הרבי אומר בתורת מנחם תשט"ז סעיף ח"י: בפרשת נח מדובר אודות המבול, שנקרא "מי נח"79. ולכאורה אינו מובן: למה נקראים מי המבול "מי נח" – הרי נח לא הי' אשם כלל בהמבול, להיותו "צדיק תמים"? ומבואר על זה בזהר – שכיון שנח לא התפלל על אנשי דורו, לכן נקרא המבול על שמו.1.
כלומר: אע"פ שנח עצמו לא הי' אשם, וניצל מהמבול, הוא ואשתו ובניו ונשי בניו, מ"מ, הי' לו להתפלל ולהגן ולהחזיר בתשובה את כל אנשי דורו,2 . ולא להסתגר מכל העולם בתוך תיבה. וכאשר הסתגר בתיבה לעצמו, הנה הגם שעשה זאת ע"פ ציווי הקב"ה שצוה אותו: "בא גו' אל התיבה"82, אעפ"כ אומרים עליו – בגלל שלא התפלל ולא עסק עבור העולם כולו – ביטוי קשה כ"כ ("אַזאַ שווערן וואָרט"), שמי המבול נקראים על שמו, "מי נח".
ונשאלת השאלה א"כ מ"ט נח לא התפלל על אנשי דורו להצילם מהמבול? - ראה מ"ש בלקוטי שיחות חלק ט"ו שיחת פרשת נח שיחה א' סעיף ט' דלנח לא הייתה מס"נ כמשה להתפלל על בני דורו, למרות דמצינו דנח כן ניסה להחזיר את בני דורו בתשובה, מ"מ הוא עסק בזה רק מפני ציווי ה' ולא מצד עצמו שזה "באמת" אכפת לו, ולא מתוך מס"נ, ולכן נקראו מי המבול על שמו לגריעותא, "מי נח".
(וצ"ע דהרי בכל זאת היה על נח מ"מ כן להתפלל קצת בתחילה ואם היה רואה שאין נענה היה מתפלל מתוך מס"נ גדולה כמשה רבינו, וא"כ מ"ט נח לא התפלל כלל? - וי"ל עיין מ"ש בבאר מים חיים בראשית ו' ט' (הובא בהע' 1) - ובעצם המתקת הדין לא נעשית מתוך מס"נ, וסבר נח סו"ס כיוון דאף מידת הרחמים אין להם - לכן לא תעזור אפי' תפילה מתוך מס"נ, (ןבזה אפ"ל דטעה - דברי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, (ראה בהמשך) )
וקשה והרי מצינו ג"כ שנקראו "מי נח" למעליותא, וכפי שכתב הרבי בתו"מ תשל"ד ש"פ נח סעיף ח' עיי"ש. וא"כ למתי זה נאמר?
וי"ל ע"פ מ"ש הרבי בבתו"מ תשכ"א ש"פ נח סעיף י"א - דיש סיבה נוספת למה נח לא התפלל על בני דורו, והיינו כי לא הייתה אז בעולם מציאות ה"תשובה" כלשונו: ..והביאור בזה – ע"פ האמור שקודם המבול לא הי' ענין התשובה בעולם, וכיון שאצל נח עצמו לא הי' עדיין התנועה דתשובה, אז לא הי' יכול ללמד זכות על אנשי דורו, כי, כדי ללמד זכות על הזולת צריך לחוות בעצמו בנושא זה ("שם צריך שזה מה שצריך. לימוד על לעבן").
ועפ"יז י"ל דבאמת מי נח הם גם לגריעותא וגם למעליותא, - ואלא מצד הטעם ש - לנח בעצמו לא היה מס"נ גדולה כמשה רבינו, והיינו דמצד החיסרון שלו עצמו נקראו על שמו "מי נח" לגריעותא, ומצד מה שאמרנו ד"מי נח" זה למעליותא י"ל מצד הטעם השני, דנח לא התפלל על אנשי דורו - לא מצ"ע, שבו היה את החיסרון, אלא מצד חיסרון הכללי בעולם, דלא הייתה עניין ה"תשובה" בעולם עדיין, וממילא "מי נח" למעליותא - לתיקון החיסרון שהיה בעולם, והמעלה היא - התיקון שהמבול עשה.
או י"ל דמה שאמרנו ד"מי נח" לגריעותא זה הולך על הזמן דלפני המבול, שבאמת היו אז ב' חסרונות, גם מצד נח עצמו, (דלא הייתה לו מס"נ גדולה כמשה רבינו) וגם מצד כללות העולם, אבל מ"מ היה חסרון גדול (ג"כ) אף ורק מצ"ע של נח, ולכן נקראו מי המבול ע"ש לגריעותא, ומה שאמרנו דמי נח נקראו על שמו - למעליותא, - דמה"ע של נח? וי"ל - בבחי' "דנחו המים - ותראה היבשה"
ובהקדים - מ"ט ה' אמר לנח "צא מן התיבה"? למה שהיה נשאר בפנים? הרבי מסביר דכיוון דהיה גילוי נעלה כ"כ בתוך התיבה מעין גילוי דלעתיד - "וגר זאב עם כבש" ועוד, לכן נח לא רצה לעזוב כ"כ מהר את התיבה, לכן ה' אמר לו "צא" - וסו"ס מ"ט? מה יש לחפש בחוץ? דזה"ע של בירור התחתונים. עבודת הבירורים - "פרו ורבו מילאו את הארץ וכיבשוה" תתעסקו בעבודת הבירורים פה - בעולם התחתון, בלי הגילויים מעין דלעתיד, כי זו היא כוונת הבריאה. דזה העניין של נח - נח מלשון "חן" וזה"ע של ה"מי נח" למעליותא, שהרי בעצם לפני המבול הארץ הייתה כ"כ רעה מלאה בתאוות ובשיקוצים עד שאפי' עבודת הבירורים לא הייתה שייכת כלל בתקופה זו, ולכן נקראו "מי נח" ע"ש למעליותא - דעל ידם תיתכן השלמת כוונת הבריאה בעשיית דירה לה' פה בתחתונים, - ובעצם ומה שאמרנו ד"מי נח" לגריעותא הולך על הזמן דלפני המבול, דבאמת אז היה נראה שכל זה קרה בגלל נח וזה רק רע, אבל באמת "אין רע יורד מלמעלה" ובסוף המבול התגלתה התכלית של המבול - זה ד"מי נח" זה אף למעליותא - ע"י החיסרון דהיה בעולם לפני המבול - דלכן נח לא התפלל על בני דורו, אחרי המבול העולם הזדכך - אפשרית כבר עבודת ה"תשובה" - וממילא התגלה עצם סיבת המבול, דלא היה לחינם, - וזה הולך על הזמן דלאחרי המבול.
דזה ג"כ העניין דה' אמר לו "צא מן התיבה" דלכאו' קשה מאי למימרא? למה שהיה נשאר בפנים? אלא נח אמר לעצמו - העולם נחרב, מה יש לי לחפש בחוץ? וי"ל ע"פ מה שאמרנו - דווקא עכשיו אחרי החורבן של העולם - העולם זוכך והחורבן זוהי בעצם מעלה שלו, וע"ד המאמר שלי על חורבן הבית, דלכאו' זה לא בל תשחית? ואלא לא! כי החורבן בשביל עניין גדול יותר! - חורבן בית ראשון בשביל הבית השני - וחורבן הבית השני בשביל הבית השלישי, - ולכן זירזו ה' לצאת מן התיבה אל העולם הגדול לפעול שם את העניין דהעולם זוכך בשבילו - עבודת המטה, עבודת הבירורים.
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________
1. כך כותבים באמת כל המפרשים דנח לא התפלל על בני דורו. ראה קדושת לוי, באר מים חיים, ועוד בשם הזוהר וכו',,
2. נח כן ניסה להחזירם בתשובה כמ"ש השם משמואל נח ב' וז"ל: ונראה דהנה במד"ר קנים תעשה את התבה אמר רב יצחק מה הקן הזה מטהר את המצורע אף תיבתך מטהרתך, ויש להבין מה ענין נח למצורע, אך יובן עפ"י מה שכתב הזוה"ק שחטא נח במה שלא התפלל על דורו, וע"כ נקרא מי נח, ויש מדרשים מאשימים את נח שלא הוכיח את בני דורו, אף שבודאי הוכיחם כמ"ש במד"ר כרוז אחד עמד לי בדור המבול זה נח ועיין מת"כ, מ"מ יש לומר כדבעי לא עביד והנה מניעת הדיבור במקום שצריך לדבר, זה הוא חטא כמו המדבר מה שאין ראוי לו לדבר וכך הוא להדיא בזוה"ק (ח"ג מ"ו:) דכמו שצרעת בא על חטא לשון הרע כן הוא על מניעת הדיבור במקום שצריך לדבר ולהוכיח, וע"כ הי' צריך נח טהרה כעין טהרת המצורע:
כלומר: אע"פ שנח עצמו לא הי' אשם, וניצל מהמבול, הוא ואשתו ובניו ונשי בניו, מ"מ, הי' לו להתפלל ולהגן ולהחזיר בתשובה את כל אנשי דורו,2 . ולא להסתגר מכל העולם בתוך תיבה. וכאשר הסתגר בתיבה לעצמו, הנה הגם שעשה זאת ע"פ ציווי הקב"ה שצוה אותו: "בא גו' אל התיבה"82, אעפ"כ אומרים עליו – בגלל שלא התפלל ולא עסק עבור העולם כולו – ביטוי קשה כ"כ ("אַזאַ שווערן וואָרט"), שמי המבול נקראים על שמו, "מי נח".
ונשאלת השאלה א"כ מ"ט נח לא התפלל על אנשי דורו להצילם מהמבול? - ראה מ"ש בלקוטי שיחות חלק ט"ו שיחת פרשת נח שיחה א' סעיף ט' דלנח לא הייתה מס"נ כמשה להתפלל על בני דורו, למרות דמצינו דנח כן ניסה להחזיר את בני דורו בתשובה, מ"מ הוא עסק בזה רק מפני ציווי ה' ולא מצד עצמו שזה "באמת" אכפת לו, ולא מתוך מס"נ, ולכן נקראו מי המבול על שמו לגריעותא, "מי נח".
(וצ"ע דהרי בכל זאת היה על נח מ"מ כן להתפלל קצת בתחילה ואם היה רואה שאין נענה היה מתפלל מתוך מס"נ גדולה כמשה רבינו, וא"כ מ"ט נח לא התפלל כלל? - וי"ל עיין מ"ש בבאר מים חיים בראשית ו' ט' (הובא בהע' 1) - ובעצם המתקת הדין לא נעשית מתוך מס"נ, וסבר נח סו"ס כיוון דאף מידת הרחמים אין להם - לכן לא תעזור אפי' תפילה מתוך מס"נ, (ןבזה אפ"ל דטעה - דברי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, (ראה בהמשך) )
וקשה והרי מצינו ג"כ שנקראו "מי נח" למעליותא, וכפי שכתב הרבי בתו"מ תשל"ד ש"פ נח סעיף ח' עיי"ש. וא"כ למתי זה נאמר?
וי"ל ע"פ מ"ש הרבי בבתו"מ תשכ"א ש"פ נח סעיף י"א - דיש סיבה נוספת למה נח לא התפלל על בני דורו, והיינו כי לא הייתה אז בעולם מציאות ה"תשובה" כלשונו: ..והביאור בזה – ע"פ האמור שקודם המבול לא הי' ענין התשובה בעולם, וכיון שאצל נח עצמו לא הי' עדיין התנועה דתשובה, אז לא הי' יכול ללמד זכות על אנשי דורו, כי, כדי ללמד זכות על הזולת צריך לחוות בעצמו בנושא זה ("שם צריך שזה מה שצריך. לימוד על לעבן").
ועפ"יז י"ל דבאמת מי נח הם גם לגריעותא וגם למעליותא, - ואלא מצד הטעם ש - לנח בעצמו לא היה מס"נ גדולה כמשה רבינו, והיינו דמצד החיסרון שלו עצמו נקראו על שמו "מי נח" לגריעותא, ומצד מה שאמרנו ד"מי נח" זה למעליותא י"ל מצד הטעם השני, דנח לא התפלל על אנשי דורו - לא מצ"ע, שבו היה את החיסרון, אלא מצד חיסרון הכללי בעולם, דלא הייתה עניין ה"תשובה" בעולם עדיין, וממילא "מי נח" למעליותא - לתיקון החיסרון שהיה בעולם, והמעלה היא - התיקון שהמבול עשה.
או י"ל דמה שאמרנו ד"מי נח" לגריעותא זה הולך על הזמן דלפני המבול, שבאמת היו אז ב' חסרונות, גם מצד נח עצמו, (דלא הייתה לו מס"נ גדולה כמשה רבינו) וגם מצד כללות העולם, אבל מ"מ היה חסרון גדול (ג"כ) אף ורק מצ"ע של נח, ולכן נקראו מי המבול ע"ש לגריעותא, ומה שאמרנו דמי נח נקראו על שמו - למעליותא, - דמה"ע של נח? וי"ל - בבחי' "דנחו המים - ותראה היבשה"
ובהקדים - מ"ט ה' אמר לנח "צא מן התיבה"? למה שהיה נשאר בפנים? הרבי מסביר דכיוון דהיה גילוי נעלה כ"כ בתוך התיבה מעין גילוי דלעתיד - "וגר זאב עם כבש" ועוד, לכן נח לא רצה לעזוב כ"כ מהר את התיבה, לכן ה' אמר לו "צא" - וסו"ס מ"ט? מה יש לחפש בחוץ? דזה"ע של בירור התחתונים. עבודת הבירורים - "פרו ורבו מילאו את הארץ וכיבשוה" תתעסקו בעבודת הבירורים פה - בעולם התחתון, בלי הגילויים מעין דלעתיד, כי זו היא כוונת הבריאה. דזה העניין של נח - נח מלשון "חן" וזה"ע של ה"מי נח" למעליותא, שהרי בעצם לפני המבול הארץ הייתה כ"כ רעה מלאה בתאוות ובשיקוצים עד שאפי' עבודת הבירורים לא הייתה שייכת כלל בתקופה זו, ולכן נקראו "מי נח" ע"ש למעליותא - דעל ידם תיתכן השלמת כוונת הבריאה בעשיית דירה לה' פה בתחתונים, - ובעצם ומה שאמרנו ד"מי נח" לגריעותא הולך על הזמן דלפני המבול, דבאמת אז היה נראה שכל זה קרה בגלל נח וזה רק רע, אבל באמת "אין רע יורד מלמעלה" ובסוף המבול התגלתה התכלית של המבול - זה ד"מי נח" זה אף למעליותא - ע"י החיסרון דהיה בעולם לפני המבול - דלכן נח לא התפלל על בני דורו, אחרי המבול העולם הזדכך - אפשרית כבר עבודת ה"תשובה" - וממילא התגלה עצם סיבת המבול, דלא היה לחינם, - וזה הולך על הזמן דלאחרי המבול.
דזה ג"כ העניין דה' אמר לו "צא מן התיבה" דלכאו' קשה מאי למימרא? למה שהיה נשאר בפנים? אלא נח אמר לעצמו - העולם נחרב, מה יש לי לחפש בחוץ? וי"ל ע"פ מה שאמרנו - דווקא עכשיו אחרי החורבן של העולם - העולם זוכך והחורבן זוהי בעצם מעלה שלו, וע"ד המאמר שלי על חורבן הבית, דלכאו' זה לא בל תשחית? ואלא לא! כי החורבן בשביל עניין גדול יותר! - חורבן בית ראשון בשביל הבית השני - וחורבן הבית השני בשביל הבית השלישי, - ולכן זירזו ה' לצאת מן התיבה אל העולם הגדול לפעול שם את העניין דהעולם זוכך בשבילו - עבודת המטה, עבודת הבירורים.
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________
1. כך כותבים באמת כל המפרשים דנח לא התפלל על בני דורו. ראה קדושת לוי, באר מים חיים, ועוד בשם הזוהר וכו',,
2. נח כן ניסה להחזירם בתשובה כמ"ש השם משמואל נח ב' וז"ל: ונראה דהנה במד"ר קנים תעשה את התבה אמר רב יצחק מה הקן הזה מטהר את המצורע אף תיבתך מטהרתך, ויש להבין מה ענין נח למצורע, אך יובן עפ"י מה שכתב הזוה"ק שחטא נח במה שלא התפלל על דורו, וע"כ נקרא מי נח, ויש מדרשים מאשימים את נח שלא הוכיח את בני דורו, אף שבודאי הוכיחם כמ"ש במד"ר כרוז אחד עמד לי בדור המבול זה נח ועיין מת"כ, מ"מ יש לומר כדבעי לא עביד והנה מניעת הדיבור במקום שצריך לדבר, זה הוא חטא כמו המדבר מה שאין ראוי לו לדבר וכך הוא להדיא בזוה"ק (ח"ג מ"ו:) דכמו שצרעת בא על חטא לשון הרע כן הוא על מניעת הדיבור במקום שצריך לדבר ולהוכיח, וע"כ הי' צריך נח טהרה כעין טהרת המצורע:
