מנחת חינוך - מצוה צט - אות ד
והנה לפי דברי הר"מ נראה דהיה לו למטה ארבע כנפות, ולא מצינו דהוה ליה ציצית, ולכאורה קשה, דאמרינן בערכין ד' ע"א הכל חייבין בציצית כהנים לוים וכו', פשיטא, ומשני כהנים אצטריכא ליה, סלקא דעתך אמינא כיון דאשתרי כלאים וכו', נהי דאשתרי בעידן עבודה וכו', והנה הא דאשתרי כלאים לכהנים, דעת הרז"ה בר"ן סוף פרק קמא דביצה [ז' ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה ונראה], דרק לכהן גדול באפוד וחושן, אבל לכהנים הדיוטות, אף שהיה להם אבנט, מ"מ קשים הם, כדאיתא ביומא ס"ט ע"א, ואין בקשים כלאים דאורייתא לשיטת רש"י, עי"ש, וא"כ כיון דעיקר דאשתרי, דהיה סלקא אדעתין שיהיו פטורים מציצית הוא מחמת הכהן הגדול, ולמה צריך הש"ס לומר מחמת ההיקש דכלאים, לימא הא חזינן דכהן גדול הולך בלא ציצית במעיל, א"כ סלקא דעתך אמינא דפטור מציצית, ושייך ג"כ התירוץ נהי דאשתרי בעידן עבודה וכו'. אך באמת זה טעות, דמעיל פטור מציצית לא מטעם דהוא בגד עבודה, אלא אפילו בהדיוט כהאי גוונא פטור, דקיימא לן [בחולין קל"ו ע"א], כסותך [דברים כ"ב י"ב] ולא של אחרים, וטלית שאולה פטורה, וזה היה של הקדש, או קדושת דמים או קדושת הגוף, כמו שאכתוב לקמן [מצוה ק"א אות א'], ולא הוי כסותך, ולא אשתרי כלל, דגם בהדיוט פטור מהאי טעמא, על כן צריך לומר הטעם דכלאים, וזה פשוט, ולא כתבתיו, רק כי הקשיתי זאת לכמה לומדים והיתה בעיניהם קושיא עצומה, ולא קשה מידי.
