וישלח - עם לבן גרתי - מדרש פליאה | בראשית| דף 2 | פורום אוצר התורה וישלח - עם לבן גרתי - מדרש פליאה | בראשית| דף 2 | פורום אוצר התורה
  • מחפשים אשכולות לפי נושא? השתמשו בקידומות! לחצו על קידומת ברשימה או בקידומת שמופיע בראש האשכול ברשימת הנושאים כדי לראות את כל האשכולות המסומנים בה.
במדרש פליאה עם לבן גרתי ואפילו פרה אדומה הקרבתי. (עיין שם).
וקשה הרי היה בחו"ל ואיך הקריב פרה אדומה?
ומה שכתוב שהאבות קיימו המצוות - אין הכוונה שהניחו תפילין וכדו', אלא שקיימו את שורש סיבת המצווה.
זהו מהזוהר הקדוש חלק א קסב,א.
ולפי"ז לא קשה איך קיים יעקב מצוות התלויות בארץ בחו"ל וכן פרה אדומה, כי קיים את שורשם.
ביאור יפה, בפרט שהשאלה אינה רק על מצוות פרה אדומה אלא על רוב מצוות עשה, כידוע שבספר המצוות הקצר שחיבר מרן החפץ חיים ישנן רק 77 מצוות עשה.
 
לפני שכבודו כועס יעיין מר בערך מדרש פליאה ויבין שכעסו לחינם היה
אחרי שאתה חושד בי בכשרים על כעס שלי...

ומלבד זה משפט הנ"ל הוא סתירה מסופו לתחילתו -שבתחילה חשדת אותי שאני עתיד לכעוס וכדבריך "לפני שאתה כועס" -ולבסוף כתבת "כעסו לחינם היה" -דהיינו שחשדת שכבר כעסתי.
 
אחרי שאתה חושד בי בכשרים על כעס שלי...

ומלבד זה משפט הנ"ל הוא סתירה מסופו לתחילתו -שבתחילה חשדת אותי שאני עתיד לכעוס וכדבריך "לפני שאתה כועס" -ולבסוף כתבת "כעסו לחינם היה" -דהיינו שחשדת שכבר כעסתי.
לא קשיא כלל
כבודו כעס כבר כעס הפנים
ונומיתי לו
שקודם שיכעס רח"ל כעס ממש, שכן מקובלנו שאחר הפעולות נמשכין הלבבות
יעיין בערך וכו'
ובזה יראה שאף כעס הפנים שלו לחינם היה

ומוכח שלזאת כוונתי, שאם לא כעס מר כעס הפנים מנא לי שעתיד לכעוס? אע"כ צ"ל כנ"ל וא"ש
 
לא קשיא כלל
כבודו כעס כבר כעס הפנים


ומוכח שלזאת כוונתי, שאם לא כעס מר כעס הפנים מנא לי שעתיד לכעוס? אע"כ צ"ל כנ"ל וא"ש
זה כמו שאומר לך שאתה התכוננת במחשבתך לרצוח מישהו, ואתה עתיד ללרצוח בפועל.
ואיך אני יודע? שהרי אם לא תכננת לרצוח מנא לי שאתה עתיד לרצוח?
 
זה כמו שאומר לך שאתה התכוננת במחשבתך לרצוח מישהו, ואתה עתיד ללרצוח בפועל.
ואיך אני יודע? שהרי אם לא תכננת לרצוח מנא לי שאתה עתיד לרצוח?
מר לא דק
לא התכוונתי שמוכח שכעס מר כעס הפנים משום וכו'
שזהו אכן טיעון מעגלי מטופש

אלא שבדברי מוכח שראיתי דברי מר ככעס הפנים שאל"כ וכו'

בר מן דין, אין משיבין על הדרוש, וודאי לא על דברי אלו כגדר מילתא דבדיחותא, וכנודע ליודעים עניין שאין מבארים מילתא דבדיחותא משום דינא דאין דורשין ואפי' בשניים אא"כ חכם ומבין מדעתו
 
אתה חושד באדם בפרהסיא -ואתה קורא לזה מילתא דבדיחותא,? אתמהה.
שוב לא הבין מר
לא חשדתיך אלא בכעס הפנים בלבד
וביארתי שמוכח בדברי שאינם חשד אלא בכעס הפנים
וא"כ לא חשדתיך בפרהסיא חלילה

ובזה אשים קנצין למילי
שכן "מילתא דבדיחותא, כיון דאיתאמרא, לא לידון בה איניש, ולא מתחזי למימר בה מילתא, דכיון דדן בה איסתריסת ותו לא חזיא מידי".
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה