הלכה ומנהג
מאמרים בעניני הלכה ומנהג
-
סיכום שיטות הראשונים בדיני מצוות בני נח
מצוות בני נח הטעם שטוב לישראל שישמרו הגויים את מצוותיהם איתא בברכות ז., שבלעם רצה לקלל את ישראל כשהקב"ה זועם, דהקב"ה זועם בכל יום, ואמרינן התם דזמן כעסו של הקב"ה הוא בשעה שמלכי אומות העולם משתחוים לחמה, דכיון דהם משתחוים לחמה כועס הקב"ה, ע"כ, ומבואר דאע"ג שהכעס של הקב"ה הוא מחמת מעשי האומות אפילו הכי ניזוקים אף ישראל ואפשר לקללם בזמן הזה, וטעמא דכיון דאין נחת רוח לפני הקב"ה באותה שעה אין מדת...- כמעיין המתגבר
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 281
- תודות: 7
- הערות: 2
-
טבילת כלים - חלק ג'
כלים המצופים במתכת בגמרא מבואר שרק כלי מתכות צריכים טבילה, מפני שנלמד מדין כלי מדין – ששם כתוב כסף וזהב. והגמרא מחדשת שגם כלי זכוכית חייבים בטבילה – מפני שאפשר להתיכם ככלי מתכות. ויש לדון מה הדין בכלי חרס שמצופים במתכת, האם הם חייבים בטבילה. ובגמרא עבודה זרה דף עה: איתא, וזה לשון הגמרא: וברש"י שם מבאר, וזה לשונו: היינו שיש ספק בגמרא אם כלי חרס שמצופה במתכת – האם הולכין בתר תחילתו שהוא...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 207
- תודות: 10
- הערות: 2
-
בכוונת תפילת שמונה עשרה וברכת אבות – חלק ב'
עוד בזה מתשובת הרשב"א ח"א סימן תכ"ג – קולא גדולה בכונה בתפילה שהכל יכולין לעמוד בה! ז. וזה לשונו, ועל ענין התפלה שאמרת כי בלתי הכוונה נחשבת כמאומה לעובד באמת כי הכונה יסוד הכל, אבל הכונות רבות ונחלקות למדרגות רבות זו לפנים מזו כפי רבוי הידיעות והשגות, מן הקטן שבאישים ועד משה רבינו עליו השלום, ולפי השגת כל אחד ואחד ימצא חן. והמדרגה הראשונה שבכונות, שכל ישראל עומדים עליה היא שהכל יודעים...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 680
- תודות: 7
- הערות: 5
-
דין ברכת היין, ואם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ - חלק ב
בדין ברכת היין – חלק ב המשך בירור המחלוקת לגבי ברכת היין, אם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ. ברכת השמן בגמ' (הובאה במאמר הקודם) פריך והרי שמן דאשתני לעילויא ולא אשתני לברכה ושקיל וטרי אמאי אין מברכין על השמן בורא פרי עץ זית, ובעי למימר דמשחא לא זיין ולכך לא אשתני לברכה ודחי דמשחא נמי זיין אלא דחמרא סעיד ומשחא לא סעיד ולכך אף דאשתני לעילויא לא אשתני לברכה. והשתא לכאו' כיון דחזינן דשמן דלא... -
בדיקת שעטנז | חובת בדיקה בחשש דרבנן וסיכום הסדרה
חובת בדיקה בחשש דרבנן מאמרים קודמים בסדרה מאמר ראשון בסדרה מאמר שני בסדרה מאמר שלישי בסדרה חובת בדיקה בחשש לאיסור דרבנן ש מקום לחדש שהחובה לחוש ל'מיעוט המצוי' היא דוקא כאשר החשש הוא לאיסור תורה, כגון טריפה [שזה היה נידון המשכנ"י] ושרצים, אבל כאשר החשש לאיסור דרבנן בלבד – כבר הכריע המשנ"ב (נ"ה ל"א) בשם הפמ"ג (נ"ה א"א ז') לגבי בדיקת סימני גדלות לצורך צירוף למנין - שא"צ לחייב בדיקה בשל 'מיעוט...- יואל שילה
- מעודכן:
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 903
- תודות: 6
- הערות: 2
-
בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א'
בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א' הקדמה לדיני קדימה! כתב החיי אדם כלל נ"ז מצוה לעולם להקדים לברך על החשוב יותר מפני חשיבותו או על החביב מפני חביבותו כו'. על איזה מצוה מדבר החיי אדם? כתב המ"ב בסי' קס"ח סק"א בשם האחרונים דתיקנו כן חכמים משום "כבוד הברכה והידור מצוה". מתי יש דין קדימה בברכות ומתי אין דין קדימה דין קדימה בברכות נאמר: רק כאשר רוצה לאכול משני המינים, אבל אם רוצה לאכול רק מין...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 636
- תודות: 2
- הערות: 3
-
מחלוקת האחרונים בהלכות בורר
במאמר זה ברצוני לסקור בקצירת האו'מר את מחלוקת מהריט"ץ ומהר"י אבולעפייא בהלכות בורר. הסיבה שהביאה אותי לכתוב על זה מאמר, היא העובדה שנידונים בה יסודות עצומים בהלכות אלו. אין בכוונתי להיכנס לכל השיטות והפינות באריכות, אלא לבאר בקצרה את עיקרי מחלוקתם והיוצא מהם להלכה ולמעשה בחיי היום יום. בתוספת מה שחנני ה' בביאור דבריהם כמציע הדברים לפני הלומדים. ומה' אשאל עזר לבל אכשל בדבר הלכה ואזכה לאסוק...- רבי
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 367
- תודות: 6
- הערות: 2
-
בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א'
בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א' כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר הצורך, כגון שאם נטלו תחילה לצורך מקומו של הכלי אין צריך להניחו מידו בסמוך לאותו מקום שהתפנה, אלא כיון...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 261
- תודות: 4
- הערות: 2
-
פת שחרית ע"י אכילת תמר
הנה אי' בגמ' (ב"מ קז:) "והסיר ה' ממך כל חולי' וכו' רבי אלעזר אמר זו מרה תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שהיא מחלה כל גופו של אדם. דבר אחר 'מחלה' ש'שמונים ושלשה' חלאים תלוין במרה, וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבבטלתן" ולאחר מכן אי' בגמ' י"ג דברים ומעלות שנאמרו בפת שחרית מצלת מן החמה ומן הצינה וכו' וכו' עוד האריכה הגמ' שם בחשיבות פת שחרית בכך שאף אם שישים איש ירוצו לא ישיגו את...- איש
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 975
- תודות: 7
- הערות: 4
-
משמעות ירידת התורה לעולם והשלכותיה.
בע"ה "האבות קיימו את כל התורה" שגורה המימרה הזו בפינו מימי ילדות. מה זה אומר קיימו את כל התורה? איך היה להם תורה? מה היה כתוב שם? וידבר ה' אל משה? יעקב למד בישיבת שם ועבר. 14 שנה. מה הוא למד שם? את הגדר של ר' שימע'ן במכאן ולהבא ולמפרע? הוא התווכח עם החברותא מי היה המקושש והאם איוב היה בימי אחשוורוש או שבכלל לא היה ולא נברא? לכאורה התשובה היא פשוטה. לאבות לא היה תורה ללמוד בה. כשלוט אכל את...- ממוני גבך
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 334
- תודות: 12
- הערות: 16
שמיעת קול אשה
כשאסרו לשמוע את קול האשה בזמן שקורא ק"ש - לא אסרו אלא בקול שאינו רגיל כגון קול זמר שלה, או כשמדברת דברים שיש בהם משום קירוב הדעת (שהרי אסרו לשאול בשלום אשה - רשב"א), ולפ"ז אולי יש מקום לחוש משום קול באשה גם באשה נואמת, מדריכת טיולים, וכדו', ובפרט ששם בד"כ גם מתבוננים בה.
מסתבר...
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ג'
יא. מי שעדיין לא יצא ידי חובה ומכוין להוציא את השומע ולא את עצמו, בזה נמי בעינן לדין יצא מוציא, דכל שלעצמו לא חל שם מצוה על המעשה הרי אנו צריכים שיחול שם מצוה רק משום שהשומע מכוין למצוה, והיינו חידושיה ד"יצא מוציא", חו"ב ר"ה כ"ט א'.
יב...
בס''ד
דין ספק אי בכור אי לאו ודין ספק אי אח אי לאו
כתב הריטב''א דלמא בוכרא דאימא קאמר פירוש ועל הספק עליו להביא ראיה, וכן ברשב''א אמר ליה דהוו קרו ליה בוכרא סיכלא. שמעינן מהא דבחזקה כי הא מפקינן ממונא. ומבואר דיש...
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ב'
בכמה וכמה נושאים יש לדון אם יש בהן דין "יצא מוציא" או לא
ד. דעת הרמ"א בסי' קע"ב סעי' א' דאם בלע משקין בלא ברכה חייב לברך ברכה ראשונה לאחר בליעתן, ולכאורה אע"פ דבכל ברכת הנהנין אמרי' בגמ' שאין דין "יצא מוציא" לפי שאין לרוצה לצאת ידי חובה...
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק א'
א. מתני' ראש השנה כ"ט א' חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן, זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן.
הך מתניתין שנינו בדיני שמיעת קול שופר מאדם אחר, וחרש האמור במשנה זו הוא חרש שאינו שומע אף אם הוא מדבר, כך...
מפתח עניינים חלק א-ב
איסור ראיית נשים
איסור קריבה לעריות
איסור 'ונשמרת מכל דבר רע'
איסור 'ולא יראה בך ערות דבר'
איסור 'ולא תתורו'
החילוק בין ראייה בהתבוננות לבין ראיה בעלמא
פריצות
ראיית פנויה
מקומות שמורגלים בהם בגילוי
שייט בקייאקים במקום מעורב
סיכום
מצוי הדבר להקלע למקום שבו שומעים נשים...
חלק א' - שיטות התנאים
איתא בגמרא (חולין דף טו.), וזה לשון הגמרא:
היינו שמצאנו ג' שיטות מה הדין במבשל בשבת – והוא הדין ליהנות מכל סוג של מעשה שבת.
לרבי מאיר, בשוגג יכול לאכול מיד, ובמזיד רק במוצאי שבת.
לרבי יהודה, בשוגג אפשר לאכול רק במוצאי שבת, ובמזיד נאסר לעולם.
לרבי יוחנן הסנדלר, בשוגג -...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ג'
יא. כתב החיי אדם כלל ה' סעיף א' צריך האדם ליזהר מאוד שיברך ביראה ובכונה רצויה, ושלא יברך חס ושלום שום ברכה לבטלה, כגון שאין צריך כלל לברכה זו, או אפי' לגרום ברכה שאינה צריכה כגון שיכול לפטור בברכה אחת וגורם לברך עוד ברכה, כגון שהניח...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ב'
האם איסור "ברכה שאינה צריכה" הוא מן התורה או מדרבנן
ט. שו"ע סי' רט"ו סעי' ד' כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא כו', והוא העתק לשון הרמב"ם, משמע שהוא מן התורה.
והמקור לזה כנ"ל אות ו' מגמ' ברכות...
כל מקום משום מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור >>> האם חוששים למראית העין בכלאים??? >>> האם באיסורים דרבנן אוסרים בחדרי חדרים??? >>> האם יכול להעביר סולם לשמחת יום טוב??? >>> האם יש איסור בדם דגים??? >>> האם מותר לבשל בשר בחלב שקדים??? >>> איסור מפני החשד ואיסור מראית העין. >>> האם יש חשש במאכל...
החשש שמים זוחלים בעת הטבילה למקום שאינו מושק כדינו עם המקוה נחשבים כזוחלין - הוא הסיבה שמזהירים את הבלניות לשים לב שמפלס המים במקוה גבוה מנקב ההשקה כדי שיחשב שהמקוה מושקת עם האוצר - שאז מעבר המים מהמקוה לאוצר בעת הטבילה הוא כמעבר למקום המושק למקוה, שאינו פוסל. מאותה סיבה היו שעוררו נגד השימוש...
בדין שירה בכהנים
במדבר פרק י"ח פסוק ג' "ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם וגם אתם"
והנה בערכין י"א רבי יונתן אמר מהכא (היינו עיקר שירה מן התורה) "ולא ימותו גם הם גם אתם" מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח. תניא נמי הכי "ולא ימותו גם הם גם אתם" אתם...