גופו של סתם בני אדם הן ג' אמות שהוא י"ח טפחים, וגופו של אדם בלא ראשו הוי י"ח טפחים, וא"כ אפי' כשתחשוב ז' על ז' באלכסון, הוי ליה י' טפחים פחות חומש, ובעינן בין באכילה ובין בשינה דלהוי ראשו ורובו בסוכה, וראשו ורובו של אדם הוי טפי מי' טפחים לפי חשבון דלעיל, והיאך שיערו חכמים שיעור סוכה שלא יוכל לישן בה בראשו ורובו. אע"כ אורחיה הוא לפעמים לישן בכפיפת גופו ואיבריו, ולא מיקרי מצטער בהכי עכת"ד.

וצ"ב דסו"ס אינו יכול לישון אלא באלכסון ולא לצדדים ומאי שנא ממה שכתב המאמר מרדכי לגבי שולחן שלא די בצד אחד.
ובכלל צ"ב בד' התרוה"ד דסו"ס הוא מצטער לישון במקום צר כזה, ומוכרחים לומר שצער זה נובע מכך שהסוכה אינה אלא דירת עראי וכיון שזה רצון התורה שישבו בדירת עראי שלפעמים דרים בה בצפיפות אין בכך פטור של מצטער. ואם כך גם בנוגע לשיעור ז' על ז' מדוע לא נימא דדי שיש שיעור ז' על ו' ויש לו אפשרות להניח שולחן דנחשב דירת עראי גם אם לא יכול לאכול בכל מקום ומקום.

כמו כן יש לדון בסוכה עגולה שהתנאי להכשרה אם יש בה כדי לרבע זע"ז. שו"ע שם ס"ב.
וכתב שם המ"ב ס"ק ג' שבכה"ג כל הסוכה כשרה ואין צריך לישב דווקא בתוך הרבוע. ויש לדון מדוע בסוכה כזו לא די בז' על ו' מכיון ויש את התוספת מחוץ לרבוע. ויל"ד דבעי טפח לכל אורכו.