ישעיהו מנחלת דן

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,898
תודות
5,468
נקודות
355
ל' התורה הואיל משה באר את התורה הזאת
המשמעות היא שארבעת הספרים הראשונים היו כלל דברי ה' וספר החמישי הוא הפרוש של משה רבנו לדברי ה' ול' חז''ל בקללות משה מפי עצמו אמרן
ואמנם כמו שאמרו בזוהר ששכינה מדברת מתוך גרונו ונקרא איש האלהים ובל' הזוהר בעלא דמטרוניתא ולכן ספר זה הוא חלק בלתי נפרד מהתורה
מכל מקום הסגנון הוא סגנון אנושי וכמו שדייקו חז''ל למשל לגבי הקללות שמשה אמר סגנון עדין יותר מהסגנון של ה' בקללות שבסוף ספר ויקרא
מאחר וכפי המבואר לקראת סוף הספר ''ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה'' אנו לא הפנמנו את דבר ה' בלי התיווך של משה
ולכן מעניין לראות שהמצוות הכתובות מן התורה התמידיות שלנו הם דוקא מספר זה כמו ק''ש ומזוזה ואף תפילין במחצית מהפרשיות ומצות קריאת הקהל
ואף החיוב הקדמון של קריאת עשרת הדברות מידי יום מצינו שנהגו בני א''י לקרוא את עשרת הדברות של ואתחנן דוקא ולא של יתרו וכנראה מהטעם הנ''ל
 
ולכן מעניין לראות שהמצוות הכתובות מן התורה התמידיות שלנו הם דוקא מספר זה כמו ק''ש ומזוזה ואף תפילין במחצית מהפרשיות ומצות קריאת הקהל
הרמב"ן בהקדמה לספר דברים דן מה גדר המצוות שנצטוו בספר דברים האם הכוונה שלא נצטוו בהם אלא רק בכניסתם לארץ.
 
וראה במלבי"ם שכתב

ועל שני אלה נבוכו המפרשים וישאלו המון שאלות.
והוא כי יש לשאל אם ספר זה נאמר מפי הגבורה כמו ד' חומשים הראשונים, או אם משה מפי עצמו אמרו לבאר את המצות שצריכים באור כמ"ש הואיל משה באר את התורה הזאת, וכמשמעות דברי חז"ל שאמרו שקללות שבתו"כ אמר משה מפי הגבורה וקללות שבמ"ת משה מפי עצמו אמרן,
אמנם שנאמר שמשה מפי עצמו אמרן הוא דבר שא"א שכבר אמרו חז"ל בפרק חלק שהאומר כל התורה מן השמים חוץ מפסוק א' שאמרו משה מעצמו הוא בכלל כי דבר ה' בזה, ועוד שא"כ איך באו בו מצות רבות שלא נזכרו בספרים הקודמים אפי' ברמז ואיך יוסיף מצות מדעת עצמו אשר לא צוה ה' אותם,
אולם גם על הצד שנאמר שגם ספר זה נאמר מפי הגבורה כספרים הקודמים יקשה למה ספרים הקודמים באו בלשון נסתר כשלישי המדבר. וספר זה כתב משה בלשון מדבר בעדו כמיחס הדברים לעצמו, וביחוד בצווי המצות מפרשת ראה ואילך היה ראוי שיאמר וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל כמנהגו בכל התורה כולה.

ומסיים שם
וכן הואיל משה באר את התורה הזאת, שהוא החלק שמן פרשה י"ב והלאה שנקרא בשם תורה, ובאור הדבר כי קיי"ל כר"ע שכל המצות נאמרו למשה בכלליהם ופרטיהם מסיני, רק שמשה ע"ה לא אמרן תכף רק כל פרשה ופרשה נאמרה בשעתה בעת שצוהו ה' לדבר אותה אל ב"י, שפרשיות רבות נאמרו בהר סיני ושמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן וכן נאמרו מעט מעט כל אחת בשעתה עד הפרשיות שנאמרו בערבות מואב, וכ"ז שהיה משה חי היו יתר המצות שמורים בלבו, אבל כשהגיע זמנו לפטר שמאז אין נביא רשאי לחדש דבר והיה מוכרח לחתום תורה בלמודה אז צוהו ה' לדבר אל ב"י כל המצות שמפרשה י"ב ואילך, ועז"א הואיל משה באר את התורה, שלשון באר נמצא בתנ"ך בג' מקומות, בשני פעמים בא אחר כתיבה וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב (לקמן כ"ז) כתוב חזון ובאר על הלוחות (חבקוק ב'), שפי' שהכתיבה תהיה מבוארת ומפורשת לכל קורא כמ"ש ובאר על הלוחות למען ירוץ קורא בו, וכן פה ר"ל שהואיל לכתוב ולבאר את דברי התורה שתהיה מפורשת לכל ולא תהיה עוד חתומה בלב השליח לתת תורה בעת הצורך רק תהיה תורה שלמה מפורשת לכל קורא בה:​
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון