מאמרים
-
מצוות ספירת העומר ח"א בטעם המצווה ואם הוי דאורייתא
"מצות ספירת העומר" כתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה על ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג' טו' – טז'). "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה" (דברים טז' ט'). מצות עשה דאורייתא לספור את הימים החל ממוצאי יו"ט הראשון של חג הפסח עד שבועות. בטעם המצווה נאמרו כמה טעמים: בחינוך מצוה שו' האריך לבאר וז"ל: משרשי המצוה על צד הפשט, לפי...- הכהן הגדול
- מעודכן:
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 965
- תודות: 6
- הערות: 4
-
סיכום פרשת פנחס
המשך פרק כ״ה – השכר של פנחס וציווי לנקמה במדיינים השכר לפנחס (פסוקים י' – ט״ו) ה׳ אומר למשה שבזכות מעשהו של פנחס שהצליח בקנאותו את קנאת ה' להשיב את כעס ה' ולהציל את בני ישראל מהשמדה, פנחס יקבל ברית שלום – מתנה טובה, המתנה היא שהוא וזרעו אחריו יהיו כהנים לעולם. השם של האיש הישראלי שהוכה הוא זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון, שם האשה המדינית ההוא כזבי בת צור שהוא מחשובי מלכי מדין (כפי שכתבתי בפנחס...- הרב הירושלמי
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 6K
- תודות: 9
- הערות: 4
-
משנכנס אדר מרבין בשמחה
משנכנס אדר מרבין בשמחה א מקור הדין, וטעם להשמטת הרמב"ם והשו"ע דין זה א) במס' תענית (כ"ט א') איתא, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. והרמב"ם (פ"ה מתעניות ה"ו) והשו"ע (סי' תקנ"א ס"א) הביאו את הדין שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, אך את הדין שמשנכנס אדר מרבין בשמחה השמיטו. והמגן אברהם (סי' תרפ"ו סק"ד) והחיי אדם (כלל קנ"ה) והמשנ"ב...- תלמיד חכמי הדור
- 16 דקות זמן קריאה
- צפיות: 500
- תודות: 10
- הערות: 7
-
בגדר מצוות הסיבה - מצוה בפני עצמה או חלק ממצוות אכילת מצה - הערות בד' מרן הגרי"ז
מפורסמת חקירתו של מרן הגרי"ז (פ"ז מהל' חמץ ומצה ה"ז) האם מצוות הסיבה נתקנה כחלק ממצוות אכילת מצה, או שהיא מצוה בפני עצמה שזמן קיומה הוא בזמן אכילת הפסח והמצה, ותלה חקירה זו בפלוגתת הרמב"ם והרא"ש. הנה הרא"ש (פסחים י, כ) הוכיח מלשון הגמ' שם קח. "איתמר מצה צריך הסבה מרור אין צריך הסבה וכו', איבעיא להו שמש מאי, תא שמע דאמר ריב"ל השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב יצא. מיסב אין לא מיסב לא, שמע מינה בעי...- נדיב לב
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 240
- תודות: 8
- הערות: 6
-
תפילה? הכל כבר ממילא נגזר בר"ה!?
כידוע בראש השנה עוברים כל באי עולם לפני בורא העולם כבני מרון. ונגזר על כל אדם בדיוק מה יעלה לחלקו בשנה הבאה, בכל התחומים. וכדברי הפייטן ב'ונתנה תוקף', מי יחיה ומי ימות וכו', מי יעני ומי יעשר, מי ישפל ומי ירום. והשאלה, המנקרת והנשאלת היא, מה ענין יש, אם כן, להתפלל במשך השנה, ג' תפלות כל יום, הרי מה שנגזר שיהיה- יהיה, ומה תפקידה של התפילה במשך השנה? והדברים המקובלים בזה לבאר, שאע"ג שנגזר על...- מילין
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 473
- תודות: 4
- הערות: 4
-
לדעת להאמין - מציאות ד' אמונה או ידיעה
לדעת להאמין אמונה מהי א. כשאנו ניגשים בחיל ורעדה לבאר, לדעת ולהכיר את אמונת ישראל בצוק העיתים, הננו צריכים לגשת תחילה אל יסודה של האמונה ושורשה. מהו המושג הנקרא אמונה ומה חילוק ישנו אם בכלל בינו אל המושג ידיעה. אם נצא לרחובה של עיר ונשאל את האדם הראשון שיקרא לפנינו מהי אמונה, יענה מיד כי זהו דבר בלתי מבורר ולא מוסבר בהגיון ובשכל אלא הסתמכות על אדם או ישות כלשהי ותלוי ברגש בלבד, כאשר... -
ארבע סיבות לעדיפות טלית מצמר ולא מכותנה
"תנא דבי רבי ישמעאל, הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהם צמר ופשתים, מה להלן צמר ופשתים אף כל צמר ופשתים, (שבת כו ע"ב יבמות ד ע"ב ומנחות לט ע"ב). כלומר דס"ל לתנא דבי רבי ישמעאל שהתורה חייבה בעשיית ציצית רק בבגד העשוי או מצמר או מפשתים, אך בגד העשוי משיראין [משי] כלך וסריקין, אינו חייב בציצית. ואולם רבא חלק וסבר שכל הבגדים חייבים בציצית, וע"כ הקשה, כתיב הכנף מין כנף כלומר עשה...- נתתי חכמה
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 279
- תודות: 12
- הערות: 7
-
מעשה שבת.
בתורה נאמר (שמות לא, יד) "ושמרתם את השבת כי קודש היא, מחלליה מות יומת". ופליגי רב אחא ורבינא, חד אמר מה קודש אסור בהנאה אף מעשי שבת אסורים בהנאה. וחד אמר היא קודש ואין מעשיה קודש. וכלל גמור הוא, במחלוקת רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל. הלכך פסקינן, מעשה שבת דרבנן. ובגמ' חולין (טו.) פליגי רבי מאיר ורבי יהודה במבשל בשבת. לרבי מאיר, המבשל בשבת, במזיד מותר במוצאי שבת לו ולאחרים, ובשוגג מותר בו...- רבי
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 396
- תודות: 4
- הערות: 2
-
אונס בגיטין - חלק ב' - תולה בדעת אחרים
התחלנו ביישוב דעת רבא דס"ל דאיכא טענת אונס מעיקר הדין בכל תנאים [ורק בגט גזרו משום צו"פ], והבאנו בזה כמה פירושים. והארכנו בדעת החמד"ש שדן מצד דאונס לאו כמאן דעביד. אונס בגיטין - תולה בדעת אחרים א. וברא"ה כאן נראה פי' אחר באונס דתנאים בטעם דאפשר לטעון טענת אונס ולא נתקיים המעשה, דהנה כתב הרא"ה דלא אמרי' יש אונס אלא בתולה בדעת עצמו כגון אם לא באתי אם לא עשיתי כך וכך או אם באתי או אם עשיתי כך...- אוהב ספר
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 333
- תודות: 5
- הערות: 2
-
רב - קו בהלכה
רב-קו בהלכה המציאות בעבר: בעבר, [עד תשע"ד לערך] חברות האטובוסים היו חברות פרטיות והם מכרו את הכרטיסיות שלהם וא"כ לכאו' אין בכלל נידון על אי תשלום על קבלת שרות. הנידון היחיד היה בעבר לגבי הטענה של זה נהנה וזה לא חסר כיון דמ"מ האטובוס נוסע וא"כ כופין על מידת סדום שיתן לו שרות. אך טענה זו נדחתה מחמת דהיכא דעבידי למיגר אין כופין על מדת סדום. והדברים ידועים. המציאות כיום: כיום, [מתשע"ד לערך]...
הצעת הסוגיא
בב"ב דף כג.
מתני', ניפול הנמצא בתוך חמישים אמה הרי הוא של בעל השובך, חוץ מחמשים אמה הרי הוא של מוצאו, נמצא בין שני שובוכות קרוב לזה שלו קרוב לזה שלו, מחצה על מחצה שניהם יחלוקו.
ובגמ' אמר רבי חנינא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב, ואע''ג דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפילו הכי רובא...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י' 'האם מותר להפסיק כדי להכריז דברים שהם צורך התפילה'
הנה מצוי שקודם תחילת שמונה עשרה מכריז הגבאי הכרזות בכדי להזכיר דברים לציבור, כגון 'יעלה ויבוא' 'על הניסים' 'מוריד הטל' וכדו'.
ויש לעיין איך מותר להכריז זאת בין גאולה לתפילה, הרי לכאורה הוי הפסק.
והרשב"א נשאל...
לדעת להאמין
אמונה מהי
א. כשאנו ניגשים בחיל ורעדה לבאר, לדעת ולהכיר את אמונת ישראל בצוק העיתים, הננו צריכים לגשת תחילה אל יסודה של האמונה ושורשה. מהו המושג הנקרא אמונה ומה חילוק ישנו אם בכלל בינו אל המושג ידיעה.
אם נצא לרחובה של עיר ונשאל את האדם הראשון שיקרא לפנינו מהי אמונה, יענה מיד כי...
רוב בממונות ובנפשות
איתמר המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן רב אמר הרי זה מקח טעות ושמואל אמר יכול לומר לו לשחיטה מכרתיו לך וליחזי אי גברא דזבין לנכסתא לנכסתא אי לרדיא לרדיא בגברא דזבין להכי ולהכי וליחזי דמי היכי נינהו לא צריכא דאייקר בישרא וקם בדמי רדיא אי הכי למאי נפקא מינה נפקא מינה לטרחא היכי דמי...
א. אי' בגמ' סנהדרין ס"ט. בדיני בן סורר ומורה דבעי' שיהיה 'בן' כדאי' בקרא 'כי יהיה לאיש בן סורר ומורה', והיינו ש'אינו ראוי להיות אב' והגדרת אינו ראוי להיות אב הוא שאם יבוא על אשה עדיין לא יהא עוברה ניכר. ותקופת הזמן בזה היא בבן שלוש עשרה שהביא ב' שערות ועד ג' חדשים אחר מכאן. דמשהביא ב' שערות הוא...
בעניין חג השבועות – חלק ב'
ה
מנהג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, מדוע?
כתב הרמ"א סימן תצ"ד סעי' ג' ונוהגין בכמה מקומות לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות.
הטעם: כתב הרמ"א שם נראה לי הטעם שהוא כמו שני התבשילים "זרוע וביצה" שלוקחים בליל הסדר זכר לקרבן פסח וקרבן חגיגה, כך גם בחג השבועות אוכלים...
בעניין חג השבועות – חלק א'
א
כתב הרמ"א בסימן קל"א סעי' ז' דאין נופלין אפים מתחילת ראש חודש סיון עד אחר שבועות, והביא המ"ב שם בשם המ"א ופמ"ג דיש מקומות נוהגין שלא ליפול כל הששה ימים שאחר שבועות מפני שהקרבנות של חג השבועות היה להם תשלומין כל שבעה, ע"כ.
נמצא לפי"ז דבמקומות מסויימים נהוג שלא לומר...
מה מקור הדין בירושת שררה??? >>> האם יש ירושה בשליח צבור??? >>> האם הנכדים יורשים שררות??? >>> האם יש מינוי שררה ברבנות??? >>> האם ירושת שררה כירושה בנחלה??? >>> שיטת הרמב"ם שהיורש קם תחתיו. >>> האם יש חילוק בין ירושת בן לשאר קרובים???
וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ...
רוב דניפול
מקור הדין
ב"ב דף כג:
מתני', ניפול הנמצא בתוך נ' אמה הרי הוא של בעל השובך, חוץ מחמישים אמה הרי הוא של מוצאו, ובגמ' הק' מהך משנה על דינא דר' חנינא דרוב וקרוב אזלינן בתר רוב, והרי הכא משמע שהרי הוא של בעל השובך אע"ג דאיכא דנפישי מיניה, ומסיק דמירי במדדה וע"כ תוך נ' אמה וודאי הוא של...
סמוך מיעוטא לפלגא
כתובות ט. האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו ואמאי ספק ספיקא הוא ספק תחתיו ספק אין תחתיו ואם תמצא לומר תחתיו ספק באונס ספק ברצון לא צריכא באשת כהן ואיבעית אימא באשת ישראל וכגון דקביל בה אבוה קידושין פחותה מבת ג' שנים ויום אחד, ומבואר דבאשת ישראל רגילה סמכי' אספק ספיקא ואינה...
הגדרת ההיקף הנצרך לשדה שבתוך העיר: נחזור לענייננו, האם מועיל לדעת הרמב"ם להקיף את השדה שבתוך העיר בצורות הפתח ללא עומד מרובה; מקום הספק כאן הוא כיצד להגדיר את הנושא, שהרי כל מקורות הדין של הקפת מקום בצוה"פ, הם לגבי שיירה שחנתה בבקעה (לפירוש תוס' והרשב"א), ד' קונדסין בבקעה (לא לביאור הר"ח)...
איתא בגמ' כתובות ה, ב. ואם תימצי לומר לדם הוא צריך ופתח ממילא קאתי הלכה כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר או הלכה כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור ואם תימצי לומר הלכה כר' יהודה מקלקל הוא אצל הפתח או מתקן הוא אצל הפתח
ויש לעיין בדעת ר' יהודה מה נשתנה בזה שמקלקל.
ולהבין זה יש להקדים שורש עניין...