נושאים נוספים
-
מסירת דין לשמים
איסור מסירת דין חברו לשמים מקורות האיסור איתא בגמ' (ב"ק צג.) 'אמר רב חנן המוסר דין על חברו הוא נענש תחלה שנאמר ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך (בראשית טז ה) וכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה, והני מילי דאית ליה דינא בארעא'. היינו שלאחר שהרתה מאברהם זלזלה הגר בשרה שטרם התעברה, ובאה שרה לאברהם והטילה את תביעתה ע"כ שנתנה לו שפחתה והנה הוקל כבודה בעיניה, אזי מסרה שרה דינה לשמים ע"כ שאברהם רואה...- איש
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 751
- תודות: 8
- הערות: 2
-
לשון הקודש
כל השפות בעולם הם מקריות, הסכמת האומות משא"כ לשון הקודש היא לשון בעצם (עי' ביאור הלכה סימן ס"ב ד"ה יכול). ומאי משמע 'לשון בעצם'? העניין הוא שכמו שיש 107 יסודות שמהם נברא העולם [ברזל, אבץ, פחמן, נחושת, כלור, זהב, יוד, חמצן, מימן וכו'] אלו האבני בנין המכונים יסודות, וכל המציאויות האחרות הם הרכבה [1] למשל 'מים' מורכבים משני סוגי אטומים שני אטומים של מימן ואטום אחד של חמצן. קיימים 107 סוגי אטומים...- קוצר ברינה
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 590
- תודות: 11
- הערות: 6
-
ונשמרם מאוד לנפשותיכם
האם 'ונשמרתם' על שמירת הגוף??? >>> האם מותר לענות שלום באמצע קריאת שמע??? >>> האם מותר להכניס את עצמו לסכנה וסומך שהקב"ה יעזור לו??? >>> מדוע המגדל כלב רע מונע חסד בביתו??? >>> מתי חמירא סכנתא מאיסורא??? >>> האם 'ונשמרתם' מדאורייתא או מדרבנן??? >>> שמירת הגוף בשביל השפעת הנפש. וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 610
- תודות: 8
- הערות: 3
-
כללי התורה. עיקרון הגרירה
עיקרון הגרירה הקדמה- א. פעמים רבות אין בשרשי התורה רצון מוחלט שגדרי פרטי דיני המצוות יהיו דווקא כך ולא כך, ולכן צריך למצוא עילה היכן לקבוע את הגדר, וכשבמצווה מסוימת יש סיבה פרקטית שהגדר יהיה בשיעור פלוני, זה גורם שגם בעוד מצוות מקבילות הגדר יהיה כזה. עיין דוגמאות להלן סעיף א'. ב. ולפעמים רק כששני המצוות נפגשות יחד, [כגון הנידונים הידועים בסוכה ז' א' על שבת דסוכה,] אמרינן מגו דלמצוה א' הגדר...- אולפן חדת
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 455
- תודות: 7
- הערות: 8
-
בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת/ חלק י"א
בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק י"א פָּרָה כיצד ידע אדם הראשון את שמות הבע"ח/ פרה בעלת חמש רגלים א] הביא הבורא ברוך הוא שור ופרה והעמידן לפני השטן וא"ל מה שמותם של אלו, ולא ידע וכו', נתן הב"ה לאדם ערכות לב בחכמה ולשון, הביא לו הבקר, ואמר לו הב"ה במה יקרא שמו של זה - כי פתח לו בב' - אמר לו בקר, העמיד לפניו הגמל, ואמר גם זה מה שמו - כי פתח לו בג'- אמר גמל, העמיד לפניו החמור, אמר לו חי זה מה...- געגועים
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 6
- הערות: 5
-
איסור ראיית נשים חלק ב'
מפתח עניינים חלק א-ב איסור ראיית נשים איסור קריבה לעריות איסור 'ונשמרת מכל דבר רע' איסור 'ולא יראה בך ערות דבר' איסור 'ולא תתורו' החילוק בין ראייה בהתבוננות לבין ראיה בעלמא פריצות ראיית פנויה מקומות שמורגלים בהם בגילוי שייט בקייאקים במקום מעורב סיכום ראיית פנויה עד כאן התבאר שפעולה היוצרת קשר בינו לבינה אסורה משום 'לא תקרבו' - וכלפי זה פנויה טהורה איננה בכלל ערוה, ורק בנדותה נחשבת כערוה...- יואל שילה
- 19 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 9
- הערות: 6
-
בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת/ חלק ב'
בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק ב' אַרְיֵה האם לאריה יש בושת פנים/ אין הארי מסוכן כמו ביום השלג/ מדוע האריה עושה עיגול סביבו/ האריה מבין שבעים לשונות/ האריה מריח מהלך ג' ימים/ האריה שומע למרחוק/ האם האריה אוהב בשר צלוי/ מעשה רבי חנינא בן דוסא והאריה א] פעמים שאין האריות רעבים ואין אוכלים אותו. (רש"י ברכות לג. ד"ה אין) ב] מלך שבחיות ארי. (חגיגה יג:) ג] אמר רבי יוחנן ששה שמות יש לארי, אלו...- געגועים
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 882
- תודות: 7
- הערות: 2
-
עניני גוזמא בש"ס
"ואמר רבי לוי מַשׂוֹי ג' מאות פרדות לבנות היו מפתחות של בית גנזיו של קרח" (סנהדרין קי) גבי מימרא זו כותב רשב"ם (בפסחים קיט. – שם ג"כ מובאת מימרא זו) "משוי שלש מאות. לאו דוקא! וכן כל שלש מאות שבש"ס". | דוגמאות לגוזמאות אומרת הגמרא (חולין צ: ואף בתמיד כט.) "תנן התם 'תפוח' [של אפר] היה באמצע המזבח, פעמים היה עליו כשלש מאות כור. אמר רבא, גוזמא". ומרחיבה הגמ' בעניין שפעמים דיברו חכמים בלשון...- עמוסיך
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 552
- תודות: 17
- הערות: 12
-
יום הולדת בראי היהדות
לקראת יום הולדתי הקרב ובא בעז"ה אמרתי לחקור ולפשפש בדברי קדמונינו בעניינו של יום זה, והעליתי ע"ג גיליון מה שעלה בידי, ומסקנת הדברים היא שאין חולק כי יום גדול הוא זה, אם לתשובה וחשבון נפש, אם למעשים טובים ולריבוי זכויות, ואם לחגיגות ועשיית יו"ט, ואציין, כי לא עסקתי במאמר זה כלל בימי הולדת מסוימים וכגון גיל שישים וכדו' אלא בימי הולדת רגילים אשר לא צויינו בהם עניינים מיוחדים בש"ס. א. ביום ההולדת... -
תדיר קודם
האם דין 'תדיר קודם' מדראורייתא בכל המצוות??? >>> האם יש 'תדיר קודם' במוסף ומנחה??? >>> תדיר קודם לכתחילה או לעכובא??? >>> מה קודם קריאת חנוכה או ראש חודש??? >>> מה הדין כשהקדים 'יעלה ויבוא' ל'רצה'??? >>> האם תדיר מדרבנן קודם לשאינו תדיר מדאורייתא??? >>> האם תדיר דוחה את שאינו תדיר??? >>> האם מותר ליטול לולב לפני התפילה??? מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 377
- תודות: 7
- הערות: 3
הגדרה: מילים חסרות מין (זכר ונקבה) ומספר (יחיד ורבים) המתארות את הפועל (ולפעמים גם את התואר, וחלקם גם את השם, ויתבארו במקומם) מכל בחינותיו ומשנות אותו. ונכללות בזה מילות השאלה, שגם השאלה היא על בחינות הפועל.
הנה, כמו שיש תארים לשמות כך יש תארים לפעלים. אך יש הבדל בין תארי השמות לתארי הפעלים...
לקראת יום הולדתי הקרב ובא בעז"ה אמרתי לחקור ולפשפש בדברי קדמונינו בעניינו של יום זה, והעליתי ע"ג גיליון מה שעלה בידי, ומסקנת הדברים היא שאין חולק כי יום גדול הוא זה, אם לתשובה וחשבון נפש, אם למעשים טובים ולריבוי זכויות, ואם לחגיגות ועשיית יו"ט, ואציין, כי לא עסקתי במאמר זה כלל בימי הולדת מסוימים...
שנינו בגמ' בקידושין (ל"ט ע"ב) וכל היכא דקביע היזיקא לא סמכינן אניסא, דכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני, ע"כ. והנה התם איירי לגבי שלוחי מצוה שאינם רשאים לסמוך על הנס, אך נראה פשוט דבמקום שלא שכיחה הזקא רשאי לסמוך על הנס, אמנם יש זמנים ומקומות שאדם לעשות מעשה ולסמוך על הנס שיעה עמו השי"ת...
בס"ד
הייסורים הניתנים לאדם בעוה"ז
נאמר במגילת קהלת (פ"ז) ג' פסוקים (ב-ד) א "טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה, באשר הוא סוף האדם למות. והחי ייתן אל ליבו". ב "טוב כעס משחוק. כי רוע הפנים ייטב לב". ג "לב חכמים בבית אבל, ולב כסילים בבית שמחה".
וקשה: א. שפסוק א מדבר בעניין אבל, שעדיף מבית...
מהות האהבה והשנאה
האדם הוא זיכרון. רגשותיו המניעות אותו להתקרב או להתרחק הם זיכרון. כל דבר שאדם חוה בחייו נקלט במאגר זכרונו, ורגשותיו הם סיכום תמציתי של מאגרו. בינה לא מלאכותית. אולי בכלל לא בינה. כשאדם אוהב אדם אחר - כלומר הוא מרגיש רגשות נוחים ומשמחים כשנזכר או מדבר או מתקרב לאותו אדם - זה...
זבחים פ"א - סיכום:
פרק זה עוסק בדיני פסול של כוונת שלא לשמה.
וב' מחשבות שלא לשמה פוסלות.
א. שם הקודש והיינו שם הקרבן.
ב. שם הבעלים.
מבארת המשנה, שכל הזבחים שנזבחו שלא לשמה כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה.
הילכך, שאר עבודות הקרבן נמשכות כסדרן, אלא שהבעלים מחויב בקרבן חדש.
ומצינו מח'...
(נכתב לפני תחילת לימוד משניות מסכת זבחים עם תשב"ר)
הקדמה למסכת זבחים
חלוקות בסוגי הקרבות:
א. קדשי קדשים, היינו עולה, חטאת, אשם, שלמי ציבור.
קדשים קלים היינו, כל השלמים מלבד השלמי ציבור.
ב. קורבנות ציבור, וקורבנות יחיד.
קורבנות ציבור היינו, קורבנות הבאים מכספי ציבור.
קורבנות יחיד היינו...
במאמר הזה ב"ה נדון בחקירה המפורסמת, האם הטומאה היא מציאות רוחנית, כלומר, כוח ממשי (ברובד הרוחני) שקיים בעולם והתורה רק חושפת אותו בפנינו, או שהיא הגדרה משפטית כלומר, סטטוס הלכתי שהתורה מחילה על החפץ. ולכאורה היה ניתן להעלות צד שלישי. טומאה זו מציאות פיזית שהתורה קבעה וכמו שיתבאר בהרחבה.
הצעת...
העולה מהסוגי' כתובות טז: - יז.
המקור למצווה
הגמ' בכתובות טז: תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה. אמרו להן ב"ש לב"ה: הרי שהיתה חיגרת או סומא, אומרים לה, כלה נאה וחסודה והתורה אמרה: מדבר שקר תרחק, אמרו להם ב"ה לב"ש: לדבריכם, מי שלקח מקח...
אותיות שרשי לשון הקדש הן שלשה, ונסדרו לפי השרש פָעַל. ולכן האות הראשונה של השרש נקראת פ' הפועל (פה"פ) השניה נקראת ע' הפועל (עה"פ) והשלישית נקראת ל' הפועל (לה"פ).
פעלי לשון הקודש נחלקים לשבעה בניינים, פָעַל נִפְעַל הִפְעִיל הָפְעַל פִעֵל פֻעַל הִתְפַּעֵל. שלשת הבניינים האחרונים כיון שבא בהם דגש...
טעמי המקרא הם צורת הפיסוק של המקרא. דרך הפיסוק שלהם היא לחלק חלקים גדולים לשני חלקים, וכל חלק מהם לחלק שוב לשני חלקים, וכן הלאה עד שכל חלק איננו מכיל יותר משתי מילים. חלק המורכב משתי מילים המיוחסות זו לזו נקרא יחידה פשוטה. ואילו חלק בעל שלוש מילים ששתים מהן קשורות זו לזו והמילה השלישית מתייחסת...
"ואמר רבי לוי מַשׂוֹי ג' מאות פרדות לבנות היו מפתחות של בית גנזיו של קרח" (סנהדרין קי)
גבי מימרא זו כותב רשב"ם (בפסחים קיט. – שם ג"כ מובאת מימרא זו) "משוי שלש מאות. לאו דוקא! וכן כל שלש מאות שבש"ס".
| דוגמאות לגוזמאות
אומרת הגמרא (חולין צ: ואף בתמיד כט.) "תנן התם 'תפוח' [של אפר] היה באמצע...