שבת ויום טוב
-
סוגיא דלש - חלק א'
הנה בפ"ק דשבת שאלה הגמ', מאן תנא נתינת מים לדיו זוהי שרייתן, אמר רב יוסף רבי היא. ואביי אמר, אולי כל מה שנחלקו רבי ורב יוסי בר יהודה הוא רק בדבר שהוא בר גיבול אבל בדבר שאינו בר גיבול לא נחלקו. ולא איפשיטא. ובפ"ב דשבת, איפליגו רבי ורבי יוסי בר יהודה לגבי נתינת מים למורסן שרבי אוסר ורבי יוסי בר יהודה פוטר. והקשו התוס' בפ"ק שנפשוט את ספיקו של אביי מהגמ' בפ"ב, ותרצו התוס', שמורסן לגבי קמח אינו בר...- רבי
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 94
- תודות: 7
- הערות: 2
-
בענין מעשה שבת - חלק ב'
חלק ב' - דעות הראשונים איתא בגמרא במרובה (בבא קמה דף עא.), וזה לשון הגמרא: והנה טעמו של רבי יוחנן הסנדלר הוא מהתורה, ואחר כך מביאה הגמרא מחלוקת רב אחא ורבינא אם מעשה שבת הוא מהתורה כרבי יוחנן הסנדלר, או מדרבנן. וקיי"ל שרב אחא ורבינא הלכה כדברי המקל, ולכן פשוט לכל הדעות שאין הלכה כרבי יוחנן הסנדלר – או משום שאין זה מדאורייתא, או משום שאם זה מדרבנן אין להחמיר כל כך (ועיין בדברי הר"ן המובאים...- אחד יחיד
- 1 דקות זמן קריאה
- צפיות: 287
- תודות: 5
- הערות: 2
-
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ג'
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ג' יג. ב' אופנים מחודשים להגדרת טלטול לצורך גופו? א. כתב החו"ב סימן י"ב סק"ה נראה דשרי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לכסות בו כלי שמלאכתו לאיסור אחר מפני החמה, שזה נחשב טלטול לצורך גופו, וכך לי לכסות כלי שמלאכתו לאיסור כמו לכסות כלי שמלאכתו להיתר או אוכלין, ויש לזה ראיה גדולה, עי"ש. ויש בזה חידוש דאע"פ שכלפי התוצאה נמצא שהאדם מטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 242
- תודות: 3
- הערות: 2
-
הדלקת נרות ביו''ט שחל ער''ש
בענין הדלקת נרות ביו''ט שחל ליהות ערב שבת שאינה לצורך יו''ט אי איכא הואיל במתני' פסחים מ''ו א. פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע בדין הפרשת חלה בטומאה בפסח ואי אפשר לכהן לאוכלה אי צריך לאפות מה שיפריש משום שאם לא יאפוה תחמיץ וסבר ר''א שחייב לאפותה משום דחייב על חימוצה ואע''פ שלא יאכלה ואופה ביו''ט שלא לצורך. וברש''י שם פירש דסבר ר''א דשרי הואיל ובצע מכל חדא וחדא פורתא ורבי יהושע סבר שאינה חייב...- האיש השרוי בשמחה
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 431
- תודות: 5
- הערות: 3
-
צפייה בסרטונים וצילומים שצולמו בשבת, כגון שחרור חטופים
מצו"ב תשובה שכתבתי בזה בעבר: יש לדון האם סרט שצולם בשבת דינו כדין "המבשל בשבת", ואפשר להשליך נידון זה לעוד מקרים רבים. מקור הדין ל"מעשה שבת" מובא בגמ' בחולין (טו.): "דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית; רבי יוחנן הסנדלר אומר: בשוגג - יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד - לא יאכל עולמית לא לו ולא...- התורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 449
- תודות: 7
- הערות: 5
-
בכללי המלאכות - אינו מתכוין ומלאכה שאצל''ג
מצינו ב' מחלוקות בין ר"י לר"ש- חדא גבי אינו מתכוין וכגון שגורר ספסל וע"י הגרירה נוצר גם חריצים בקרקע וזהו דין "אינו מתכוין", ואי"ז רק בדיני שבת אלא בכל איסורי התורה ולכך התיר ר"ש למוכרי כסות ללבוש כלאיים והתירו לזלף יין ע"ג האישים אליבא דר"ש כדאיתא בזבחים צ"א. והתוס' בשבת מ"א ע"ב חדשו דאף דלר"י בכל התורה אסור באינו מתכוין מדאורייתא מ"מ בשבת דאיכא סיבה נוספת לפוטרו משום "מלאכת מחשבת" כל איסורו...- אברך קלאסי
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 424
- תודות: 4
- הערות: 5
-
חצי שיעור בל"ט מלאכות האם אסור מה"ת?
כתב המחבר בשו"ע או"ח סימן ש"מ סעיף א' "אסור ליטול שערו או ציפורניו בין ביד בין בכלי בין לעצמו ובין לאחרים וחייב על שתי שערות". ע"כ. וכתב המג"א ס"ק ב' וז"ל אבל באחת איכא איסורא כמו כל חצי שיעור כנ"ל ופשוט, דלא כעולת שבת". ע"כ. וכתב הפרמ"ג בא"א ס"ק ב'דהיינו מדאורייתא כיון שכתב המג"א כמו בכל חצי שיעור', (וכן הביאו המשנ"ב דכוונתו לחצי שיעור מדאורייתא), ודלא כעולת שבת דס"ל דחצי שיעור אסור רק...- אין עוד
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 320
- תודות: 13
- הערות: 3
-
הנחת מיחם על גבי מיחם
בסוף במה טומנין איתא, מניחים מיחם על גבי מיחם וקדרה על גבי קדרה ומיחם על גבי קדרה וקדרה על גבי מיחם וטח את פיה בבצק ולא בשביל שיחמו אלא בשביל שיהיו משומרים. ובריש במה טומנין איתא, רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא, חזיוהו לההוא עבדא דאנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא, נזהיה רבה, א"ל ר' זירא מאי שנא ממיחם על גבי מיחם, א"ל התם אוקומי קא מוקים הכא אולודי קא מוליד. ע"כ. והסביר רש"י, שהמיחם התחתון...- רבי
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 286
- תודות: 4
- הערות: 2
-
בפרטי דיני כלי שמלאכתו להיתר
בפרטי דיני "כלי שמלאכתו להיתר" כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו בשבת אף מחמה לצל א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ד' כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב, אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלה, כתבי הקודש ואוכלין מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל. הגדרת "מלאכתו להיתר" הוא גם כאשר הכלי משמש לאיסור ולהיתר כאחד, כל זמן שאין רוב מלאכתו לאיסור הרי הוא מוגדר ככלי שמלאכתו להיתר, כן...- גרינפלד
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 294
- תודות: 4
- הערות: 3
-
בדיני מוקצה מחמת חסרון כיס
בדיני מוקצה מחמת "חסרון כיס" הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס: ענינו שמחמת הפסד של פגם או קלקול מקפיד שלא לטלטלו אלא מייחד להם מקום ומקצה אותם מדעתו, לא שנא מה יהיה שויו של החפץ יקר או זול. הדין: דחשיב מוקצה גמור ואסור לטלטלו אפי' לצורך גופו, היינו אפי' אם צריך את גוף הדבר למלאכה אחרת של היתר, או לצורך מקומו. קולא אחת יש בדבר: דלא אזלינן בזה לחומרא בתר סתם בני אדם ולא בתר המקום איך נוהגין, אלא...- גרינפלד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 326
- תודות: 5
- הערות: 2