עשרת הדברות - חלוקת הפרשיות

[הצעיר שבחבורה]

הנה, עשרת הדברות מחולקים בתורה לעשר פרשיות סתומות נפרדות.

אמנם, חלוקת הפרשיות היא לא כפי שאנו מונים את עשרת הדברות, אלא

1. אנכי ה'.... לא יהיה לך... לאהבי ולשמרי מצותי.
2. לא תשא... לשוא.
3. זכור את... ויקדשהו.
4. כבד את... נתן לך.
5. לא תרצח
6. לא תנאף
7. לא תגנב
8. לא תענה... עד שקר.
9. לא תחמד בית רעך.
10. לא תחמד אשת רעך... וכל אשר לרעך.

האם ידוע למישהו ביאור?

 

[הצעיר שבחבורה]

לכאו' במה שאנכי ולא יהיה נכתבו בפרשה אחת, ניתן לבאר היות ושניהם "מפי הגבורה שמענום" ולא מפי משה.

אבל, מה שחילקו את לא תחמד לב' פרשיות, עדיין לא מצאתי ביאור בזה, ולא מצאתי מי שהעיר בזה

 

[רבי]

ראיתי לפרש על פי האבן עזרא.
שיש שני סוגי חימוד. אחד בלב ואחד במעשה.
וכנגדם חילק את ה'לא תחמוד'.

 

[רבי]

אבן עזרא דברים ה' טז:

 

[רבי]

@הצעיר שבחבורה
אולי יפרש לי מר סדר כתיבתם בלוחות.

 

[פנחס ע]

ביודעי שיש שחילקו הפרשיות מחדש (למרות דברי המשנ"ב בעניין, בעקבות מציאות מהגניזה הקהירית כמדומני, בל"נ אברר) וחילקו את האנכי ולא יהיה לב' וחיברו את הלא תחמודים.
כלומר שאכן החלוקה הזו מקורה בטעות לשיטתם.

 

[הצעיר שבחבורה]

אולי יפרש לי מר סדר כתיבתם בלוחות.

לחץ כדי לכווץ...

אמנם, כפה"נ הייתי שם, אולם איני זוכר מזה דבר, מאין לי לדעת?

 

[הצעיר שבחבורה]

כך כותב הראב"ע
אבן עזרא דברים ה, טז
דע, כי דעת כל הקדמונים כי הדבור הראשון הוא אנכי. ואם יש לשאול למה הפסיק המפסיק לא יהיה לך וכבר פירש עשרת הדברים, כי סמכתי על דעתם. רק הישר בעיני שמלת אנכי איננו מהעשרה, כי דבור אנכי הוא המצוה, ועיקר המצות כאשר פירשתי כבר.
אבן עזרא דברים ה, טז
והנה לא תחמוד בית רעך - הדבור התשיעי, ולא תחמוד אשת רעך - הדבור העשירי.

ואכן, עולים דבריו בקנה אחד עם חילוק הפרשיות.

אבל, כפי שכתב הראב"ע עצמו, דעת כל הקדמונים אינה כן, אלא שהדיבור הראשון הוא אנכי.
ומצאתי כן בפירוש בירושלמי (ברכות פרק א הלכה ה).
ולדעת הקדמונים עדיין אין הסבר לחלוקת הפרשיות.

 

[פנחס ע]

ביודעי שיש שחילקו הפרשיות מחדש (למרות דברי המשנ"ב בעניין, בעקבות מציאות מהגניזה הקהירית כמדומני, בל"נ אברר) וחילקו את האנכי ולא יהיה לב' וחיברו את הלא תחמודים.
כלומר שאכן החלוקה הזו מקורה בטעות לשיטתם.

לחץ כדי לכווץ...

ביררתי יותר אצל בעל קורא מומחה, ואמר לי ששאל אחד מגדולי הרבנים אשר הסכים לדעתו, ושכך כל המומחים אומרים שבטעם העליון יש לחלק אנכי ולא יהיה (משא"כ בתחתון) שכך מוכח מהרבה כת"י.