קושיות חזקות לפרשה מהגר"ע פריד

[התורה]

פרשת וארא

"ושרץ היאור בצפרדעים וכו' ובתנוריך ובמשארותיך" (שמות ז, כא)

והנה מבואר בגמרא (פסחים נג:) שחנניה מישאל ועזריה מסרו את עצמם על קדושת השם לכבשן האש, כי עשו קל וחומר מהצפרדעים - מה הצפרדעים שאינם מצווים על קדושת השם נכנסו לתנור כשהיה חם, אנו שמצווים על קידוש השם על אחת כמה וכמה.

ומבואר בתוס' (שם) שהצלם שנבוכדנצאר עשה ורצה שחנניה מישאל ועזריה ישתחוו לו, לא היה עבודה זרה אלא אינדרטא שעשה לכבודו, ולא היה על זה דין "יהרג ואל יעבור", ובכל זאת הם רצו להחמיר על עצמם להיהרג, ואת זה הם למדו בקל וחומר מהצפרדעים.

והנה נחלקו הרמב"ם והתוספות האם במקרה בו הדין הוא "יעבור ואל יהרג", מותר לאדם מסור את עצמו למיתה: לדעת התוספות (ע"ז כז) רשאי האדם להחמיר על עצמו במקרה זה ולמסור עצמו למיתה, ולדעת הרמב"ם (הל' יסודי התורה פ"ה) אינו רשאי להחמיר על עצמו.

ואם כן צ"ע לדעת הרמב"ם שאינו רשאי להחמיר, כיצד הם למדו מהצפרדעים להחמיר.

וכן צ"ע לדעת התוס', מפני מה צריך את הק"ו, הרי אדם בכל מקרה רשאי להחמיר על עצמו ולהימסר למיתה [ולא משמע שלמדו מהצפרדעים את עצם ההיתר, שאדם שרשאי להחמיר על עצמו].

ועוד צ"ע, כיצד אפשר ללמוד ק"ו מצפרדעים, הרי צפרדעים אינם מצווים על "וחי בהם" (מהרש"א שם).​

 

[פנחס ע]

אם כן צ"ע לדעת הרמב"ם שאינו רשאי להחמיר, כיצד הם למדו מהצפרדעים להחמיר.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה הכס"מ ובודאי אחד מהנו"כ מציין שגם לדעת הרמב"ם אדם מופלג בחסידות רשאי למסור נפש לקידוש השם

וכן צ"ע לדעת התוס', מפני מה צריך את הק"ו, הרי אדם בכל מקרה רשאי להחמיר על עצמו ולהימסר למיתה [ולא משמע שלמדו מהצפרדעים את עצם ההיתר, שאדם שרשאי להחמיר על עצמו].

לחץ כדי לכווץ...

מקופיא. לכאו' למדו שראוי לעשות ומקבלים שכר

עוד צ"ע, כיצד אפשר ללמוד ק"ו מצפרדעים, הרי צפרדעים אינם מצווים על "וחי בהם" (מהרש"א שם).

לחץ כדי לכווץ...

יש כאן אשכול אחר שדן בזה מכבוד הרב בעצמו כאן