מאמרים
-
חיוב חלה במאפים מחולקים
חיוב חלה במאפים מחולקים (שבט תשפ"ו) מעשה בשלש משפחות שהתאספו יחד לשבת, וסוכם שכל משפחה תביא לחם העשוי מקילו קמח, ובכל סעודה כולם יאכלו מאחד הלחמים. חיממו כל לחם בנפרד מעל אחד הסירים שעל הפלטה, ואחד מבני המשפחה כיסה הכל בשמיכה כדי שישארו חמות. יש לדון באם התחייבו בחלה, והאם אפשר להתיר להפריש חלה ע"י הקנייתן למופלא הסמוך לאיש המפריש לצורך עצמו [מלבד שאלת איסור הטמנה, ואם אכן החלות טובלות -...- יואל שילה
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 143
- תודות: 10
- הערות: 2
-
"כי לקחה מיד ה' כפלים", כיצד שייך כפלים?
בס"ד מצינו בנבואות החורבן לשונות רבים כפולים, "בכו תבכה בלילה" (איכה א, ב), "חטא חטאה ירושלים" (שם, ח), "עיני עיני יורדה מים" (שם, טז), וכל לכל מהלך מגילת איכה, הלשונות כפולים, וכן בשאר נבואות ירמיה, "שבר על שבר נקרא", ומאידך בנבואות הנחמה ישעיהו מתנבא אף הוא נחמות בלשונות כפולים, "נחמו נחמו עמי" (ישעיה מ, א), "אנכי אנכי הוא מנחמכם", "שוש אשיש בה'", "התעוררי התעוררי קומי ירושלים", "עורי...- במחשבה תחילה
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 130
- תודות: 6
- הערות: 1
-
האם מותר לגעת באבני הכותל
בס''ד פרשת תרומה: האם מותר לשים פתקים בכותל המערבי פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה (כה, ב), על תרומות בני ישראל למשכן, וההכנות לבנייתו: ''דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי''. בעוד שבפרשה זו הציווי על הארון והכפורת נאמר בתחילה, בפועל בנו קודם את המבנה החיצוני של המשכן. הרמב''ן (שם, ד''ה כאשר)...- הלכה בפרשה
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 203
- תודות: 8
- הערות: 3
-
בטחון והשתדלות לתועלת אחרים
כתב הרמב"ן (בראשית פי"ב פי"ג) ועוד שחטא בצאתו מן הארץ שנצטוה עליה מתחלה ויצא משם על אודות הרעב, והיה לו לבטוח בהש"י כי יפדנו ברעב ממות, ועל החטא הזה נגזר על זרעו גלות מצרים, כי במקום החטא שמה העונש[1]. והנה בדברי הרמב"ן לא מבואר שהחטא שירד למצרים הוה מחמת מה שיצא מארץ ישראל, אלא מחמת חסרון האמונה, נמצא שמה שיצא מארץ ישראל לא עבר בזה על ישוב ארץ ישראל. ומיהו מה שביאר שהיה בזה חסרון האמונה, יש...- אברך מישיבת מיר
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 248
- תודות: 15
- הערות: 2
-
בכללי המלאכות - אינו מתכוין ומלאכה שאצל''ג
מצינו ב' מחלוקות בין ר"י לר"ש- חדא גבי אינו מתכוין וכגון שגורר ספסל וע"י הגרירה נוצר גם חריצים בקרקע וזהו דין "אינו מתכוין", ואי"ז רק בדיני שבת אלא בכל איסורי התורה ולכך התיר ר"ש למוכרי כסות ללבוש כלאיים והתירו לזלף יין ע"ג האישים אליבא דר"ש כדאיתא בזבחים צ"א. והתוס' בשבת מ"א ע"ב חדשו דאף דלר"י בכל התורה אסור באינו מתכוין מדאורייתא מ"מ בשבת דאיכא סיבה נוספת לפוטרו משום "מלאכת מחשבת" כל איסורו...- אברך קלאסי
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 367
- תודות: 4
- הערות: 3
-
סיכום פרשת בהעלותך
אשמח לקבל כל הערה פרק ח' – דיני המנורה והכנת הלווים לעבודה המנורה (פסוקים א' – ד') כשראה אהרן את הנשיאים שהביאו קרבנם חלשה דעתו שרצה גם חלק בזה, אמר לו הקב"ה שלך גדול משלהם וציוה את משה להורות לו על הדלקת המנורה. היו מסדרים את פתילות הנרות שיאירו כלפי פנים המנורה, הפוך ממה שבדרך כלל אנשים עושים במנורות שעשויות לתאורה, כדי להדגיש שהמנורה לא נעשית פה לתאורה כי הקב"ה לא צריך אור, אלא זה לעדות...- הרב הירושלמי
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 349
- תודות: 10
- הערות: 3
-
בכל דרכיך דעהו - לדמותו של החרדי העובד לפרנסתו.
בס"ד בכל דרכיך דעהו חלק א' - הבעיה. כשאני מביט בכנות, אני מגלה בצער, שלמרות שאנו מדברים על 'יהודי מדקדק בקלה כבחמורה - העוסק לפרנסתו', בפועל הסיסמא נשארת תלויה באויר ואינה ניכרת בשטח, ובלשון המעטה. לרוב, היוצא לשוק העבודה ירד בהרבה פרטים מרמת ההקפדה שהיה רגיל בה. התפילה אינה אותה תפילה, שמירת העיניים ושמירת הפה (בין מה שיוצא ובין מה שנכנס) יורדים מאוד, ההקפדה על צניעות, על צריכת תקשורת... -
בל תשחית – חלק ב'
בל תשחית – חלק ב' בהפקר בנודע ביהודה (תניינא, יורה דעה סימן י) נראה שהסתפק אם יש איסור "בל תשחית" בהפקר[1]. ובכלילת שמואל (כלל ב אות כב) הביא בפשיטות את דברי הנודע ביהודה שבהפקר לא שייך איסור "בל תשחית". והנה במשנה במידות (פרק א משנה ב) תנן, איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר, ואבוקות דולקין לפניו, וכל משמר שאינו עומד, אומר לו איש הר הבית, שלום עליך. ניכר שהוא ישן, חובטו במקלו. ורשות...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 479
- תודות: 4
- הערות: 3
-
מיטתו של משה והתעלומה המתמטית - כלא ה"אי אפשר" ומנגנון הייאוש התודעתי
מיטתו של משה והתעלומה המתמטית - כלא ה"אי אפשר" ומנגנון הייאוש התודעתי א. המראה המבעית במדבר: כיצד מייצרים ייאוש? במדרש רבה (שמות, פרשה מא) מובא אחד המאמרים המבהילים והעמוקים ביותר בנוגע לחטא העגל. התורה הקדושה מתארת את רגעי המשבר של עם ישראל במדבר: "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר" (שמות לב, א). חז"ל הקדושים מגלים לנו סוד נורא על המילה "בֹּשֵׁשׁ", ומלמדים: "אל תקרי בושש...- התורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 592
- תודות: 6
- הערות: 2
-
מצוות ישיבה בסוכה - חובת קריאה
נכון, אנו אחרי סוכות, אך בשביל שנה הבאה חובת קריאה כבר היום. א. הקשו התוס' סוכה ד"ט ע"א אמאי בעינן קרא למפסל סוכה גזולה תיפו"ל דהו"ל מהב"ע, עיי"ש מש"כ דמהב"ע אינו אלא מדרבנן והכא פסול היינו מדאו', וידוע מש"כ המנ"ח מצווה שכ"ח ביישוב קושייתם דתרתי מצות עשה נינהו, חדא מצווה חיובית אקרקפתא דגברא, וכגון אכילת כזית ראשון בסוכה, והנחת תפילין וכו', והב' מצוות אשר אין המה עיקר חיוב מצ"ע, ואין המבטלם...- נראה לפשוט
- 31 דקות זמן קריאה
- צפיות: 385
- תודות: 8
- הערות: 3
מגיל אפס יודע כל זאטוט כי ישנה מלחמה בין היצר הרע ליצר הטוב, ועליו לבחור בטוב- ולגבור על הרעה.
כל חייל לוחם יודע שישנם מספר כללים חשובים לניהול טקטיקת מלחמה, הראשון, דע את האויב: מה חזקותיו ומה חולשותיו, השני, מה החוזקות שלך ומה חולשותיך, והשלישי, מה היא מטרת המלחמה, היכן יש צורך להתאמץ יותר...
האם החיוב למוד הוא לקבוע עיתים או כמה שיכול??? >>> מתי הזמן שחייב במצוה??? >>> האם יוצא בקריאת שמע??? >>> מה המקור לכתיבת חידושי תורה??? >>> האם צריך ללמוד כפי ערכו??? >>> דברי הרדב"ז שאין חיוב ללמוד תמיד. >>> האם המצוה היא לדעת או ללמוד??? >>> במעלות תלמוד תורה.
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת...
מה האיסור לקבל שכר על מצוות??? >>> האם הדיין חייב להחזיר שכרו??? >>> כמה נקרא שכר בטלה??? >>> האם אפשר לקבל שכר על גיטין וקידושין??? >>> איך מותר לקבור בשכר??? >>> האם אפשר לשלם על תקיעת שופר??? >>> האם מותר לקבל שכר על לימוד תורה??? >>> מה כבוד התורה ומהו כתרה של תורה??? >>> מדוע נתנה תורה...
הנה אי' בגמ' (ב"מ קז:) "והסיר ה' ממך כל חולי' וכו' רבי אלעזר אמר זו מרה תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שהיא מחלה כל גופו של אדם. דבר אחר 'מחלה' ש'שמונים ושלשה' חלאים תלוין במרה, וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבבטלתן"
ולאחר מכן אי' בגמ' י"ג דברים ומעלות שנאמרו בפת שחרית מצלת מן...
יש לדון בשבעה נושעים מן המשא ומתן שבגמ' בין רבי יצחק לרב נחמן
א. יש לדקדק מה שהקדים רבי יצחק לשאול את ר"נ תחילה למה לא בא לבית הכנסת, ורק לאחר שהשיב לו שתש כחו, חזר ושאל אותו למה לא אסף לעצמו מנין לביתו, משמע דאילולא שנחלש ויכול היה לבא לבית הכנסת אין היתר להתפלל בביתו אפי' בעשרה, כן דקדק...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ט' 'האם מותר לענות לקדיש ולקדושה בין גאולה לתפילה'
כתבו התוס' בברכות דף יג: וז"ל:
היינו שתוס' אומר שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה כדי לענות לקדיש ולקדושה. ותוס' אומר שכך משמע בברכות דף לא. בפרק אין עומדין.
אך זהו פלא, שאין שם שום הוכחה שאסור להפסיק בקדיש וקדושה...
רובא וחזקה מי עדיף
תוס' הק' "וא''ת כיון דאמרינן זיל בתר חזקה כ''ש בתר רובא, דרובא וחזקה רובא עדיף, וי''ל דלרב אחא בר יעקב בעי דלא קים ליה חזקה מקרא, ולמאי דמפרש רבינו חיים דהא דרובא עדיף מחזקה לא מסברא, אלא ילפינן מפרה אדומה דאזלינן בתר רובא אע''ג דאיכא חזקה כנגד הרוב, דאוקי גברא שמזין עליו...
השאלה - בידוד קרפף בצוה"פ א ❋ זרעים ושטח שהוצף אוסרים את הטלטול א ❋ התרת כלאים ושבת בד' קונדסין ב ❋ הקפת שיירא שחנתה בבקעה במחיצות ב ❋ הרמב"ם הצריך תמיד כמה מחיצות ממשיות ג ❋ הרמב"ם וביאור הר"ח לד' קונדסין ד ❋ הגדרת ההיקף הנצרך לשדה שבתוך העיר ד ❋ הבדל במטרת צוה"פ ה ❋ מטרת צוה"פ בהפרדת הכלאים ו...
הנה מצינו ב' סוגי רוב, רובא דאיתא קמן ורובא דליתא קמן, ויש לברר, מה יותר חשוב וחזק, ונביא אי''ה המקורות לכאן ולכאן, וננסה לבארם בס''ד.
מקורות שרובא דאיתא קמן יותר חשוב
א.
בשמעתא דרוב במס' חולין דף יא. תחילת הסוגיא היא, מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא, ואמרי' שם דאמנם שמענו מקרא דאחרי רבים...
בגודל מעלת תפילה בציבור או עכ"פ בשעה שהציבור מתפללין – חלק ג'
א. שו"ע סימן צ' סעי' ט' ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים כו', וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד אעפ"כ יתפלל בבית הכנסת.
ג'...
מבוא
לאחר חתימת התלמוד הבבלי, עמד עם ישראל בפני אתגר עצום איך לשמר את התורה שבעל פה ולהעבירה לדורות, בלי סנהדרין, בלי נבואה, ועם קהילות יהודיות המפוזרות ברחבי הגלות. התשובה לכך הייתה תקופה מזהירה וייחודית - תקופת הגאונים.
תקופה בת כ-450 שנה, בה עמדו בראש הישיבות שבבבל – סורא ופומבדיתא – מנהיגי...
במה מתמקד הכהן גדול בתפילתו הנדירה?
עומד לו האיש הקדוש ביותר – הכהן גדול, ביום המקודש ביותר – יום הכיפורים, במקום המקודש ביותר – קודש הקדשים.
בכדי לא לעורר פחד אצל – משלחיו עם בני ישראל, אין הוא יכול להאריך בתפילתו. לכן, תיקנו לו נוסח תפילה קצרצרה, מתומצתת ומרוכזת, עליה אנו חוזרים מדי שנה בשנה...