תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד ב
ותמאן המלכה ושתי... מאי טעמא לא אתאי... במתניתא תנא בא גבריאל ועשה לה זנב.
תימה רבתי לומר שמחמת טעם כזה מיאנה ושתי לבוא, והרי אמרינן איזוהי כשירה שבנשים שעושה רצון בעלה, ובפרט שיכלה לקבוע מאד"ע חדשה שכולן תהיינה עם זנב, ועוד, אם כן מאי טעמא דאחשוורוש.
ונראה לבאר ע"פ מה שאמרו
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סא עמוד א
ויבן... את הצלע רב ושמואל חד אמר פרצוף וחד אמר זנב
והשתא אתי שפיר, דכיון שנעשה לה זנב סבירה לה שעכשיו היא האדם השלם, כמו אדם הראשון קודם הפירוד, ואם כן אינה עזר כנגדו של אחשורוש ואינה צריכה לשמוע בקולו.
ובטעמא דאחשוורוש נראה לפרש, דסבירא ליה כמאן דאמר "פרצוף", ואם כן מה שנעשה לה זנב אין זה סיבה שהיא האדם השלם, אלא זה תכשיט בעלמא, ואכתי היא עזר כנגדו.