סוכות, שמח"ת ושמ"ע פטור חתן מסוכה (1 צופה)

[נדיב לב]

סוכה כה: ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל שבעה מאי טעמא משום דבעו למיחדי וליכלו בסוכה וליחדו בסוכה אין שמחה אלא בחופה וליכלו בסוכה וליחדו בחופה אין שמחה אלא במקום סעודה עיי"ש.
וצ"ע דמ"מ יתחייב לישון בסוכה, ומלשון הגמ' פטורים משמע בכל גווני בין באכילה ובין בשינה. שו"ר בשפת אמת שם המצו"ב ויל"ע.

שפת אמת וז"ל:
בגמ' אין שמחה אלא במקום סעודה וקשה מ"מ בשינה יהיו חייבים בסוכה ופטורים לגמרי משמע וגם אם אינם ישנים בקביעות אינם פטורין דהא אפי' שינת עראי אסור חוץ לסוכה, והי' נראה לפע"ד להוכיח מזה דכיון דמצות סוכה תשבו כעין תדורו אם אין רוב דירתו בסוכה אין מצוה כלל בדבר פרטי להיות בסוכה ולפ"ז גם הישן בביתו היכא דאסור שאינו מצטער לא עביד מצוה כלל באכילה גרידא וכן הי' משמע מלשון המשנה לעיל הישן תחת המטה לא יצא יד"ח פי' לא יצא כלל אפי' באכילתו, מיהו אין כן משמעות הפוס' ומנהג העולם, ובאמת בירושלמי איתא שחייבו כמה אמוראי לשושבינים לישן בסוכה, ונ"ל פשוט דס"ל דאינם פטורין אלא באכילה ולא בשינה אכן הרא"ש הבין דהירושלמי ס"ל כר"ז ופליג על רב, וצ"ע מנ"ל הא דר"ז פליג אדרב דאפ"ל דר"ז לגרמי' עביד וס"ל דחתן ששמחתו הוא אפי' שלא במקום סעודה מחויב בסוכה אבל מודה דחתנים דעלמא פטורין, וגם הב"י (סי' תר"מ) כ' די"ל דלדינא כו"ע ס"ל כרב ועובדא דר"ז מידת חסידות היתה עכ"ל.