דנו הראשונים האם לפי ר' אלעזר הסובר עדי מסירה כרתי, יש חיוב מדרבנן לחתום גם על הגט או לא.
תוס' והרשב"א סברי שזה לא מעכב ולא מחייב.
ומה ששנינו " התקין רבן גמליאל שיהיו העדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם" אין הכוונה בתורת חיוב אלא בתור המלצה ודבר טוב.
וכ' הרשב"א להביא לזה ראיה :
וכאידך דרבן גמליאל התם, מלמדין אותן שלא יחזרו בהם"
ו 5 תיבות אלו עומדות בפני כספר חתום !
1. לא מופיע כזה לשון בפרק השולח.
2. אם נפרש שכיוון על הדין שם בראשונה היה עושה בית דין ממקום אחר ומבטל את שליח הגט, והתקין ר"ג שלא יהיו עושין כן מפני תיקון העולם, תמוה טובא, הן התם הוי תקנה המחייבת ואיסור גמור לעשות כן, כמבואר שם בסוגיא -לג, שנחלקו אם בטלו מבוטל או שלא מבוטל אף בדיעבד. אבל לכתחילה ודאי וודאי שלא אריך למיעבד הכי. וא"כ הוי מעשה לסתור.
ולא זכיתי לעמו בסוד קדושים, ואשמח לפקיחת עיניים עיורות.
תוס' והרשב"א סברי שזה לא מעכב ולא מחייב.
ומה ששנינו " התקין רבן גמליאל שיהיו העדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם" אין הכוונה בתורת חיוב אלא בתור המלצה ודבר טוב.
וכ' הרשב"א להביא לזה ראיה :
וכאידך דרבן גמליאל התם, מלמדין אותן שלא יחזרו בהם"
ו 5 תיבות אלו עומדות בפני כספר חתום !
1. לא מופיע כזה לשון בפרק השולח.
2. אם נפרש שכיוון על הדין שם בראשונה היה עושה בית דין ממקום אחר ומבטל את שליח הגט, והתקין ר"ג שלא יהיו עושין כן מפני תיקון העולם, תמוה טובא, הן התם הוי תקנה המחייבת ואיסור גמור לעשות כן, כמבואר שם בסוגיא -לג, שנחלקו אם בטלו מבוטל או שלא מבוטל אף בדיעבד. אבל לכתחילה ודאי וודאי שלא אריך למיעבד הכי. וא"כ הוי מעשה לסתור.
ולא זכיתי לעמו בסוד קדושים, ואשמח לפקיחת עיניים עיורות.