ספק דאורייתא לקולא (1 צופה)

[יחזקאל יחזקאלי]

הש"ש כתב [ש"א פ"ד] שלדעת הר"מ שספק דאו' לקולא [מדאו'] מי שהקל ואח"כ התברר שהיה אסור פטור מקרבן דהוי אנוס, ודימה לדברי תוס ריש החולץ במי שסמך על רוב שפטור מקרבן דמאי הו"ל למעבד
ונשאלת השאלה:
הלא בעצם בסד"א לקולא נאמר שאפי' שיש צד קיים שאסור, אין האדם מחוייב להמנע בגלל החשש,
וא"כ ביטל הש"ש תורת שוגג שהרי כל שוגג לא זו בלבד שלא יודע שודאי אסור אלא אפילו אין לו צד שאסור,
וודאי שלא אמור לחשוש להמציא רעיונות שאולי אסור ואמאי יהיה חייב קרבן.

 

[עוזי ומגני]

הש"ש כתב [ש"א פ"ד] שלדעת הר"מ שספק דאו' לקולא [מדאו'] מי שהקל ואח"כ התברר שהיה אסור פטור מקרבן דהוי אנוס, ודימה לדברי תוס ריש החולץ במי שסמך על רוב שפטור מקרבן דמאי הו"ל למעבד
ונשאלת השאלה:
הלא בעצם בסד"א לקולא נאמר שאפי' שיש צד קיים שאסור, אין האדם מחוייב להמנע בגלל החשש,
וא"כ ביטל הש"ש תורת שוגג שהרי כל שוגג לא זו בלבד שלא יודע שודאי אסור אלא אפילו אין לו צד שאסור,
וודאי שלא אמור לחשוש להמציא רעיונות שאולי אסור ואמאי יהיה חייב קרבן.

לחץ כדי לכווץ...

ע"ד צחות
אם היה לו אפי' רק צד של איסור כבר לא היה צריך להביא קרבן דאז היה כבר ספד"א לקולא
ודלמא צריך להביא קרבן ע"כ שאפי' צד של איסור לא היה לו

 

[דבר היושר]

פעולה על בסיס ספק דאורייתא לקולא פוטרת מקרבן גם אם התברר שהיה אסור, כי היא נחשבת אונס מכיוון שנעשתה ברשות ההלכה, בניגוד לשוגג שפעל מתוך טעות שהיה צריך להימנע ממנה [כההיא דיבמות פז:].