בס"ד
ישבנו שם, אני ואבי, בינות ליהודים רבים - על הקרקע למרגלות ה"כותל", כותל האוצר בתוכו ים דמעות של בנים המתגעגים לאביהם, הזועקים ממעמקי ליבם "אם תמצאו את דודי מה תגידו לו, שחולת אהבה אני!!!"
ושוב בכינו את הגלות, את הריחוק, את הכמיהה והכיסופים לימים אשר היה בהם חפץ, ימים בהם יפו פעמינו בהעלותנו אל בית ה', אל הימים בהם שמענו את ניחומי הנביאים ושירת הלווים, הימים בהם העלינו ביכורים והקרבנו...