הערב נא

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
315
תודות
588
נקודות
86
תוספות על סוכה, דף מו.
הרואה נר של חנוכה צריך לברך – בשאר מצות כגון אלולב וסוכה לא תקינו לברך לרואה אלא גבי נר חנוכה משום חביבות הנס, וגם משום שיש כמה בני אדם שאין להם בתים ואין בידם לקיים המצוה, וטעם ראשון ניחא דלא תיקשי ליה מזוזה, ועוד יש לפרש דאין שייך לתקן לרואה ברכה שאין העושה מברך:

מה שייך לברך על הראיה בלולב, מילא בסוכה שיש למען ידעו יש מקום לדמות את זה לרואה של חנוכה?

ומשמע בתירוץ הראשון שאין הכי נמי היה שייך שפיר לתקן לברך מצד הרואה, רק שמתקנים רק איפה שיש חביבות הנס?

והרי גם סוכות יש המון שאין להם, ובכל זאת לא תיקנו ברכת הרואה?

וגם תירוצו האחרון לא מתייחס להבדל הפשוט שבחנוכה ענין המצווה הוא פירסום והמתפרסם שרואה שייך שפיר בתכלית המצווה, ולכן שפיר שיברך משא''כ מזוזה ולולב?
 
א. אף שבסוכה נאמר "למען ידעו", עיקר המצווה בה (כמו בלולב) היא פעולה אישית של האדם. הרואה סוכה מבחוץ אינו שותף לקיומה, בניגוד לנר חנוכה שבו הרואה הוא היעד של המצווה (פרסומי ניסא).
ב. מצד הדין ניתן היה לתקן ברכה על ראיית כל מצווה, אלא שחכמים נמנעו מלהרבות בברכות. בחנוכה חברו יחד חביבות הנס (שכל עניינה הודאה ופרסום) עם המציאות של מחוסרי בית שאינם מדליקים בעצמם. בסוכה, לעומת זאת, אין תקנה מיוחדת לפרסום הנס, ומי שאין לו סוכה פטור מדין אונס או יכול להתארח אצל חברו ולקיים את המצווה בעצמו.
ג. כוונת התוס' בתירוץ השני היא שבמזוזה ולולב העושה מברך רק "ברכת המצוות" על מעשהו האישי, ולכן אין לרואה שייכות לברך עליהם. בחנוכה, כיוון שכל תכלית ההדלקה היא פרסום הנס לרואים, הרואה נחשב שותף לתכלית המצווה ולכן שייך שגם הוא יברך ברכת השבח על הנס שמתפרסם לו כעת.
 
א. אף שבסוכה נאמר "למען ידעו", עיקר המצווה בה (כמו בלולב) היא פעולה אישית של האדם. הרואה סוכה מבחוץ אינו שותף לקיומה, בניגוד לנר חנוכה שבו הרואה הוא היעד של המצווה (פרסומי ניסא).
התוס' לא עונה את התשובה הנפלאה הזו? מה התכוונת בתשובה הראשונה? לזה
וגם תירוצו האחרון לא מתייחס להבדל הפשוט שבחנוכה ענין המצווה הוא פירסום והמתפרסם שרואה שייך שפיר בתכלית המצווה, ולכן שפיר שיברך משא''כ מזוזה ולולב?
 

ג. כוונת התוס' בתירוץ השני היא שבמזוזה ולולב העושה מברך רק "ברכת המצוות" על מעשהו האישי, ולכן אין לרואה שייכות לברך עליהם. בחנוכה, כיוון שכל תכלית ההדלקה היא פרסום הנס לרואים, הרואה נחשב שותף לתכלית המצווה ולכן שייך שגם הוא יברך ברכת השבח על הנס שמתפרסם לו כעת.
עיין במהר''ם שלא נראה כדבריך, גם לי היה צד שתוס' מתכווין במילותיו הוא לתוכן התשובה שניסית לומר, למרות שזה מוזר שתוס' בחרו להשתמש במילים האלו?

מהר"ם על סוכה, דף מו.
ד"ה חרואה נר חנוכה כו' ועוד יש לפרש דאין שייך לתקן וכו' ר"ל דבשלמא בנר חנוכה דהמדליק שהוא העושה בעצמו מברך להדליק וגם שעשה נסים תקנו שהרואה יברך אחת מהן דהיינו שעשה נסים אבל בסוכה דאין העושה מברך כ"א לישב בסוכה וברואה לא שייכא ברכה זו א"כ נצטרך לתקן ברכה חדשה שאינה בעושה וזה אין שייך וכן בלולב ובשאר המצות ואין להקשות דלתקן שיברך הרואה שהחיינו שאין ברכת שהחיינו ברכה על המצוה בעצמו אלא על הזמן ואינה אלא צירוף לברכת המצוה וק"ל:
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓