בבלי שנה עליו הכתוב לעכב (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

מצאנו בקדשים, "חד למצוה וחד לעכב" ו"שנה עליו הכתוב לעכב".

האם כלל זה מוכרח? או שיתכן ויש מקרים שדי בפסוק אחד אף לעיכובא?

@קבוצה בקיאות בתלמוד בבלי

 

[אורה]

אולי הכוונה למנחות דף יט. ועי' פסחים נט. ועי' שם בתוס' ד"ה זה וז"ל ותירץ רבינו חיים כהן דהא דפריך הכא ואפי' עיכובא יהא היינו דווקא במצורע דכתיב ביה תהיה דמשמע עיכובא כדאמר ריש הקומץ רבה

 

[אורה]

אולי הכוונה למנחות דף יט. ועי' פסחים נט. ועי' שם בתוס' ד"ה זה וז"ל ותירץ רבינו חיים כהן דהא דפריך הכא ואפי' עיכובא יהא היינו דווקא במצורע דכתיב ביה תהיה דמשמע עיכובא כדאמר ריש הקומץ רבה

לחץ כדי לכווץ...

אוי טעיתי - אתכם הסליחה

 

[חרש המדבר]

כמדומה שיש הרבה לימודים כגון הויה שהוזכר וחוקה, שבהם לא צריך שנה לעכב.

 

[הצעיר שבחבורה]

כמדומה שיש הרבה לימודים כגון הויה שהוזכר וחוקה, שבהם לא צריך שנה לעכב.

לחץ כדי לכווץ...

אבל זו עדיין דרשה שמלמדת עיכוב, שאלתי היא האם בכל דין שנאמר בקדשים נצרך לימוד לעיכובא, או שיש דינים שבהם אין כלל זה נכון.

 

[אברך מישיבת מיר]

מצאנו בקדשים, "חד למצוה וחד לעכב" ו"שנה עליו הכתוב לעכב".

האם כלל זה מוכרח? או שיתכן ויש מקרים שדי בפסוק אחד אף לעיכובא?

@קבוצה בקיאות בתלמוד בבלי

לחץ כדי לכווץ...

בלקח טוב הגר"י ענגיל דן לענין קדשי דמים האם בעי שנה עליו הכתוב לעכב

 

[אורה]

אולי זאת הכוונה - שרק לדברים שאינם מעיקר העבודה צריכים שנה עליו הכתוב לעכב

 

[שירת העשבים]

לעניין עבודות הקודשים זה נראה שזה לעיכובא, והיכן שאין שני מקראות אי"ז מעיקרי העבודה, וממילא אי"ז מעכב.

 

[דיסקיט]

לגבי עיקר ההבאה לא צריך פסוק אחר לעכב, וזה הדין של כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו. וכמו שהאריך בזה הרשב"ם ב"ב פא' ב'.