-
עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת - היל"ת - על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן
מאמרים
-
בעניין חישוב שנת השמיטה כיום
במאמר הבא נבאר איך אנו מחשבים מתי חלה שנת השמיטה. תחילת הנידון הוא בגמרא עבודה זרה דף ט: שם מובאת מימרא של רב הונא בריה דרב יהושע - וזה לשון הגמרא: היינו שהגמרא מביאה חשבון שאפשר לחשב לבד ולגלות מתי חלה שנת השמיטה. ומהו ביאור החשבון? נחלקו בזה רש"י ותוס'. שיטת רש"י ונתחיל בביאור שיטת רש"י, וזה לשונו: דהיינו שכדי לחשב את החשבון צריך לדעת שהחורבן היה בשנה הראשונה של שבוע השמיטה – כלומר...- אחד יחיד
- מעודכן:
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 837
- תודות: 6
- הערות: 10
-
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ג'
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ג' יא. מי שעדיין לא יצא ידי חובה ומכוין להוציא את השומע ולא את עצמו, בזה נמי בעינן לדין יצא מוציא, דכל שלעצמו לא חל שם מצוה על המעשה הרי אנו צריכים שיחול שם מצוה רק משום שהשומע מכוין למצוה, והיינו חידושיה ד"יצא מוציא", חו"ב ר"ה כ"ט א'. יב. יש לעי' בברכת בורא נפשות רבות אם דינה כדין ברכת המזון שאם יצא אינו מוציא, או"ד דוקא ברכת המזון כדאיתא...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 250
- תודות: 3
- הערות: 2
-
תפילה בציבור - חלק א'
מעלת התפילה בציבור איתא בגמרא ברכות דף ו' ע"ב, וז"ל: היינו שמבואר בגמרא שיש ענין שיהיו עשרה אנשים בבית הכנסת – לכאורה משמע בזמן התפילה, ואם אין עשרה הקב"ה כועס. ועוד איתא שם בגמרא (ברכות דף ז: - ח.), וז"ל: מבואר בגמרא שיש ג' דרגות בתפילה. א' – להתפלל בבית הכנסת. ב' – להתפלל עם עשרה אנשים. ג' להתפלל ביחידות בזמן שהציבור מתפללים. ומכל מקום חזינן שעיקר התפילה הוא בציבור, וכמו שמוכיחה הגמרא...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 190
- תודות: 6
- הערות: 2
-
היא עוד תבוא - הגאולה!
בס"ד ישבנו שם, אני ואבי, בינות ליהודים רבים - על הקרקע למרגלות ה"כותל", כותל האוצר בתוכו ים דמעות של בנים המתגעגים לאביהם, הזועקים ממעמקי ליבם "אם תמצאו את דודי מה תגידו לו, שחולת אהבה אני!!!" ושוב בכינו את הגלות, את הריחוק, את הכמיהה והכיסופים לימים אשר היה בהם חפץ, ימים בהם יפו פעמינו בהעלותנו אל בית ה', אל הימים בהם שמענו את ניחומי הנביאים ושירת הלווים, הימים בהם העלינו ביכורים והקרבנו... -
רוצח שנתאמץ והרג את גואל הדם - נתהפך זמרי והרגו
במשנה למלך (פ"א מהל' רוצח הל' ט"ו) הסתפק בזה"ל: נסתפקתי ברוצח בשגגה שיש רשות לגואל הדם להרגו אם נתאמץ הרוצח והרג לגואל הדם אם נהרג עליו. ומסתברא דאינו נהרג עליו וסמך לדבר, זמרי מדאמרינן סנהדרין פב. נהפך זמרי והרג לפנחס אין נהרג עליו. ועדיין אין בידי ראיה מכרחת לזה. ובסו"ד כתב המל"מ לחלק בין היכן שביד הרודף מצוה להרוג וכגון ברודף אחר אחר הערוה ובין מקרה כזמרי שאין ביד פנחס מצוה כי אם רשות...- נדיב לב
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 247
- תודות: 8
- הערות: 2
-
על הנסים בט"ו בעיירות המסופקות
בספר תקון יששכר שנדפס בצפת עוד בימי הב"י מתואר מעשה שקרה בקהילתם קהילת המוסתערבים וז"ל: התחיל החזן שלנו לסרב ביום שני מלהעלות בו ספר תורה לפי שראה כאן קהילות אחינו הספרדים שלא להעלות והתחיל לומר בעבור הברכות שלא יברכו על הספק ואמרתי לו ממקומי בקיצור לפי שהקהל היו עומדים להוצאת ספר תורה כמנהג, שאין בכך כלום שיכולים אנו לילך כמנהגנו לקראת ולברך ולא נשנה ממנהגינו כמו שאנו אומרים על הניסים בתפילת...- הרב הירושלמי
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 61
- תודות: 9
- הערות: 3
-
מגילת איכה - חלק א'
מי כתב את המגילה כתוב בספר דברי הימים ב' (פרק ל"ה פסוק כ"ה), וזה לשון הפסוק: וכן איתא בגמרא (בבא בתרא דף ט"ו.), וזה לשון הגמרא: ומהי קינה זו שקונן ירמיהו? המצודות דוד על הפסוק בדברי הימים מבאר – שהכוונה למגילת איכה. וכן מבואר בתרגום בתחילת מגילת איכה, וז"ל: וכך גם מבאר רש"י על הפסוק הראשון במגילה, וזה לשונו: מכל המקורות האלו מוכח, שהנביא ירמיהו הוא זה שכתב את מגילת איכה. וכן מוכח...- אחד יחיד
- 1 דקות זמן קריאה
- צפיות: 488
- תודות: 5
- הערות: 5
-
מצוות ואיסורים. חלק ב- המצוות לעומת הצרכים ("וחי בהם")
המצוות לעומת הצרכים ("וחי בהם") סיפוק צרכי הגוף האם הוא כעין הכשר מצוה או כעין מצוה בענין סיפוק צרכי הגוף הנה בסוגיא דתענית דף י"א נראה שיש בזה שני היבטים חיוביים. א. הכשר מצוה, ב. מצוה. הכשר מצוה- אמר רב ששת האי בר בי רב דיתיב בתעניתא ליכול כלבא לשירותיה כו'. אמר רבי ירמיה בר אבא אמר ריש לקיש אין תלמיד חכם רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים. מצוה- אמר רבי אלעזר לעולם ימוד אדם עצמו...- אולפן חדת
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 80
- תודות: 6
- הערות: 2
-
"איך אני יצפה לביאת משיח, אם אני כה חושש שאני לא יהיה שם"?
כן, אני יודע שזו שאלה לא מקובלת, וקצת מפחיד לשאול אותה. היה זה אי אז בימי הישב"ג, תמיד האמנתי בביאת משיח, אך עם הציפייה היה לי קשה, וכל כך למה? אמרתי לעצמי, וכי מי יודע האם אני ראוי לכך, האם גם אני יזכה, או שמא ח"ו אני יהיה מחוץ לזה, אולי אני שלא מספיק עושה את רצון ה', אולי אני לא יזכה? היה לי קשה עם זה, כי ידעתי את דברי הרמב"ם שכתב שכל מי "שאינו מחכה לביאת הגואל", הוא "כופר בתורה ובמשה... -
"כמו אשה בציריה, וכבתולה חגורת שק על בעל נעוריה"
"כמו אשה בציריה, וכבתולה חגורת שק על בעל נעוריה" נסעתי לביקור בבית החולים, הייתי שם במחלקת יולדות, ואני שומע צרחות, בכיות יללות זעקות נוראיות עד לב השמים, שוכבת שם אשה צעירה בצירי הלידה, אינני מכיר אותה, מילמלתי כמה פרקי תהילים שהכל יעבור בשלום, וייצא הוולד לאוויר העולם בניקל ובריווח בלא צער או נזק לאשה ולוולד... המשכתי בדרכי, עודני מהרהר בבכיות וביללות אותם שמעתי, האמת כמה שכאב לי כאבה של...- שירת העשבים
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 242
- תודות: 15
- הערות: 3
מצינו ד' מלכויות ששעבדו את ישראל, שהם בבל, יון, פרס ואדום, שהם המלכויות שראה דניאל בחלום, וכדכתיב (דניאל ז' ב' - ח') " עניה דניאל ואמר, חזיה הוית בחזוי עם ליליא, וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא".
ופי' רש"י, ד' רוחות נושבות באות מד' רוחות העולם , ונלחמות עם הים הגדול וסוערין אותו . "קדמיתא...
בביאור שיטת רש"י במימרת מחלפי סעותדייהו
פירושי הראשונים
א. מגילה ז' ב' אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ופי' רש"י מחלפי סעודתייהו, זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו.
ב. ובשבלי הלקט ענין פורים סימן ר"א כתב, רבינו שלמה זצ"ל פי' זה אוכל עם זה בפורים של שנה...
בס''ד פרשת תרומה: האם מותר לשים פתקים בכותל המערבי
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה (כה, ב), על תרומות בני ישראל למשכן, וההכנות לבנייתו: ''דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי''. בעוד שבפרשה זו הציווי...
במאמר הקודם הבאנו את שיטות הראשונים שסוברים שזה שהגמרא מביאה את המעשה של רבה ור' זירא, כוונתה לומר שנדחים דברי רבא שחייב איניש לבסומי, ואסור להשתכר בפורים.
אך מאידך יש ראשונים שסוברים שדברי רבא שחייב איניש לבסומי הם להלכה, וחיוב גמור להשתכר בפורים.
ראש וראשון לסוברים כך הוא הרי"ף (מגילה דף ג...
כתיב (איוב יג, יב), "זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם". ובמדרש תנחומא, פרשת כי תצא, "זכור את אשר עשה לך וגו', רבי תנחומא בר חנילאי פתח 'זכרוניכם משלי אפר לגבי חומר גביכם', אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אותן שתי זכירות שכתבתי לכם בתורה הוו זהירין בהן 'תמחה את זכר עמלק', 'זכור את...
בדין כתיבת עשרת בני המן
א. איתא במגילה (טז:) א"ר חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא, כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, מאי טעמא שלא תהא תקומה למפלתן. ופי' רש"י אריח זה הכתב ולבינה הוא חלק שהוא כפליים...
א
הנה כבר ידוע הסתירה בדברי הרמב"ם גבי הענישה על ג' עבירות במקום אונס, שברמב"ם הל' יסודי התורה פ"ה, שכ' פ"א ה"ד "וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ואעפ"כ...
שורש האות ז' וכח התזוזה, והשורש ז,ב.
שני הערות נחוצות על סדרה זו:
א. הדברים שיכתבו, כאן ובמאמרים הבאים, הם כבדים, דבר הנובע מעצם מהותם. ולכן פעמים רבות שיהיה קשה לתפוס את הרעיון בפעם הראשונה, ולזאת השתדלתי לסכם כל קטע, ולחזור שוב ושוב על היסודות, ואני מקווה כי הצלחתי להבהיר אותם כפי היכולת...
בְּכָל מוֹעֵד נִשְׁפַעַת עָלֵינוּ אוֹתָה הָהַשְפָּעָה בְּסִיבָּתָהּ נוֹסַד הֶחָג
הרמח"ל (בדרך ה' ח"ד פז) כותב על קדושת המועדים, ונותן לנו הבנה מהו מועד, ומדוע הוא קדוש, ומדוע זמנו של המועד מוגבל - כשמו, וז"ל "ושורש כולם הוא סדר שסידרה החכמה העליונה שכל תיקון שניתקן, ואור גדול שהאיר - בזמן...
בסייעתא דשמיא
באולם או ביציע
ג' אלפים שכ"א
אברומי צעד עם אביו ר' פוטיאל במעלה הרחוב, היתה זו שעה קשה לעם ישראל, האיום הגדול של השליט החזק בתבל הולך להתממש, הוא הולך לכבוש את ירושלים, ואמנם כבר מזמן אמר לנו ירמיהו הנביא להפסיק עם הע"ז שגורמת את כל הבלגן, אולם מי יתן לנו פרנסה אם לא...
רש"י (כי תצא כ"ה י"ט) כ' דחלק ממצוות מחיית עמלק הוא למחות את שם עמלק ולהרוג את כל בהמותיהם שלא יאמרו זו בהמת פלוני העמלקי. ולכאורה מקורו משמואל שציווה את שאול לא לחמול אפי' על הצאן. או דס"ל דזה פי' תמחה, שימחה זכרם לגמרי.
ויל"ק דבשמואל (א' ט"ו ג') פי' רש"י שהיו בעלי כשפים ומשנין עצמן ודומין...
הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמָרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי: הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ: כִּ֣י אִם־שָׁמוֹעַ֤ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹל֔וֹ...