תכלית האדם בעולמו - לימוד הגמרא בעולם הישיבות | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית תכלית האדם בעולמו - לימוד הגמרא בעולם הישיבות | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית

תכלית האדם בעולמו - לימוד הגמרא בעולם הישיבות (12 צופים)

ללמוד וללמד

משתמש רשום
פרסם מאמר
הודעות
51
תודות
94
נקודות
58
האם קיום מצוות ולימוד תורה אלו הן התכליות העיקריות, או אמצעים להשגת תכלית נעלה יותר?
ומדוע שמים דגש על לימוד הגמרא בעולם הישבות, אם לכאורה תכלית האדם היא לעבוד את הקב"ה....
 
ישנם כמה עניינים בזה והדברים ארוכים עד בלי די.
א. קיום מצוות הבורא, כמו שאמר שלמה המלך, בקהלת (יב יג) כי תכלית האדם היא יראת הי"ת ושמירת מצוותיו, כלומר, חיי משמעות מושגים באמצעות דבקות במילוי מצוות הי"ת.
ב. השגת האלוקות, הרמב"ם [בשמונה פרקים פ"ה) סבר כי תכלית האדם היא להשיג את האל כפי יכולת האדם להשיגו.
ג. הידמות לקונו, תכלית האדם היא להידמות לקונו במידותיו ובמעשיו וכבר טענתי כן בכמה מקומות בפורום.
ד. התענגות על ה', הרמח"ל, במסיל"י (פ"א) הסביר כי מטרת בריאת האדם היא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו.
ה. בחירה בטוב, הרמח"ל, במאמר העיקרים, כותב כי עיקר הבריאה הוא שהבורא רצה לברוא אדם שיתדבק בו וייהנה מטובו האמיתי, באמצעות בחירה בטוב והימנעות מרע.
ענין הלימוד תורה גם כן ציין הרמח"ל (ח"ד פ"ד) שזה ענין הכרחי מחמת שבאמצעותו ניתן להגיע למידות טובות.
 
ומדוע שמים דגש על לימוד הגמרא בעולם הישבות, אם לכאורה תכלית האדם היא לעבוד את הקב"ה....
לא הבנתי את השאלה,
הם ה--אמצעי לזה,
אין אמצעי חזק יותר
אז משקיעים באמצעי הכי חזק.
[אם השאלה היתה למה לא משקיעים מספיק גם בחידוד העניין שזה רק אמצעי להדבק בה', התשובה היתה שלזה נועד סדר מוסר, אבל כמו שהשאלה מוצגת עכשיו זה לא מובן.]
 
לא הבנתי את השאלה,
הם ה--אמצעי לזה,
אין אמצעי חזק יותר
אז משקיעים באמצעי הכי חזק.
[אם השאלה היתה למה לא משקיעים מספיק גם בחידוד העניין שזה רק אמצעי להדבק בה', התשובה היתה שלזה נועד סדר מוסר, אבל כמו שהשאלה מוצגת עכשיו זה לא מובן.]
צודק, התכוונתי לשאול למה רוב היום אנו מתעסקים בגמ', ולא איך לעבוד את הקב"ה בין במוסר ובין בהלכות שצריך לדעת איך להתנהג - איך הקב"ה מצפה ממך.
 
ענין הלימוד תורה גם כן ציין הרמח"ל (ח"ד פ"ד) שזה ענין הכרחי מחמת שבאמצעותו ניתן להגיע למידות טובות.
דבר"י הרמח"ל טעונים ביאור מדוע ע"י הגמ' נגיע יותר מלימוד מוסר למידות טובות אם זה התכלית.
 
ישנם כמה עניינים בזה והדברים ארוכים עד בלי די.
א. קיום מצוות הבורא, כמו שאמר שלמה המלך, בקהלת (יב יג) כי תכלית האדם היא יראת הי"ת ושמירת מצוותיו, כלומר, חיי משמעות מושגים באמצעות דבקות במילוי מצוות הי"ת.
ב. השגת האלוקות, הרמב"ם [בשמונה פרקים פ"ה) סבר כי תכלית האדם היא להשיג את האל כפי יכולת האדם להשיגו.
ג. הידמות לקונו, תכלית האדם היא להידמות לקונו במידותיו ובמעשיו וכבר טענתי כן בכמה מקומות בפורום.
ד. התענגות על ה', הרמח"ל, במסיל"י (פ"א) הסביר כי מטרת בריאת האדם היא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו.
ה. בחירה בטוב, הרמח"ל, במאמר העיקרים, כותב כי עיקר הבריאה הוא שהבורא רצה לברוא אדם שיתדבק בו וייהנה מטובו האמיתי, באמצעות בחירה בטוב והימנעות מרע.
אדרבה כבודו הביא דברים נפלאים הסותרים את המהלך של לימוד הגמ' בעיקר
 
מדוע שמים דגש על לימוד הגמרא בעולם הישבות
עולם הישיבות כלל אינו הנושא, משום שכידוע מרן הרב שך זצ"ל כבר אמר שעולם הישיבות נועד אך ורק בשביל לדעת ללמוד, ולכן בעולם הישיבות כלל לא לומדים דברים אחרים.
 
עולם הישיבות כלל אינו הנושא, משום שכידוע מרן הרב שך זצ"ל כבר אמר שעולם הישיבות נועד אך ורק בשביל לדעת ללמוד, ולכן בעולם הישיבות כלל לא לומדים דברים אחרים.
הא גופא מה שאני שואל למה לא לומדים כלל דברים אחרים? ורק לומדים איך ללמוד כל היום? ולא לומדים איך לעבוד את הקב"ה....
 
צודק, התכוונתי לשאול למה רוב היום אנו מתעסקים בגמ', ולא איך לעבוד את הקב"ה בין במוסר ובין בהלכות שצריך לדעת איך להתנהג - איך הקב"ה מצפה ממך.
בעולם הישיבות שאני נמצא בו באמת יש זמן להתעסק בעבודת ה',
אולי לא רוב היום אלא רק טיפה ממש אבל עוסקים, ויותר ממה שעוסקים לא נראה לי ששייך.
בזמן תקומת המוסר באמת עסקו בזה זמן רב, אבל היום זה לא כל כך אפשרי, גם ככה סדר מוסר נראה כמו שהוא נראה.
 
בעולם הישיבות שאני נמצא בו באמת יש זמן להתעסק בעבודת ה',
אולי לא רוב היום אלא רק טיפה ממש אבל עוסקים, ויותר ממה שעוסקים לא נראה לי ששייך.
בזמן תקומת המוסר באמת עסקו בזה זמן רב, אבל היום זה לא כל כך אפשרי, גם ככה סדר מוסר נראה כמו שהוא נראה.
אני מתכון גם ללימוד הלכה שלא משקיעים בו, ועל אלה בכלל שמשקיעים רק בלומדס' ופחות בבקיאות
 
דבר"י הרמח"ל טעונים ביאור מדוע ע"י הגמ' נגיע יותר מלימוד מוסר למידות טובות אם זה התכלית.
דברי הרמח"ל בדרך ד' שהדרך היותר טובה להדבק בקב"ה הוא בלימוד התורה וככל שמעמקים יותר בלימוד התורה כך גודלת מידת ההדבקות בד'
דרך ה' לרמחל
ב. בכלל ההשפעות הנשפעות ממנו ית' לצורך בריותיו יש השפעה אחת עליונה מכל ההשפעות, שענינה הוא היותר יקר ומעולה שבכל מה שאפשר שימצא בנמצאים, והיינו שהוא תכלית מה שאפשר שימצא בנמצאות מעין המציאות האמיתי שלו ית', ויקר ומעלה מעין אמתת מעלתו ית', והוא הוא מה שמחלק האדון ית"ש מכבודו ויקרו אל ברואיו. ואמנם קשר הבורא ית' את השפעתו זאת בענין נברא ממנו ית' לתכלית זה, והוא התורה. וענין זה משתלם בשתי בחינות, בהגיון ובהשכלה,
ג. והנה זה פשוט שכל מה שתתעלה ההשכלה, תגדל יותר מדריגת ההשפעה שתמשך על ידה. ולא ישוה מי שישכיל לשון המקראות לבד, עם מי שישכיל כונתם, ולא מי שישכיל הכונה השטחיית שבהם עם מי שיעמיק בה יותר, ולא מי שהעמיק בה קצת עם מי שיעמיק בה הרבה. אמנם היה מחסדו ית', שבכל חלק מן ההשכלה תמשך מדריגה מן ההשפעה, עד שכל מי שהשכיל בה ירויח מן ההשפעה הגדולה הזאת מה שנקשר בהשכלה ההיא. ומי שלא הגיע לשום השכלה אלא להגיון לבד, כבר יהיה אמצעי לו לשיחולק גם לו קצת מן ההשפעה הזאת, ונמצא רובן של ישראל זוכים לה, מי מעט ומי יותר:
 
אני מתכון גם ללימוד הלכה שלא משקיעים בו, ועל אלה בכלל שמשקיעים רק בלומדס' ופחות בבקיאות
בשנות הבחרות זה עוד מובן שאז זה תחלת הלימוד, וצריך להימשך לתורה, ולהתחדד בפלפולה,
לגבי האברכים אכשר דרא ורבים רבים לומדים היום אליבא דהלכתא, [ברמה כזו או אחרת]
מה שהיה בעבר הלא רחוק נחלת מעטים [חזו"אניקע'ס] היום כבר נהפך לנחלת כלל, למשל בכולל גרטלר ב"ב יש כמה קבוצות כאלו מי יותר ומי פחות.
אלה שנשארו מאחורה ועדיין לומדים נשים נזיקין עד שילבין זקנם ה' הטוב יכפר בעדם.
 
צודק, התכוונתי לשאול למה רוב היום אנו מתעסקים בגמ', ולא איך לעבוד את הקב"ה בין במוסר ובין בהלכות שצריך לדעת איך להתנהג - איך הקב"ה מצפה ממך.
דבר"י הרמח"ל טעונים ביאור מדוע ע"י הגמ' נגיע יותר מלימוד מוסר למידות טובות אם זה התכלית.
את שאלותיך הטובות הביא רבנו הנפש החיים בפרקים הראשונים בשער ד' ואכן ביאר שם שהדבקות היא תכלית הכל ועניינה של דבקות הוא להיות קשור עם קוב"ה כאחד וזה נעשה בעת לימוד התורה.
ומדילי אוסיף שככל שמושקע בלימוד התורה יותר עמל ויגיעה וביטול עצמיות האדם כך מידת הדבקות שבאותו לימוד גדלה. ולכן קבעו רבותינו את עיקר הלימוד בלימוד עיוני ולא רק הלכתי (זריז כמובן)
לימוד עיוני הדק היטב אליבא דהלכתא הוא מלאכה קשה עד מאד ויוכיח על כך ספר חזון אי"ש ובעיני הוא כמעט בלתי אפשרי להטיל אותו על בחורים צעירים
 
דווקא ברמח"ל במס"י נראה שעיקר מעלת התורה היא ידיעת ההלכה,
"הנה מה שמביא את האדם [על - דרך - כלל] אל הזהירות, הוא לימוד התורה. והוא מה שאמר רבי פינחס בתחלת הברייתא, תורה מביאה לידי זהירות"
 
דווקא ברמח"ל במס"י נראה שעיקר מעלת התורה היא ידיעת ההלכה,
"הנה מה שמביא את האדם [על - דרך - כלל] אל הזהירות, הוא לימוד התורה. והוא מה שאמר רבי פינחס בתחלת הברייתא, תורה מביאה לידי זהירות"
ומנין לך שלא התכוון הרמח"ל בדרך סגולית?
 
ומנין לך שלא התכוון הרמח"ל בדרך סגולית?
הפשטות ודאי לא כך, גם אי"ז דרכו של הרמח"ל לדבר על דרך סגולית,
בכל אופן אעתיק מפרק ה' בו לא יהיה פקפוק שלדעתו תורה היא רק אמצעי,

"והוא הזהירנו שהרפואה לו היא התורה. מי איפוא יניחה ויקח מה שיקח זולתה ויחיה, ודאי שחושך החומריות ילך ויגבר עליו מדרגה אחר מדרגה והוא לא יבין עד שימצא שקוע ברעה ורחוק מן האמת הרחק גדול שאפילו הרהורי דברים לא יעלו על לבו לבקש האמת. אך אם הוא עוסק בתורה בראותו דרכיה, ציוויה ואזהרותיה, הנה סוף סוף מאליו יתחדש בו התעוררות שיביאהו אל הדרך הטוב. והוא מה שאמרו ז"ל (פתיחתא דאיכה רבתי): הלואי, אותי עזבו ותורתי שמרו, שהמאור שבה מחזירו למוטב"
 
דווקא ברמח"ל במס"י נראה שעיקר מעלת התורה היא ידיעת ההלכה,
"הנה מה שמביא את האדם [על - דרך - כלל] אל הזהירות, הוא לימוד התורה. והוא מה שאמר רבי פינחס בתחלת הברייתא, תורה מביאה לידי זהירות"
מנין שמדובר בידיעת ההלכה אולי ככל שמרגיל את ראשו לחשוב בראש של תורה א"כ הוא זהיר טפי
 
מנין שמדובר בידיעת ההלכה אולי ככל שמרגיל את ראשו לחשוב בראש של תורה א"כ הוא זהיר טפי
איך שתי צדדים במהו מיגו אליבא דתוס' בדעת ר' שמעון מרגיל את הראש לחשוב שיש להיזהר ולהישמר?, אם לא בכח סגולי ולזה התייחסתי.
 
איך שתי צדדים במהו מיגו אליבא דתוס' בדעת ר' שמעון מרגיל את הראש לחשוב שיש להיזהר ולהישמר?, אם לא בכח סגולי ולזה התייחסתי.
למה לא?
מרגיל לחשוב ולהתבונן בכל דבר, מה עומד מאחורי הדבר, ומהו המטרה, ומה הדרך להגיע שם, ומה התוכן שלו, ולא להיות שיטחי.
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון