ויקרא קושיא: מדוע אין קרבן מן הדגים ?

[בר אביי]

מה ההבדל לטעמך רבינו @בר אביי ?

לחץ כדי לכווץ...

שאלתך על טעם א. ו- ג. כמובן.
באמת איני מתיימר לתת הסבר כולל אלא רק חילוק בין דגים לשאר בע"ח.
ומה שיענה המדרש יש לקוות שיועיל גם לטעמי.

 

[עמוסיך]

גם יש לומר שדגים אין טעונים שחיטה.

לחץ כדי לכווץ...

כבודו ר"ל דזה לגריעותא?
לכאורה זה למעליותא [ע"פ הסוד שכבר מתוקנים כמו שאמרו למעלה שבהם מתגלגלים הצדיקים שצריכים תיקון קל (וזה ע"פ הזוה"ק בפ' שמיני)]

 

[בר אביי]

כבודו ר"ל דזה לגריעותא?
לכאורה זה למעליותא [ע"פ הסוד שכבר מתוקנים כמו שאמרו למעלה שבהם מתגלגלים הצדיקים שצריכים תיקון קל (וזה ע"פ הזוה"ק בפ' שמיני)]

לחץ כדי לכווץ...

הבנתי בסוד ובגלגולים עוד יותר מועטת מאשר בנגלה, אבל קרבן צריך שחיטה ואע"פ שכשרה בזר מ"מ זוהי עבודה המפגלת.

 

[אוירא דארץ ישראל]

יש לומר שאין קרבן מהן משום שאין בהם שחיטה ונפיש זוהמתן כמו שמבואר שאין עושין מהן עור לתפילין שבת קח.,בעא מיניה מר בריה דרבינא מרב נחמן בר יצחק מהו לכתוב תפילין על גבי עור של דג טהור א''ל אם יבא אליהו ויאמר מאי אם יבא אליהו ויאמר אילימא אי דאית ליה עור אי דלית ליה עור הא חזינן דאית ליה עור ועוד התנן עצמות הדג ועורו מצילין באהל המת אלא אם יבא אליהו ויאמר אי פסקא זוהמא מיניה אי לא פסקא זוהמא מיניה:

 

[התורה]

מדרש תנחומא פרשת ויקרא:
ולמה קריבין קרבן מן העוף ומן הכבשים ומן הצאן ומן העזים ולא מן הדגים שנאמר אם מן העוף עולה קרבנו אלא בשביל שהם בשר ודם כמו האדם ויוצאין מבטן אמן כמו האדם מכפרים על האדם, אבל הדגים ביצים הם ויוצאין מהן וחיין.

לחץ כדי לכווץ...

אה"נ באות ח',
ופירושו לכאורה, היינו כד' הרמב"ן בפ"ט, דתכלית הקרבן שידמה האדם - בעל הקרבן, כאילו את עצמו הוא מקריב.

לחץ כדי לכווץ...

ישר כח, נפלא

כעת יש לי פשט חדש בהא דאמרו ז"ל "ברא כרעא דאבוה" שהכרעיים מעמידים האדם
וכעת @בן תורה מעמיד @התורה על תשובתו

לחץ כדי לכווץ...

?

ולכאורה אכתי תיקשי לן, וכי מה מוסיף לן זה שהם לא כבני אדם?!
אלא יבא הרקנאטי ויבאר לן

לחץ כדי לכווץ...

עיי' לעיל במש"כ, ואי"ז שייך בהכרח, [ואולי אף בהכרח לא...]

ממנו ניתן לבאר את עניין הגלגול,
הבהמות וכו' מתגלגלות בנפשות בני אדם, והן צריכות ירדה לעולם דרך בני אדם, להמשיך תיקונים וכו' ודווקא ע"י תיתכן הקרבת קורבן האדם לאלוקיו
אך הצדיקים שלא צריכים לידה ואין הם כשאר בני אדם, גם לא צריכים שיבואו דרכם קורבנות.
יוצא ששתי ההודעות נצרכות אישה אל אחותה
?

לחץ כדי לכווץ...

לא קשור

ועדיין צריך לבאר הרי מצינו קרבן מן המנחה שאינו כבהמה.

לחץ כדי לכווץ...

חשיב כפרי האדמה - חיטה

אולי י"ל שהרי ידוע לן שאין מתכפר האדם אלא בחלב ודם [כיום התחליף הגשמי הוא מיעוט חלבנו ודמנו בתעניתים כנודע] כיוון שהקרבן מסמל הקרבה של הדמים עצמם, כאילו האדם מסר את עצמו. ולכן זה אינו שייך אלא בקרבנות דומיא דאדם - ולא בדגים.
כאשר אנו ניגשים למנחות - דינם שונה כמו שמהותם שונה, המה מסמלות את מעשי ידיו של האדם בבחינת "תן לו משלו - שאתה ושלך שלו" כמו ביכורים "ראשית ביכורי אדמתך" או מנחות דלים, או סתם מנחת תמיד - חביתין וכו', וכעת מובן טובא מדוע 'נשכחו' הדגים...

לחץ כדי לכווץ...

רעיון נפלא, ישר כח

האמת בכתר ראש כתב שתפילה עם כוונה דוחה לקרבן שיש בו נשמה ותפילה בלי כוונה דוחה למנחה שאין בא נשמה ולפי מה שכתב כבודו יש בזה תוספת ביאור שתפילה עם כוונה אינה רק עם נשמה אלא היא במהות תפילה אחרת כלומר שהיא כחלב ודם משא"כ תפילה בלי כוונה, וזה נפלא למתבונן

לחץ כדי לכווץ...

אכן

זכור לי (אולי מהאוה"ח) שכיון שדגים לא חטאו בדור המבול אין צריכים תקונים. או משהו בסגנון.
ואם הוא לא אמר את זה, אז יהיה זה חלקי בתורתי...

לחץ כדי לכווץ...

בזבחים קיג: מבואר דלא נענשו, ובסנהדרין קח. אמרו דנענשו על בין אדם לחבירו, ובעיקר זה יעוי' בצדקת הצדיק להגר"צ הכהן (סי' צ"ז). ובפשוטו הוא אף מתלי תלי שלא חטאו בחטא אדה"ר. ולכף אף אי"צ שום תיקון כחלב, דם, שחיטה, וכו'. ויעו"ע בב"ח תקצ"ז, ובמחז"ב תקפ"ג-ג, דמטעם זה שלא חטאו יאכלם בשב"ק.

שכידוע מדברי חז"ל, שנתנה חוה גם לכל בעלי החיים לאכול מעץ הדעת – מלבד הדגים ועוף א' ששמו 'עוף החול' שלא רצה לאכול מעץ הדעת, ולכן הוא חי לנצח.

לחץ כדי לכווץ...

וע"ע בזה:

נח - בעלי חיים שבים - היכן היו במבול? | בראשית

הרי כפי הידוע לנו כיום יש בעלי חיים שבים, כדולפינים ולוייתנים וכיוצא בזה שאינם יכולים לחיות בלא אויר לנשימה ואם כן, לא יועילו להם מה שכתב הרמב"ן ואולי היה כמו שאמרו בבראשית רבה (לב יא) מכל אשר בחרבה ולא דגים שבים ויש אומרים אף הן בכלל נאספין אלא שברחו לאוקינוס ומכל מקום ניצולו הדגים ושני...

forum-otzar-hatorah.co.il

מה שאני מכיר שהם אכן לא חטאו ולכן לא הושמדו במבול, בשונה ממצריים - שם הייתה טומאה חזקה, וממילא הדגה אשר ביאור מתה

לחץ כדי לכווץ...

מהיכן ?

[כמדומני שחלקך רחב יה"ר שעוד תרחיב מקום אוהלך]

לחץ כדי לכווץ...

?

ייש"כ אך יל"ע כי גם עופות אינם יוצאין מבטן אמן אלא מביצים.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, ולכאורה י"ל כדברי הרב עמוסיך להלן

ומעבר לכך, הרי דגים טהורים מבואר בבכורות חילוק בינם לדגים טמאים ויש מהם (בעניות איני זוכר כרגע איזה) שיוצא דוקא לא ביצים.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, בבכורות (ז.): דג טמא - משריץ, דג טהור - מטיל ביצים. וברש"י: דג טמא משריץ - בגופו עוברו כשאר בהמה וחיה. דג טהור מטיל ביצים - ויושב עליהן ומחממן עד שיוציאם מן הקליפה כעופות.

אך עכ"פ נולדים ע"י דגירת האם, משא"כ דגים.

לחץ כדי לכווץ...

ברש"ש שם העיר ע"ד רש"י, שהמציאות היא שהדגים אינם דוגרים על ביציהם אלא השמש מחממתן.

יש להעיר שהאדם והבהמות נבראו מן האדמה וכן העופות נבראו מן הרקק (כמדומה לחד מ"ד) משא"כ הדגים שברייתם מן המים, ואולי לכן אינם עולים קרבן במקום גופו של האדם.
גם יש לציין את המדר"ר (אמור):
לא הטרחתי עליכם ולא אמרתי אליכם להתיגע בהרים להביא לפני קרבן מאלו שאינן ברשותך, אלא ממה שברשותך מן הגדל על אבוסך.
א"כ י"ל שה"ה לעניין דגים.
גם יש לומר שדגים אין טעונים שחיטה.

לחץ כדי לכווץ...

מעניין

יש לומר שאין קרבן מהן משום שאין בהם שחיטה ונפיש זוהמתן כמו שמבואר שאין עושין מהן עור לתפילין שבת קח.,בעא מיניה מר בריה דרבינא מרב נחמן בר יצחק מהו לכתוב תפילין על גבי עור של דג טהור א''ל אם יבא אליהו ויאמר מאי אם יבא אליהו ויאמר אילימא אי דאית ליה עור אי דלית ליה עור הא חזינן דאית ליה עור ועוד התנן עצמות הדג ועורו מצילין באהל המת אלא אם יבא אליהו ויאמר אי פסקא זוהמא מיניה אי לא פסקא זוהמא מיניה:

לחץ כדי לכווץ...

ישר כח

 

[בר אביי]

ונפיש זוהמתן כמו שמבואר שאין עושין מהן עור לתפילין שבת קח.,בעא מיניה מר בריה דרבינא מרב נחמן בר יצחק מהו לכתוב תפילין על גבי עור של דג טהור א''ל אם יבא אליהו ויאמר ... אלא אם יבא אליהו ויאמר אי פסקא זוהמא מיניה אי לא פסקא זוהמא מיניה

לחץ כדי לכווץ...

ילה"ק מרש"י (ממדרש): בכנפיו. נוצה ממש; והלא אין לך הדיוט שמריח ריח כנפים נשרפים ואין נפשו קצה עליו, ולמה אמר הכתוב יקריב? כדי שיהא המזבח שבע ומהדר בקרבנו של עני.

 

[אברך מישיבת מיר]

מדרש תנחומא פרשת ויקרא:
ולמה קריבין קרבן מן העוף ומן הכבשים ומן הצאן ומן העזים ולא מן הדגים שנאמר אם מן העוף עולה קרבנו אלא בשביל שהם בשר ודם כמו האדם ויוצאין מבטן אמן כמו האדם מכפרים על האדם, אבל הדגים ביצים הם ויוצאין מהן וחיין.

לחץ כדי לכווץ...

עדיין יש להקשות אמאי לא הביאו מהחיות לקרבנות

 

[יצחק מירושלים]

בפרשתן (א', י"ד): "וְאִ֧ם מִן־הָע֛וֹף עֹלָ֥ה קָרְבָּנ֖וֹ לַֽה' וְהִקְרִ֣יב מִן־הַתֹּרִ֗ים א֛וֹ מִן־בְּנֵ֥י הַיּוֹנָ֖ה אֶת־"קָרְבָּנֽוֹ".
הנה מכל הבעלי חיים, ומן העופות, ואף מן הצומח, הביאו קרבנות [שתי הלחם, קרבן העומר, יין לנסכים, ועוד],
וצ"ב מדוע לא מצינו קרבן מן הדגים כלל ?

לחץ כדי לכווץ...

אפשר לומר דהרי כל מטרת הקרבן המובא בחינוך זה בשביל שאדם יחשוב שכך היה ראוי לעשות לו כפי שעושים לבהמה
וטעם זה אינו שייך בדגים
ועוד אפשר לומר שלא שייך כאן ריצוי הדם

 

[התורה]

אפשר לומר דהרי כל מטרת הקרבן המובא בחינוך זה בשביל שאדם יחשוב שכך היה ראוי לעשות לו כפי שעושים לבהמה
וטעם זה אינו שייך בדגים

לחץ כדי לכווץ...

מדוע, ל"צ בשביל זה שחיטה דייקא ?

ועוד אפשר לומר שלא שייך כאן ריצוי הדם

לחץ כדי לכווץ...

מדוע, אף לדג יש דם

 

[אברך מישיבת מיר]

בפרשתן (א', י"ד): "וְאִ֧ם מִן־הָע֛וֹף עֹלָ֥ה קָרְבָּנ֖וֹ לַֽה' וְהִקְרִ֣יב מִן־הַתֹּרִ֗ים א֛וֹ מִן־בְּנֵ֥י הַיּוֹנָ֖ה אֶת־"קָרְבָּנֽוֹ".
הנה מכל הבעלי חיים, ומן העופות, ואף מן הצומח, הביאו קרבנות [שתי הלחם, קרבן העומר, יין לנסכים, ועוד],
וצ"ב מדוע לא מצינו קרבן מן הדגים כלל ?

לחץ כדי לכווץ...

יש לציין כי נח הקריב מכל הבהמות החיות והעופות הטהורות אך לא מן הדגים דהרי הכניס לתיבה ז' כדי שיהיה לו להקריב קרבן

 

[התורה]

יש לציין כי נח הקריב מכל הבהמות החיות והעופות הטהורות אך לא מן הדגים דהרי הכניס לתיבה ז' כדי שיהיה לו להקריב קרבן

לחץ כדי לכווץ...

אה"נ, כי המובא שלא חטאו שם, ומשכך אף לא נענשו ככולם

 

[בר אביי]

אפשר לומר דהרי כל מטרת הקרבן המובא בחינוך זה בשביל שאדם יחשוב שכך היה ראוי לעשות לו כפי שעושים לבהמה
וטעם זה אינו שייך בדגים

לחץ כדי לכווץ...

כוונתך ל

גם יש לומר שדגים אין טעונים שחיטה.

לחץ כדי לכווץ...

?
אי משום הא עדיין היה אפשר לחתכו ולהזות את דמו.

 

[אברך מישיבת מיר]

כוונתך ל

?
אי משום הא עדיין היה אפשר לחתכו ולהזות את דמו.

לחץ כדי לכווץ...

ואולי אף הדם של הדגים לא נחשב דם

 

[יצחק מירושלים]

כוונתך ל

לחץ כדי לכווץ...

שמטרת הקרבן שאדם יחשוב שכך היה ראוי לעשות לו שחיטה זריקה ריצוי וכו' וכו'
וטעם זה אינו שייך כלל וכלל בדגים שאינם מכילים איברים ואינם דומים כלל וכלל לצורת אדם אפילו באופן כלשהו..
ועיין בדברי החינוך בפרשתינו

 

[בר אביי]

אה"נ, כי המובא שלא חטאו שם, ומשכך אף לא נענשו ככולם

לחץ כדי לכווץ...

האם החיות הובאו לקרבן בתור עונש על חטאם? והרי לא נכנסו לתיבה אלא אלו שדבקו במינם. היותר נראה הוא שלא הביא מהם כי לא מביאים דגים לקרבן.

 

[בר אביי]

ואולי אף הדם של הדגים לא נחשב דם

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' מפשטות הפסוקים (וכמדומני שיש מי שכ' כן במפורש) מ' שאיסור דם וחלב נובעים מזה שהם ניתנים על המזבח (ויל"ע בדם חיה). וא"כ זו הסיבה שלא נאסר דם דגים.

 

[התורה]

האם החיות הובאו לקרבן בתור עונש על חטאם?

לחץ כדי לכווץ...

מי שלא נכנס לתיבה מת כעונש

והרי לא נכנסו לתיבה אלא אלו שדבקו במינם.

לחץ כדי לכווץ...

הדגים כולם ניצלו ללא יוצא מן הכלל

היותר נראה הוא שלא הביא מהם כי לא מביאים דגים לקרבן.

לחץ כדי לכווץ...

והוא למה ?

 

[התורה]

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: (פרשת ויקרא א. ב')
בספר ליקוטי "אנשי שם" כתב טעם מדוע אין מביאים קרבן מן הדגים?
ידועה שאלת הקדמונים בעניין הקרבנות, אם האדם חטא בהמה מה חטאה?
הנה בתפילת מוסף של ראש השנה אומרים: "אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם… כי זכר כל היצור לפניך בא". ומה העניין לפקוד את כל היצורים שהיו בעולם וכבר מתו?
אלא שבראש השנה ספרי חיים ומתים נפתחים לפני הקב"ה ומעיין בדינם, איזה נשמות יזכו לחיי נצח ואינם צריכים לשוב לעולם הזה בגלגול. ואיזה נשמות צריכות להתגלגל לעולם הזה אם בדומם, או צומח, חי, או מדבר, כל נשמה ונשמה על פי דינה, וכל זה כדי לזכך ולברר אותה נשמה כדי שתגיע לתיקונה לזמן שקבע ה'.
ובתום בירור, זיכוך ותיקון הנשמה, אזי יבוא הניצוץ ההוא לאיזה צדיק שאוכל בקדושה ובטהרה ומברך בכוונה על מאכלו, ועל ידי זה הוא משלים ומתקן את הנשמה המגולגלת בה. אך אם יבוא המאכל לאדם רשע ח"ו, אזי לא די שאינו מתקנו אלא עוד מקלקלו שנופל מחדש לאיזה דבר להתגלגל שוב.
על פי זה נבין את שאמרו חז"ל: (פסחים מט.) "עם הארץ אסור לו לאכול בשר", כיוון שאוכל בלי ברכה, וממילא לא רק שלא מתקן הניצוץ שנתגלגל במאכל אלא עוד מקלקלו. ואפילו תלמיד חכם והוא רשע אסור לו לאכול בשר, כי אין בו כח לברר ולתקן באכילתו.
והנה הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו מזמין לחוטא בהמה שמגולגלת בה נפש שחטאה גם באותו חטא, וכאשר מקריבה האדם לקרבן וחוזר בתשובה, בזה יש תיקון לשניהם גם יחד, וזה שאמר הפסוק: (תהלים לו) "אדם ובהמה תושיע ה"'. שבעצם הבאת הבהמה כקרבן לחוטא הרי שיש תיקון גם לבהמה עצמה כיוון שמגולגלת בה נפש שחטאה אף היא באותו חטא, ואם כן לא קשה כלל אם אדם חטא בהמה מה חטאה.
וכתבו המקובלים כי רוב נפשות הרשעים מגולגלים הם בבהמה חיה ועופות, אולם נפשות הצדיקים שפעמים חטאו חטא קל, ואינם צריכים תיקון גדול, לכן אינם מגולגלים בבהמות וחיות שצריכים צער השחיטה, אלא מגולגלים הם בדגים שאינם צריכים שחיטה וכפי שכתב בזוהר הקדוש (פרשת שמיני). על פי הנאמר יובן מדוע אין מביאים קרבן מדגים.
וכתב הרב הקדוש בספר "שני לוחות הברית" וז"ל: "האוכל מהדברים המותרים והכשרים, וכוונתו לשם שמים, כדי שיהיה גופו בריא וחזק לעבודתו ית', וגם נותן מלחמו לדל, אזי יש במאכל זה צד קדושה ונפשו תשבע ותהנה מאכילה זו. וזה שאמר הכתוב: 'צדיק אוכל לשובע נפשו':​

 

[התורה]

זאת תורת העולה לי עד כה:
א. ראשית, עמדו בזה במדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקרא:

ולמה קריבין קרבן מן העוף ומן הכבשים ומן הצאן ומן העזים ולא מן הדגים שנאמר אם מן העוף עולה קרבנו אלא בשביל שהם בשר ודם כמו האדם ויוצאין מבטן אמן כמו האדם מכפרים על האדם, אבל הדגים ביצים הם ויוצאין מהן וחיין. ופירושו לכאורה, היינו כד' הרמב"ן בפ"ט, דתכלית הקרבן שידמה האדם - בעל הקרבן, כאילו את עצמו הוא מקריב.

וצ"ע הלא העופות ג"כ יוצאים מביצים? אולי עופות שאני שהעוף דוגר ונחשב כיצא ממנו אבל דגים מן הסתם אין דגירה. כמו"כ ילה"ק שהרי יש מנחות שאינם בע"ח כלל, ומ"ש דגים. אכן, בבכורות (ז.): דג טמא - משריץ, דג טהור - מטיל ביצים. וברש"י: דג טמא משריץ - בגופו עוברו כשאר בהמה וחיה. דג טהור מטיל ביצים - ויושב עליהן ומחממן עד שיוציאם מן הקליפה כעופות. ברש"ש שם העיר ע"ד רש"י, שהמציאות היא שהדגים אינם דוגרים על ביציהם אלא השמש מחממתן.

ב. אולי מפני הזוהמא, כמו שלא כותבים תפילין על עור של דג (כמבואר בשבת קח.). ובר"ן על אתר: והנכון כשבא נחש על חוה הטיל זוהמא עלי' ועל כל בריות שבעולם ישראל שעמדו על הר סיני נפסקה זוהמא מהם ומן הבריות שהיו שם חוץ מדגים שלא היו שם ולהכי אצטריכי לאליהו להודיענו אי פסקה או לא.

ג. בספר ליקוטי "אנשי שם" כתב טעם, דכתבו המקובלים כי רוב נפשות הרשעים מגולגלים הם בבהמה חיה ועופות, אולם נפשות הצדיקים שפעמים חטאו חטא קל, ואינם צריכים תיקון גדול, לכן אינם מגולגלים בבהמות וחיות שצריכים צער השחיטה, אלא מגולגלים הם בדגים שאינם צריכים שחיטה וכפי שכתב בזוהר הקדוש (פרשת שמיני). על פי הנאמר יובן מדוע אין מביאים קרבן מדגים. וכבר ראיתי כן ברקאנטי פר' נח.

ובעיקר זה, בזבחים קיג: מבואר דלא נענשו, ובסנהדרין קח. אמרו דנענשו על בין אדם לחבירו, ובעיקר זה יעוי' בצדקת הצדיק להגר"צ הכהן (סי' צ"ז). ובפשוטו הוא אף מתלי תלי שלא חטאו בחטא אדה"ר. ולכף אף אי"צ שום תיקון כחלב, דם, שחיטה, וכו'. ויעו"ע בב"ח תקצ"ז, ובמחז"ב תקפ"ג-ג, דמטעם זה שלא חטאו יאכלם בשב"ק.

ד. הנה קודם המבול היה אסור בבשר וכו' וזה הותר אחר המבול ואחד הטעמים משום דנח טרח ויגע וכו', ועוד טעם שגרם באמצעות קרבנו שנתרצה ה' ונשבע שלא יכרת כל בשר וגו' לזה התיר לו ה' לאכול מפרי דרכו, ומשא"כ דגים שלא טרח בהם ולא נמסרו לו וכו' וגם מעיקרא לא היו בעונש המבול.

ה. דגים מקום חיותם במים והניתוק שלהם מהמים הוא מיתתם. הקרבנות מהחי באים לכפר בשפיכת דם הנפש על המזבח, זה לא שייך בדגים.

ו. בבעלי חיים עניין הקרבן שבהם הוא לשחוט אותם לפני השם. מה שלא שייך כ״כ בדגים.

ז. ה'אמרי שמאי' כתב לבאר, דגים פסולים לקרבן משום טבעם הרע. שכל הגדול מחבירו בולע את חבירו (עבודה זרה ד.) ואילו בטבע העופות אמרינן (בבא קמא צג.) 'לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין שאין לך נרדף בעופות יותר מתורים ובני יונה והכשירן הכתוב לגבי מזבח' וכן איתא במדרש (ויקרא רבה פרשה כז. ה) בקרבנות אמר הקב"ה שור נרדף מפני ארי, עז נרדף מפני נמר, כבש מפני זאב, לא תקריבו לפני מן הרודפים אלא מן הנרדפים, הה"ד 'שור או כשב או עז כי יולד' להלן נ"ב כ"ז).

ח. מפני מה נבחרו אלו לקרב כדי שלא להטריח על ישראל, וכן הוא אומר (איוב ל״ז:כ״ג) שדי לא מצאנוהו שגיא כח, אין הקב״ה בא בטרחות על ישראל. ואומר (מיכה ו׳:ג׳) עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי וכו׳. ד״א ומה הלאיתיך ענה בי אמר ר׳ יהודה בר׳ סימון אמר הקב״ה עשר בהמות טהורות מסרתי לכם, שלש ברשותך ושבע אין ברשותך, אלו שהן ברשותך שור שה כבשים ושה עזים, אלו שאינן ברשותך איל צבי ויחמור וכ׳ לא הטרחתי עליכם ולא אמרתי לכם לעלות בהרים ולהתיגע בשדות כדי שתביא לי קרבן מאלו שאינן ברשותך אלא מאלו שהן ברשותך ומן הגידל על האיבוס שלך לכך נאמר מן הבקר ומן הצאן. (מדרש הגדול).

ט. ברמב"ן בתחילת פרשתינו כתב: אבל לפי דברי הרמב"ם י"ל שלא היו מקריבים דגים כי לא היה מצוי רק בים ולא ביבשה ולזה לא נתנה תורה רק דברים שדרך היה להקריב בזמנם ויש לדחות, ע"כ.

יש להוסיף בדבריו: ויש לומר שהתורה לא רצתה להטריחנו להביא מן הים. ובפרט שאנשים ירצו להביא דגים גדולים ויסתכנו והתורה אמרה ונשמרתם מאוד לנפשותיכם וחי בהם ולא שימות בהם. ואם יביאו קטנים אין כבוד ה'.​

 

[בר אביי]

מי שלא נכנס לתיבה מת כעונש

הדגים כולם ניצלו ללא יוצא מן הכלל

והוא למה ?

לחץ כדי לכווץ...

מה שאמרתי הוא שמזה נראה שהסברה היא שהמרוחק מן החטא יותר ראוי להיקר ושלהיקרב קרבן אינו עונש לבהמה. ( אמנם זה דלא כמו שהביא מליקטי אנ"ש)
היינו להיפך ממש"כ @התורה סיבה לזה שנח לא הקריב מן הדגים:

כי המובא שלא חטאו שם, ומשכך אף לא נענשו ככולם

לחץ כדי לכווץ...

והוא למה ?

לחץ כדי לכווץ...

דיברו בזה כאן
ולגבי נח י"ל עוד שכל מה שנתן דעתו להקריב היה בגלל שהקב"ה אמר להכניס ממינים אלו ז' ז'.